נוסעים על מים: כמה נוסע רכב חברה מליסינג לעומת רכב פרטי?

בשנת 2017 עלה מספר כלי הרכב ב-4.9% מול ירידה של 0.7% בנסועה הממוצעת. כמה נוסעים רכבים פרטיים, אופנועים ומשאיות בממוצע? - צפו בנתונים
ערן סוקול | (6)

על פי נתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נוכח הצפיפות בכבישים אשר ממשיכה לגדול בהתמדה, חלה ירידה של כ-0.7% בספר הקילומטרים שנסעו כלי רכב מנועיים (הנסועה) בשנת 2017.

על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2017 הסתכמה הנסועה בכ-59.6 מיליארד ק"מ, עלייה של 4.2%, בהשוואה לאשתקד, כתוצאה מעלייה של 4.9% במספר כלי הרכב ומירידה של 0.7% בנסועה השנתית הממוצעת לכלי רכב.

הצפיפות בכבישים גדלה 

בבדיקת השינויים שחלו מאז שנת 2000, נמצא כי הצפיפות בכבישים ממשיכה לגדול, הנסועה השנתית גדלה ב-63% ומצבת כלי הרכב גדלה ב-84%. לעומת זאת, שטח הכבישים גדל ב-45%, ואורך הכבישים גדל ב-19% באותה התקופה (2017-2000), כאשר הנסועה השנתית הממוצעת לרכב ירדה בשנים אלו ב-13.5%.

רכבי ליסינג נוסעים יותר

בבחינת נסועה של כלי רכב פרטיים, שעלו על הכביש בשלוש השנים האחרונות, לפי בעלות עולה כי בשנת 2017, הנסועה השנתית הממוצעת של כלי רכב פרטי בבעלות חברת החכר (ליסינג) עמדה על 30.2 אלף ק"מ. זאת לעומת: 28.4 אלף ק"מ לרכב פרטי בבעלות חברה, 27.3 אלף ק"מ לרכב פרטי בהשכרה או בתיור, ו-16.9 אלף ק"מ לרכב פרטי בבעלות פרטית.

בשנת 2017, כלי רכב פרטיים המונעים בסולר נסעו בממוצע 24.1 אלף ק"מ וכלי רכב פרטיים המונעים בגז נסעו 21.8 אלף ק"מ, לעומת 15.9 אלף ק"מ בממוצע שנסעו כלי רכב פרטיים המונעים בבנזין.

משאית כבדה נוסעת יותר

ככל שמשקלה הכולל של המשאית גבוה יותר, כך הנסועה השנתית הממוצעת שלה גבוהה יותר. בשנת 2017, הנסועה השנתית הממוצעת של משאית סולר שמשקלה 34 טון ומעלה, הייתה 67.3 אלף ק"מ, יותר מפי שניים מהנסועה הממוצעת של משאית סולר שמשקלה 9.9-3.6 טון – 32.0 אלף ק"מ בלבד.

קטנועים נוסעים כ-3,000 ק"מ בשנה בלבד

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עידן 20/09/2018 22:00
    הגב לתגובה זו
    אחרי שבדקתי והתייעצתי עם מי שרק היה אפשר העדפתי לקחת ליסינג פרטי באלבר ולקבל רכב חדש מהניילונים כל שנה וחצי.
  • 4.
    יניב 20/09/2018 11:42
    הגב לתגובה זו
    דווקא היום הרבה רכבים חדישים שנראים לע הכביש הם מליסינג פרטי ולאו דווקא מחברות וזאת הסיבה שהנסיעה בהם נמוכה בהרבה מאפשר ברכבים מהחברות אז מבחינת השימוש אפשר בתכל'ס להגיד שזה כמעט כמו רכב פרטי
  • 3.
    אורי 17/09/2018 18:45
    הגב לתגובה זו
    נותנים לנו דרך אלבר והרוב לוקחים מטעמי נוחות אבל בתכל'ס מנסים לנסוע עליו כמה שפחות
  • ירין 20/09/2018 21:33
    הגב לתגובה זו
    גם אני קיבלתי רכב ליסינג מהעבודה דרך אלבר ומה אני אגיד לך אישתי לא מפסיקה לנסוע עליו אני מקווה שהבוס לא יחרוג לי מהמכסת דלק אין ספק שזה עוזר עם כל הסידורים.
  • 2.
    רוני 17/09/2018 17:27
    הגב לתגובה זו
    אנחנו באמת לא נוסעים הרבה ורצינו להיות בטוחים שהרכב חדש ובטיחותי
  • 1.
    טל 17/09/2018 11:04
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שהיום בכללי פחות אנשים לוקחים רכב חברה, אני מאמין שזה גם בגלל התנאים במשכורת שרכב חברה עולה המון וגם היום כל אחד יכול לקנות רכב חדש דרך ליסינג עם תשלום חודש, ככה עשיתי אני, החזרתי את הרכב שהיה לי מהחברה ( שבכל מקרה ירד לי מהמשכרות כל חודש כסף על הרכב) ובמקום כזה קניתי דרך אלבר רכב עם תשלום חודשי, מאוד מרוצה מההחלטה, ושאני ירצה למכור אותו אז אני גם מחזיר חלק מההשקעה

