עליות בורסה שוק ההון גרף
צילום: Istock
בלוגסטריט

חודש פברואר המפחיד עבר. האם נחזור לשגרה הירוקה?

מה קורה עם השוק, היכן רמת התמיכה המשמעותית שלו? והאם מניות האנרגיה הירוקה יהיו חלק מהקאמבק?

זיו סגל | (1)

בשבוע שעבר עסקנו כאן רבות בנושא תחלופת הסקטורים בוול סטריט. להיטי 2020 מפנים את מקומם לכוכבות העולות של 2021. על רקע זה אנחנו מקבלים תנודתיות גדולה וימים של מכות מפחידות למטה. הסיבה לכך היא שהמניות שעלו חדות, פעמים רבות חדות מדי, ב-2020 מתממשות בגיבוי אפקט הפחד בעוד שהמניות החדשות הן מניות של ״כלכלה ישנה״ שהן מניות כבדות במהותן. קחו בחשבון שתחלופת סקטורים היא גם עדכון משקלות במדדים. בהדרגה משקלן של המניות היורדות ירד ומשקלן של המניות העולות יעלה. בדרך לשם נוצרת תנודתיות. כמובן שהשוק גם יכול לרדת כתוצאה מיציאת כסף כללית ממניות ולדרוס את הסקטורים. לכן, אחרי שהנחנו אותו בצד, נחזור לעקוב אחר ה-S&P500.

 

> לכל הטורים של זיו סגל

נכון לסוף שבוע המסחר, תמונת ה-S&P500 מלמדת על מבחן תמיכה חשוב מאוד ברמת ה-3800. מדובר בממוצע הנע ל-50 יום שמלווה יפה את מגמת העלייה ושבלם את המכה האדומה של סוף ינואר. ירידה מתחת לממוצע הזה תלמד אותנו על שינוי הלך רוח משמעותי יותר בשוק. מהלך מעל 3900 יהווה צפירת הרגעה למעוניינים בהמשך עליית השוק.

 

האתר Motley Fool הפך להיות בשנה שעברה אחד מ״ממניפי המניות״. כאשר התפרסמה שם המלצה, למשל ל-למונייד למי שזוכר, המניה קפצה מיד. זאת מכיוון שההמלצות שלהם מלוות בטונים מאוד שיווקיים. אני עוקב אחר ההמלצות כמי שמקפיד לעקוב עבורכם אחרי השיחות החמות בוול סטריט אבל מסתייג מהטון השיווקי. מכל מקום, 5 המניות המומלצות שלהם הן: ABNB, AMZN, ATVI, NTDOY, PYPL. את ABNB הצגנו כאן בעבר הקרוב ואת ATVI בעבר הרחוק והן עדיין מעניינות מהבחינה הטכנית. גם שאר המניות ראויות מהבחינה הטכנית כך שניתן לשקול את החמישייה לתיק.

 

סוגרים עוד פינה בנושא תחלופת הסקטורים

קורא שאל אותי במייל כיצד ניתן לעקוב אחרי תחלופת הסקטורים. לפני שאענה חשוב לי לומר שאנחנו אכן רוצים לראות את התמונה לפני שהיא הופכת להיות כותרת ראשית בעיתונים. כפי שחווינו, יציאה מהמניות שמאבדות מומנטום מבעוד מועד יכולה לחסוך כאב לב ואולי גם התקף לב כתוצאה מהפחד. הצעדים הבאים יאפשרו לכם להיות עצמאיים בשטח:

 

1. הכנת רשימה של מדדים וקרנות סל שמיצגים את הסקטורים והסאב סקטורים אחריהם נרצה לעקוב. למשל, ניתן לעקוב אחרי סקטור התחבורה אבל ניתן לעשות זום אין ולעקוב אחרי קרן הסל JETS שעוקבת אחרי מניות חברות התעופה ונותנת חשיפה יותר ממוקדת למניות ״היום שאחרי״. את הרשימה הזו ניתן ורצוי לתחזק, ביחוד כאשר נכנסים ענפים מעניינים חדשים כמו פוד-טק וכמו טיפולים פסיכודאליים אליהם התייחסנו כאן זה מכבר.

