אין כסף עוני מחסור
צילום: Istock
בדיקה

זהירות - דמי הניהול בקרנות אג"חיות יחסלו לכם את התשואה - מה לעשות?

אגרות החוב יספקו בשנים הקרובות תשואה נמוכה במיוחד, אבל גם את התשואה הנמוכה אתם המחזיקים לא תקבלו - דמי הניהול של קרנות הנאמנות האג"חיות יחסלו לכם את הרווח - חוצפה; כתבה #1 בסדרה
אבישי עובדיה | (27)

הריבית אפסית כבר כמה שנים טובות, אבל להבדיל מהעבר בחודשים האחרונים התבססה ההערכה שהריבית לא תעלה. לא רק שלא תעלה – אפילו תרד. עד לא מזמן היתה הנחה מושרשת שהריבית הנמוכה היא מצב מעוות חריג וזמני. אבל הזמני נהפך לקבוע, ועל רקע המצב של הכלכלות הגדולות בעולם, הכלכלנים בדעה כמעט אחידה – הריבית הנמוכה כאן לעוד הרבה זמן.

אז נכון שהתחזיות האלו הן רק תחזיות, והרבה פעמים התחזיות של הכלכלנים היו רחוקות מהמציאות, אבל התחזיות האלו משפיעות על השווקים. בשנה האחרונה, על רקע ההפנמה שהריבית תמשיך להיות נמוכה ואפילו תרד, זרמו מיליארדים רבים לשוק האג"ח, המשיכו לנפח אותו והורידו את התשואה האפקטיבית על איגרות החוב. ב-2019 מדד האג"ח הכללי בבורסה, שמרכז קרוב ל-900 מיליארד שקל של אג"ח, עלה ב-8.8%. בהתאמה התשואה האפקטיבית על האג"ח ירדה ל-0.78% בלבד כשהמח"מ ל-5.7 שנים. במילים פשוטות – הזינוק באיגרות החוב הוריד את התשואה/ הרווח לשנים הבאות – אתם תרוויחו על איגרות חוב בממוצע 0.78% בשנה.

זה לא הכל – התשואה הזו היא בהנחה שתחזיקו את איגרות החוב 5.7 שנים. אם תחזיקו לתקופה קצרה יותר תקבלו פחות – הרבה פחות, וההיפך – אם תחזיקו לתקופה ארוכה תקבלו יותר. מעבר לכך, התשואה הזו מבטאת ממוצע של איגרות חוב ממשלתיות עם איגרות חוב של החברות (איגרות חוב קונצרניות). האג"ח ממשלתית נחשבת כמובן בטוחה יותר מאג"ח קונצרנית – ולכן התשואה שהיא מספקת נמוכה יותר. על ביטחון משלמים בתשואה.

העליות באג"ח "אכלו" את התשואה העתידית

אז יש לנו את הממוצע – 0.78%, ואנחנו מבינים שזה נמוך בגלל העליות של השנים האחרונות (העליות בעצם "אכלו" את התשואה לשנים הבאות), אבל מה לעשות, הרי אג"ח הן מרכיב עיקרי בהשקעות, רוב הציבור לא מוותר עליהן, הן נמצאות (הרבה) בפנסיה שלנו, בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות – זה מה שיש, אי אפשר להמציא מוצרי השקעה חדשים ומניבים יותר. ככה לפחות חושבים רבים, ונניח לצורך העניין שזה נכון. אבל למה צריך לעשוק את המשקיעים? פעם אחת הריבית הנמוכה פגעה בהם, ופעם שנייה... דמי הניהול.

 

בעוד את נזקי הריבית הנמוכה אפשר לקבל בהבנה – זה המצב. נקודה - את דמי הניהול, ואתמקד בקרנות נאמנות אג"חיות, אי אפשר להבין. זה במקרים רבים עושק. רוב הציבור לא משקיע ישירות באיגרות חוב, הוא עושה זאת דרך המומחים – הגופים המוסדיים, כלומר קרנות נאמנות, גמל ופנסיה. קרנות הנאמנות הן האפיק המרכזי להשקעות הציבור לטווח הקצר והבינוני. רוב הכספים הפנויים שלכם מנוהלים דרך הקרנות – זו עובדה.

הקרנות האלו מנהלות את הכספים – קונות ומוכרות ניירות ערך על בסיס אנליזה במטרה לייצר תשואה עודפת. במקביל לקרנות מנוהלות יש קרנות פסיביות – קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחרי המדדים (גם מדדי אג"ח).

 

דמי הניהול בקרנות אג"ח - גבוהים מדי

בקרנות המנהלות גובים דמי ניהול גבוהים יותר מבקרנות הפסיביות, ובצדק – יש בהן ניהול כסף, לא רק עקיבה אחרי מדדים. עד כאן הכל טוב ויפה, ומגיע באמת לחלק מהמנהלים בשנים האחרונות "שאפו" על ניהול איכותי ויצירת תשואה עודפת. קרנות נאמנות הן בהחלט מכשיר חשוב, אבל כשמסתכלים על קרנות האג"ח (להבדיל מקרנות מנייתיות ואחרות), בחלק מהן רואים אבסורד גדול – הן לוקחות לנו את רוב הרווחים. מול רווח/תשואה עתידית ממוצעת של 0.78%, יש דמי ניהול. דמי הניהול הממוצעים בקטגוריה של איגרות חוב בארץ במסלול שקלי הם 0.68%, דמי הניהול הממוצעים בקטגוריה של איגרות חוב ממשלתיות 0.44%, דמי הניהול הממוצעים בקטגוריה של אג"ח חברות – 0.47%. צריך לשפשף טוב טוב את העיניים – דמי הניהול מחסלים לנו את התשואה הצפויה. זו עובדה, וזה הממוצע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בממוצע – חלק גדול ואפילו רוב הרווח שלכם (התשואה שלכם) יישאר כדמי ניהול אצל מנהל הקרן. זו חוצפה, אבל המצב היותר חמור הוא שיש מנהלי קרנות שדמי הניהול בקרנות האג"ח שלהם אפילו עולות על 1% - במצב כזה, אין באמת מקום לרווח. נקודת הפתיחה שלכם כחוסכים גרועה, ואפילו משפילה.