"נוחי נאבק לשמירת זכויות העובדים, אי.די.בי לא יקבלו כסף ממעריב"

אי.די.בי מגיבה למחאות: "כל תמורה שתתקבל מהעסקה תלך לשמירת זכויות העובדים ולהחזר חובות". דנקנר: " אם הכסף לא יספק אמליץ לדירקטוריון דסק"ש להעביר לעובדי מעריב את החלק החסר"
יואב כהן |

אתמול בלילה (ה') אישר דירקטוריון מעריב את מתווה העסקה עם מו"ל מקור ראשון, שלמה בן-צבי, ובשעות הבוקר המוקדמות נחתם ההסכם. על פי דיווח לבורסה, בן-צבי ישלם עד 74 מיליון שקלים לדסק"ש עבור המותג מעריב, בתשלומים ובכפוף לתנאים עסקיים כאלה ואחרים, ויקלוט בין 300 ל-400 עובדים. כמו כן, קבוצת מעריב הגישה בקשת הפירוק לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ממנה עולה כי חובותיה מסתכמים ב-408 מיליון שקלים. הבקשה היא ל-60 יום, כאשר במעריב ביקשו למנות את עו"ד דוד פורר ואת עו"ד שלמה נס, כנאמנים. החוב ל-1,750 עובדים עומד על כ-95 מיליון שקלים, כולל פיצויי פיטורים בסך 53 מיליון שקלים, הודעה מוקדמת כ-20 מיליון, פדיון ימי חופש 7 מיליון, ועוד. בתגובה לכך, ולהפגנות שנערכו מול משרד אי.די.בי. שבקניון עזריאלי במהלכן ניסו לפרוץ למשרדי החברה, נמסרה מהחברה הודעה: "יו"ר אי.די.בי נוחי דנקנר נאבק בחודשים האחרונים להצלת העיתון ולשמירת זכויות העובדים, כאשר שתי מטרות-על עומדות לנגד עיניו: האחת, לשמור על מקור פרנסתם של כמה שיותר עובדי מעריב ועל מלוא זכויותיהם. והשנייה, לעשות הכול כדי שהעיתון לא ייסגר". "בהתאם לכך, דסק"ש וקבוצת אי.די.בי לא יקבלו אף לא אגורה מעסקת מכירת מעריב לאיש העסקים שלמה בן צבי. כל תמורה שתתקבל מעסקה זו תלך לקופת העיתון, כלומר לשמירת זכויות העובדים ולהחזר חובות, והוא הדין לגבי התמורה מעסקה נוספת למכירת בית הדפוס של העיתון בעיר בת ים". עוד נמסר שדנקנר נפגש ביוזמתו עם נציגי העובדים במעריב, ועם ראשי ההסתדרות, והצהיר כי הוא מחויב כל כולו להבטחת זכויותיהם של העובדים. " אם עסקת בן צבי תתממש אז יהיה עיתון שימשיך למלא תפקיד חשוב לדמוקרטיה בישראל והוא יעסיק חלק משמעותי מהעובדים וגם יהיה יותר כסף בקופה לשמירת זכויות העובדים". דנקנר מוסיף וטוען שהכסף שיכנס ממכירת העיתון ובית הדפוס שלו יהווה פתרון לכספי העובדים. אם הכסף לא יספק הוא לטענתו ימליץ לדירקטוריון דסק"ש להעביר לעובדי מעריב את החלק החסר.