 

2. את הרשימה הזו ניתן להקליד במערכת גרפים ואז אפשר להסתכל על הסקטורים באופן מצרפי כפי שתראו מהדוגמה שלהלן. מדובר בדוגמה חלקית כמובן. בחלק התחתון של כל גרף נמצא מדד השוואתי (ביחס ל-S&P500 במקרה הזה) שמאפשר לראות במהירות איזה סקטור רלבנטי ואיזה חלש ולא רלבנטי. כן ניתן לראות בעין טכנית זריזה אירועים כמו פריצה של התנגדות ותמיכה וכו׳ ולקבל את התמונה הכוללת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

3. באתר StockCharts.com נמצא הגרף שמשלב בין עוצמה לבין מומנטום. הגרף מחולק לארבעה צבעים ומציג את התנועה של הסקטורים במרחב. בדוגמה שלהלן מוצגים הסקטורים המרכזיים שמרכיבים את ה-S&P500 ומיוצגים תחת קרנות סל עוקבות. תוכלו לראות גם על מפת המכ״ם וגם בטבלה שלמטה את החלשות סקטור הטכנולוגיה (שכולל רבות מלהיטי 2020) ואת ההתחזקות של התעשייה, פיננסים ואנרגיה. כך אתם יכולים לנווט את ההשקעות שלכם לכיוון הסקטורים שיוצאים מהאזור האדום ומשם ממשיכים להתחזק.

 

אוכל, קדימה אוכל

אנחנו מתעסקים כאן לאחרונה בסוגיות מזון למינן. ובכן, בלומברג הקדישו את הכותרת של אחד מהניוזלטרים היומיים שלהם לעובדה שהביקוש והיקף הרכישות של מוצרים חקלאיים שרוכשת סין מארה״ב עולים במידה משמעותית. לכך נוספת ציפייה שממשל בידן, מתוך רצון לעזור לחקלאים, יקדם את הרחבת היצוא החקלאי לסין. אחת מקרנות הסל שנותנת חשיפה לסקטור החקלאות היא MOO. הקרן עולה באופן יציב ועקבי וביחד עם DBA אליה התייחסנו כאן ומגוון מניות הפוד-טק שגם אליהן התייחסנו וחברת הפירות FDP תוכלו ממש לבנות לעצמכם סופרמרקט מודרני. בקרוב נוכל לרכוש גם מניות של חברת החלב הטבעוני Oatly שהודיעה על IPO.

 

הבהרה - UVXY

נשאלתי שאלה נוספת לגבי UVXY. קרן הסל המקנה חשיפה של פי 1.5 ל-VIX לא נתנה מענה טוב לירידות שכן הוא לא עלה חדות. זכרו שבמאמר מפורט על הגנות כתבתי שההגנה הכי טובה היא כסף מזומן. שאר ההגנות מבוססות תחשיבים והנחות ולשוק יש ״דרכים משלו לומר לכם שהוא אוהב״ (על פי השיר גבר הולך לאיבוד למי שלא זיהה את הרעיון למשפט). מה שניתן ללמוד מכך הוא שאפשר ורצוי לגוון את סל ההגנות בין קרן סל שורט על המדד שהכי חזק ביחידה, אופציות מכר ו-VIX.

 

הרבה מהשאלות שלכם מתמקדות בסקטור האנרגיה הירוקה, אחד האהודים בקרב המשקיעים החדשים. מניות הסקטור היו בצד היורד של תחלופת הסקטורים. קרן הסל הגדולה בתחום היא ICLN. ניתן לראות על הגרף שהיא קצת מתחת לממוצע ל-89 יום ומעל יעד תמיכה משמעותי מבוסס פיבונאצ׳י. אוהבי הז׳אנר יכולים לבחון קניה מעל 25 ו/או מעל הממוצע ל-89 יום והגנה מתחת ל-25. רעיונית הסקטור הזה בוודאי רלבנטי, השאלה מתי ימצא שיווי משקל של תמחור והאם ישטף בגל ירידות של השוק. נמשיך לעקוב.

 

ולסיום, סוגיה חדשה מתחיל לחלחל לשיח ברחובות וול סטריט. מדובר בשאלת ה״בוטים״ שעומדים מאחורי מהלכים במניות כמו GME וגם סוגיות ה-Fake News. התחלתי לקבל מספר מאמרים בתחום ולהתעמק בו. מוזמנים להירתם ולעזור לנו להבין את מידת השפעת התהליך והמגמה שלו. ברמת המניות הבודדות אני אכן מזהה מהלכים חריגים, קצרי טווח, שמתוקנים מהר ושסביר שמשהו ממוחשב עומד מאחוריהם. לעיתים כאשר מתחיל מהלך מניפולטיבי של 10% נניח למעלה או למטה, אז נכנסים רגשות המשקיעים לתמונה ומקצינים אותו. בתור התחלה, קחו בחשבון שחלק ממה שאתם קוראים או רואים על הגרף הוא מניפולציה מילולית או טכנית. רעיונות תמיד צריך היה לחשוד בדברים מסוג זה אבל נראה שמידת החשד צריכה לעלות.

 

נתראה ביום רביעי. מוזמנים להגיב כאן למטה או במייל [email protected]

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תודה זיו (ל"ת)
    תומר 01/03/2021 17:32
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).