מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?
המשקיע הבוחר להשקיע באמצעות קרנות נאמנות מניח שמנהל ההשקעות יבחר בשבילו בצורה טובה יותר ממה שהוא ישקיע בעצמו, או מחוסר ידע או מחוסר זמן. המעורבות של המשקיע מתמצת בבחירת הקרן שהוא חושב שתיתן ביצועים עודפים.
לקריאה נוספת:
לפעמים המשקיע רוצה להיות קצת יותר אקטיבי, ולא לבחור רק את מנהל הקרן אלא גם להחליט באיזה ענף להתמקד. כאן נכנסות לתמונה הקטגוריה "מניות לפי ענפים". הקרנות הללו מציעות למשקיע להתמקד בענף מסוים, ולהשאיר למנהל הקרן לבחור את המניות הספציפיות בתוך אותו ענף. בדומה לסוגים אחרים של קרנות נאמנות, ההנחה היא שמנהל הקרן ישיג תשואה טובה יותר מתשואת המדד של אותו ענף - משימה לא קלה בכלל. לפני מספר שבועות גילינו שבניגוד למקובל בדרך כלל, הקרנות בישראל אכן מצליחות להכות את מדד היחוס, הן בקרנות בקטגוריה של ת"א 125 והן במדדי אג"ח. האם גם קרנות המניות לפי ענפים מצליחות יותר טוב מהמדדים? בדקנו, והנה התוצאות.
בישראל מגוון הקרנות "לפי ענפים" מוגבל יחסית. הקטגוריה כולה, של כל הענפים השונים, מכילה סך הכל 19 קרנות. נראה לפעמים שהבורסה הישראלית מורכבת מבנקים, נדל"ן, אנרגיה וטכנולוגיה. לא פלא, אם כן, שכל 19 הקרנות הללו מרוכזות פחות או יותר בתחומים האלו. לא מעט מהקרנות הללו הן זעירות, עם מיליוני שקלים בודדים, מה שמשקף את חוסר העניין הכללי בקרנות מן הסוג הזה. ייתכן, שהסיבה לכך היא בביצועים הלא מרשימים של רוב הקרנות הללו.
9 מתוך הקרנות לפי ענפים מתרכזות בענף הנדל"ן (6 קרנות), או בענף הנדל"ן עם שילוב של ענף נוסף (3 קרנות נוספות). נתחיל אם כן ב-6 הקרנות של ענף הנדל"ן.
קרנות נדל"ן
קרנות הנאמנות בענף הנדל"ן מגדירות שני מדדים כמדדי הייחוס. 4 מנסות להכות את מדד נדל"ן ובינוי, ו-2 נוספות את מדד ת"א נדל"ן. המדדים הללו כמעט זהים וכוללים גם מניות נדל"ן מניב וגם חברות בניה. נדלן ובינוי רחב יותר וכולל גם המירים, סך הכל 130 ניירות ערך, בעוד מדד ת"א נדל"ן כולל רק מניות, סך הכל 86 ניירות ערך כיום.- "תכנית דיור לאומית" - 1.4 מיליארד שקל כדי להחיות את הענף
- "גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הדימיון בין המדדים נציין שיש פער לא זניח בביצועים ביניהם, במיוחד בטווח הארוך. בקרנות עצמן לא מצאנו הבדל מובהק בין אלו העוקבות אחר המדד הרחב יותר, נדלן ובינוי, לבין אלו העוקבות אחר המדד הממוקד יותר, ת"א נדלן.
ככלל כל הקרנות מפגרות אחר המדד מתחילת השנה, אך רובן מנצחות את המדדים בטווח הזמן של 3 שנים. בטווח הזמן של 5 שנים רק קרן אחת עם ביצועים טובים יותר מהמדד (מור נדל"ן).
