מגפת הקורונה עשתה לשווקים הפיננסיים טובה גדולה - היא הלבינה אותם. היא האדירה אותם. היא הכשירה את הדוחות הכספיים המבושלים, היא יצרה הזדמנויות בשוק וחידדה את החשיבות של ניהול השקעות אקטיבי. היא הוכיחה כי למרות שהמדינות עניות (גירעונות גדולים) ולמרות שהפירמות ייפגעו, הציבור עשיר. מאוד עשיר. הר של שקלים בארץ, הר ענק של דולרים בארה"ב, הרים של אירו בגרמניה ובצרפת, הר של ליש"ט באנגליה, מחפשים תשואה. כסף גדול מחפש תשואה, ויש לו פתרון -  איגרות חוב ומניות, וכעת אחרי ריצת האמוק של השוק, הפתרון הזה דווקא מהזווית של הציבור - אטרקטיבי יותר.

הרי מה בעצם הפנים הציבור ממשבר הקורונה? שהשווקים מתקנים, ולכן לא כדאי לנסות לתזמן את השוק (בהשקעות ארוכות טווח), ושהעליות הן מהירות. ועוד משהו - שאי אפשר לנצח את הרגש. חוסך שמרוויח בשנה 0.5% או אולי במקרה הטוב כמה עשיריות יותר, לא מסוגל לראות שוק מניות שעולה ב-1% ביום ומעלה ולא להגיד - "אני מקבל פחות בשנה, לפחות אעביר חלק מהכסף לבורסה, מה כבר יקרה".  וככה מועברים לבורסה 10%, 15%, 20%, 30% מהכספים הסולידיים. החוסך הזה צודק, וזו ההזדמנות לחזור על המנטרה - שוקי המניות הם המקום הכי טוב להיות בו לטווח ארוך, הם מספקים תשואה עודפת. יש לזה הרבה סיבות שכולן מתנקזות לשורה אחת - פיצוי על סיכון. משקיעים במניות מסתכנים, ולכן בהגדרה מקבלים תשואה גבוהה יותר. סיכון הולך יחד עם סיכוי. יש לזה תימוכין בהיסטוריה ארוכת השנים של השווקים. חוקרים רבים בדקו בשבילכם את התשואה לטווח ארוך בשווקים שונים לאורך תקופות שונות, והגיעו למסקנה נחרצת - מניות נותנות יותר. זה כנראה יימשך, אם כי אף אחד לא יחתום על העתיד. 

המרוויחים המיידיים מהקורונה - הגופים המוסדיים

רגע לפני הקורונה היתה אנומליה בשווקים הפיננסיים. שקי האג"ח ביטאו תשואה עתידית שלא משאירה רווח לחוסכים, בהינתן דמי הניהול של הגופים המוסדיים. אחזור על זה אחרת, כי זה באמת לא מובן ונשמע לא אמיתי - אם חסכתם בקרן אג"חית, הרי שניתן להעריך את תשואת הקרן. כולם יכולים לראות ולחשב את התשואה הגלומה בשוקי האג"ח (וגם בקרנות ספציפיות). עשינו על זה בדיקה לפני עידן הקרונה. מצאנו שהתשואה שתקבלו ברוטו מגוחכת, אבל מילא הברוטו. מצאנו שאחרי דמי הניהול, יש מקרים שלא יישאר לכם כלום. אפילו מינוס. זאת האמת הכואבת ולמרות שניסו לשכנע אותנו שזו טעות עם אינסוף טיעונים, הם לא היו רלוונטיים. 

אם המצב הזה היה ממשיך, הציבור היה מפנים בסוף שההשקעות שלו בקרנות ובקופות אג"חיות וגם החיסכון הפנסיוני שלו אולי מנוהלים על ידי אנשי מקצוע, אבל הם מוגבלים ביכולת שלהם - אי אפשר לייצר יש מאין. ולא רק זאת, אלה שהם לוקחים לו את הכמה עשיריות שהוא מרוויח כדמי ניהול.

• פרסם תמונות עירום בפייסבוק - מה חשב בית המשפט?
• מסכים ירוקים: הנאסד"ק קפץ ב-3.1%; פייסבוק זינקה ב-18%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואז הגיעה מגפת הקורונה. היא פגעה במשק, היא פגעה בבורסות, היא פגעה בגופים שמנהלים כסף, אבל בתוך כל הבלגן היא עשתה משהו נהדר לגופים המוסדיים - היא החזירה את התשואות. הנפילות בשווקים החזירו את האטרקטיביות של איגרות החוב, וגם עכשיו למרות העליות באג"ח, התשואה הגלומה בהן גבוהה יותר מבעבר. חוץ מזה, הקורונה גם לימדה את המחזיקים בקרנות ובקופות שיש מקום לניהול אקטיבי, כזה שיודע לצאת בזמן, להיכנס בזמן, לנתח כמו שצריך. אז במקום לשחק במשחק מכוער של גביית דמי ניהול על כלום, המוסדיים קיבלו מתנה גדולה - מעמדם עלה והם כבר כן מייצרים או יכולים לייצר ערך - תשואה. 

ככה החברות הנסחרות מלבינות את הדוחות

יש לא מעט חברות שהווירוס בא להן בזמן. חברות רבות נמצאות במצב של "מתיחת דוחות" מתמדת. הטקסט הזה נכתב בפברואר והוא יותר רלוונטי היום - מדי רבעון  החברות האלו מרצות את בעלי הבית – בעלי המניות - בדוחות טובים. זה לא פשוט. מעבר לאטרף העסקי השוטף, הן מנהלות חשבונאות גמישה ועדיין לגיטימית כדי להצליח לעמוד בתחזיות. חשבונאות, למרות התדמית, היא מקצוע גמיש, מקצוע שמאפשר מתיחה של סעיפים מאזניים. אבל יש גבול. אי אפשר למתוח יותר מדי, בסוף זה "נקרע", בסוף זה מתגלה.

בשנים האחרונות על רקע הגאות הפיננסית, ההצלחה של החברות לעמוד בתחזיות נבעה גם מפעלולים פיננסיים... אתם יכולים לקרוא את ההמשך כאן.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

אעבור לשורה התחתונה ולקשר עם הקורונה - אף אחד לא "שופט" או באמת "מנתח" את הדוחות הכספיים של הרבעון הראשון, וכך יהיה גם ברבעון השני. דוחות טובים זה בונוס גדול ויש כאלו (תחום המזון), אבל דוחות חלשים נסלחים כי "מה אתם רוצים, יש קורונה". למעשה, המצב הוא כזה שהציפיות ברבעון הראשון כל כך נמוכות (למרות שהקורונה התרחשה רק בחלק ממנו), שבמקרים רבים תוצאות חלשות אבל טובות מהציפיות גורמות לעליות במניית החברה המדווחת.

גם ברבעון השני יהיו תוצאות חלשות, הצפי הוא לדוחות חלשים במיוחד. אז צפוי שיהיה רע, צפוי שיהיו הפסדים, וכשיש הפסדים צפויים, המנהלים בוחרים "להעמיס" בהפסדים.  רבעון לא רלוונטי למשקיעים הוא הכי רלוונטי למנהלי החברה. ברבעון הזה הם ימחקו הוצאות ונכסים שאולי היו צריכים להימחק קודם, אבל החברה לא רצתה להציג הוצאה/הפסד. בדוחות האלו הם ירשמו הפרשות גדולות לחובות מסופקים כדי לאזן את הליברליות בדוחות הקודמים עם המצב בפועל. בדוחות האלו הם ינסו לשמור רזרבות לרבעונים הבאים - אולי לדווח על מכירות נמוכות יותר, אולי להסיט מכירות לרבעון הבא. זה הרי רבעון אבוד, אז כל מה שאפשר "לבשל" בו כדי להסתיר את המשחקים של הרבעונים הקודמים, וכל מה שאפשר לעשות בו כדי לשפר את התוצאות של הרבעונים הבאים - מבורך.