קשה להצביע על מנצחת ברורה בין הקרנות. נראה שהעקבית ביותר לטובה היא מור נדל"ן שעקפה את מדד הייחוס ב-3 וב-5 שנים ולא רחוקה בביצועים מתחילת השנה. כאמור, בטווח הזמן של 5 שנים היא הטובה ביותר בפער משמעותי.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
הקרן שמסתמנת כפחות מוצלחת היא גם היקרה ביותר, זו של אנליסט. בטווח הזמן של 5 שנים היא הרבה אחרי כל הקרנות האחרות, וגם מתחת למדדים. כך גם בטווח הזמן של 3 שנים. מתחילת השנה היא בין האחרונות, ורק מגדל נדל"ן עם תוצאות גרועות יותר.
פיננסים
הענף השני שמרכז כמה קרנות ישראליות הוא הפיננסים, עם סך הכל 4 קרנות, 3 מתוכן מתמודדות עם מדד הבנקים 5 ואחת נוספת בענף האשראי החוץ בנקאי.
בנקים
ישנן 3 קרנות נאמנות שמדד הייחוס שלהן הוא בנקים 5 שמורכב מ-5 הבנקים הגדולים. אחת מהקרנות הללו פועלת זמן קצר בלבד ואין עדיין נתונים בעלי משמעותי ביחס לפעילותה.
כשמרחב ההשקעות הוא 5 מניות נראה שהיכולת של המנהלים מוגבלת מדי, ובכל זאת נמצאו פערים משמעותיים בשתי הקרנות שפועלות לאורך זמן:
ראשית נציין שתשואת מדד הבנקים 5 מרשימה למדי בכל טווחי הזמן שנבדקו. היא בולטת לטובה בטווח הזמן של 3 שנים, הכולל את שנת 2022 הגרועה, שהשפיעה כל כך על מדדים אחרים עד כדי כך שהתשואה הכוללת היא שלילית. הבנקים הניבו 50% בתקופת הזמן הזו. נראה שכמעט תמיד אפשר אפשר פשוט להיצמד למדד הבנקים הגדולים, וברוב המקרים ככל הנראה התוצאות תהיינה חיוביות.
אבל מי שמנסה להצליח יותר טוב מהמדד הזה יתקשה. למעשה שתי הקרנות לא הצליחו להביס את המדד באף אחד מטווחי הזמן שנבדקו. נציין לטובה את דמי הניהול הנמוכים יחסית בקטגוריה.
מימון ואשראי חוץ בנק
קרן נוספת מענף הפיננסים מתמקדת בענף המימון והאשראי החוץ בנקאי. מדד הייחוס הרשמי של הקרן הוא ביטוח ופיננסים, אך במקרה זה לא נראה שהמדד אכן משקף את פעילות הקרן שמתמקדת בסגמנט מאד מסוים בתוך הסקטור.
אז עבור מי שהחליט שדווקא מימון ואשראי חוץ בנקאי זה התחום בו הוא רוצה להשקיע יש רק אופציה אחת בשוק הקרנות הישראלי, הקרן הזעירה שמציעה איילון ומתמקדת בתחום המימון והאשראי החוץ בנקאי. באופן כללי נראה שההחלטה להשקיע בתחום הזה בשנה האחרונה הייתה החלטה מאד מוצלחת שהניבה עשרות אחוזים. בטווח הזמן של שלוש שנים התשואה פחות מרשימה.
אנרגיה
שתי קרנות פועלות בשוק האנרגיה המסורתי, וקרן נוספת בתחום האנרגיה הירוקה.
נפט וגז
השנים האחרונות היו נפלאות למניות האנרגיה המסורתית והדבר בא לידי ביטוי בשני מדדי הייחוס של הקרנות הפועלות בתחום, "חיפושי גז ונפט מניות והמירים" הכללי יותר, ו"תל אביב נפט וגז" הממוקד יותר. בשני המקרים מדובר בתשואה תלת ספרתית בטווח הזמן של שלוש שנים. תל אביב נפט וגז הוא המוצלח יותר מבין השניים, עם תשואה תלת ספרתית גם בטווח הזמן של 5 שנים, ותשואה עודפת בשאר טווחי הזמן.
גם פה מי שלא הסתפק בתשואה המרשימה של המדדים וניסה להשיג מעט יותר עם הקרנות המאד יקרות של מיטב וקסם אקטיב נחל אכזבה על פי רוב. הקרנות, מהיקרות בשוק ההון הישראלי, גובות מעל 2% לשנה, ובטווח הזמן של שלוש שנים מפגרות אחרי המדדים בפער של בין 11% במקרה של מיטב למעל 60% במקרה של קסם אקטיב. הקרן של מיטב עקפה את מדד הייחוס בטווח הזמן של 5 שנים. הקרן של קסם אקטיב גם זה לא.
אנרגיה ירוקה
לעומת מניות האנרגיה המסורתית, תחום האנרגיה הירוקה הצליח פחות שנים האחרונות. יש קרן נאמנות אחת בתל אביב המשקיעה בתחום הזה. מדד הייחוס הרשמי הוא מדד הקלינטק, אך גם במקרה זה לא המדד לא לגמרי משקף את תחום הפעילות של הקרן שכן הוא מקיף יותר וכולל תחומים אחרים.
כפי שניתן לראות בטבלה, משקיעי הקרן כמו גם משקיעי הקלינטק באופן כללי ספגו הפסדים משמעותייים בשנים האחרונות, אם כי בשנה האחרונה נרשמת התאוששות מסוימת. מכל מקום גם מתחילת השנה תשואת הקרן מאכזבת למדי לנוכח התשואות הנאות שהיה ניתן להשיג בתחום אחרים בבורסה הישראלית. מכל מקום מדובר בקרן זעירה ונראה שגם התחום הזה לא מושך הרבה תשומת לב בקרב המשקיעים הישראליים.
טכנולוגיה
למרות שישראל נתפסת כמעצמת טכנולוגיה, רוב חברות הטכנולוגיה המובילות נסחרות גם, ולעיתים קרובות רק, מעבר לים. ישנם אף מדדים בחול העוקבים אחר מניות הטכנולוגיה הישראלית. מי שבכל זאת רוצה להיחשף להיי טק הישראלי דרך קרנות נאמנות ישראליות יוכל לבחור רק באפשרות אחת.
גם פה המדדים לא הניבו תשואות מרשימות. במקרה זה הקרן הקטנה איילון טכנולוגיה דווקא מציגה תשואות טובות יותר מתשואת המדד, גם מתחילת השנה וגם בשלוש השנים האחרונות.
מעורבות וללא מדד מסוים
כאמור, ישנן שתי קרנות שמשלבות כמה תחומים, כולן קשורות גם לנדל"ן.הראל מניות פיננסים ונדל"ן חשופה למדד ת"א פיננסים ב-80% ולמדד ת"א נדלן ב-20%, כך שהיא בעיקר שייכת לענף הפיננסים.
מיטב נדל"ן – תשתיות עם 50% חשיפה לענף הנדל"ן ובינוי, 35% נוספים לתשתיות וארגיה ו-15% הנותרים חשופים למדד ת"א נפט וגז.
להראל קרן עם חשיפה מעורבת נוספת המכונה "הראל תשתיות ישראל". במקרה זה החלוקה היא בין נפט גז (50%), תשתיות אנרגיה (35%) ובניה (15%).
בנוסף, ישנן קרנות ענפיות ללא מדד ייחוס הקשור לקרן, והן מוגדרות ביחס לת"א 125. בקטגוריה זו כלולות שתי קרנות נוספות שמגדירות עצמן כמשקיעות בתשתיות, ועוד קרן אחת שמוגדרת כקרן תעשיות.
- 2.להתרחק מהשווקים שלנו גם ארהב מסוכנת לא נוגע (ל"ת)שולי 18/11/2024 12:47הגב לתגובה זו
- 1.ירון 18/11/2024 12:47הגב לתגובה זוולהתרחק מתא 35
- ארז 18/11/2024 20:37הגב לתגובה זוהמדדים בארץ עוד לא הדביקו את הפער מול חו"ל.

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