 

לעזוב את הקרנות

הדבר הראשון שצריך לעשות במקרה כזה הוא פשוט – תעזבו את הקרן לטובת קרן אחרת. ביזפורטל לקח על עצמו את העבודה הלא נעימה – החל ממחר אנחנו נציף כאן באופן שוטף ניתוח ובדיקות של קרנות נאמנות שלדעתנו הגזימו בדמי הניהול שלהן. הגזימו עד כדי כך שעדיף לעזוב אותן.

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    נירו 10/01/2020 08:19
    הגב לתגובה זו
    קרן סל internet composite של קסם גובה דמי ניהול של כמעט 2% וזה רק על עקיבה ללא ניהול. הפסגות ובתכלית יש את אותה קרן סל העוקבת אחרי אותו מדד, אך ראו איזה פלא - דמי הניהול נמוכים מאחוז. תיאבון גדול יש לחזירים בטבע, אבל מה הרציונל של קסם?
  • 21.
    כל הכבוד!!! אעקוב בעניין אחר הממצאים שלכם. תודה ובהצלחה (ל"ת)
    Xantippe 10/01/2020 07:30
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    בנוסף, הבנק גם לוקח דמי שמירת ניירות ערך... (ל"ת)
    ג 08/01/2020 07:58
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    אנונימי 07/01/2020 23:01
    הגב לתגובה זו
    חמור מכך ראו את התשואה של אגח שקלי 1026 מחמ 5.88 . התשואה נטו מקוזז -0.08% , כן קראתם נכון -0.08% וזה לפני ששילמתם עמלת קניה, מכירה, דמי שמירה. ויש עוד קרנות שלוקחות עמלת ניהול. היכן הדאגה למשקיע
  • 18.
    אנונימי 07/01/2020 22:58
    הגב לתגובה זו
    קרן האגח BND של חברת VANGUARD מנהלת אגחים מכל העולם בהיקף של 578 מיליארד דולר ודמי הניהול שלה הם 0.035% , כן 0.035% . איפה הרשות לניירות ערך שתדאג " למשקיע הקטן".
  • 17.
    דינוזאור צעיר 07/01/2020 21:13
    הגב לתגובה זו
    תרשום איזה קרנות שוות את הדמי ניהול שלהם ? למה להיות פופוליסט ואנטי?
  • 16.
    לאבישי 07/01/2020 19:12
    הגב לתגובה זו
    ד.ניהול גהוהים- עמלת הפצה עושקת- מיסוי הון דרקוני- קושי להזיז כספים לחו''ל.... לסיכום נותרנו שבויים של הבנקים ובתי ההשקעות ומי שחתום על כ''ז זו הממשלה והאוצר
  • 15.
    דן 07/01/2020 15:51
    הגב לתגובה זו
    בהחלט יהיה צעד חיובי לבטל את העמלה הלא הגיונית (עמלת הפצה) הנ"ל בתור צעד ראשון
  • 14.
    פשוט מביך 07/01/2020 13:19
    הגב לתגובה זו
    לעשות כתבה על קרנות אגח בלי להתיחס לעמלות קניה מכירה בבנקים?מה עם דמי משמרת? ברור שהרעה החולה היא הבנקים צינת בעצמך שהם לוקח 0.25 עמלת הפצה. מציע ללמוד את התחום לפני שיוצאים בכותרות חסרות אחריות וחובבניות
  • 13.
    מיכאל 07/01/2020 12:48
    הגב לתגובה זו
    מזה הסינון
  • 12.
    משקיע 07/01/2020 10:40
    הגב לתגובה זו
    פופוליזם טהור! מספרים את מה שצהוב ומוכר.מה לגבי קרנות אגח שעשו 16% תשואה השנה. גם בעתיד מצופה מהן להכות את מדד אגח כללי.מה אם המדד יעלה או שהריבית תרד בנוסף לרווחים מהנפקות חדשות שלמשקיע רגיל אין כל כך גישה ועלויות גבוהות בקניה/ מכירה החלות גם על אגח ישיר לא בקרנות ושלא לדבר על עניין המיסוי של 15-25 אחוז כשבקרן הוא נצבר.כתבה שטחית ופופוליסטית, האתר הזה מתדרדר בחודשים האחרונים ואני בקושי נכנס אליו
  • 11.
    עובדה 07/01/2020 10:32
    הגב לתגובה זו
    הבלון הזה, גם ללא דמי ניהול , אין שום כדאיות קנייה. יותר מ 900 מיליארד שח בסיכון שם.
  • 10.
    אחלה כתבה - דמי הניהול גורמים אף להפסדים . (ל"ת)
    דן 07/01/2020 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מה עם הקרנות הכספיות? (ל"ת)
    שווה גם לבדוק 07/01/2020 10:15
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כלכלן 07/01/2020 10:01
    הגב לתגובה זו
    לפחות ברבעון הראשון של 2020. אין כמעט גורם מבית ומבחוץ שלא תורם לכיוון הברור
  • פקדון דולרי בסכום גדול יתן 1.9% שנתי (ל"ת)
    חיים 07/01/2020 12:34
    הגב לתגובה זו
  • וזה 07/01/2020 14:02
    אפילו נומינלית מקבל רק 0.15% לשנה. השקל גמר על הסוס
  • 7.
    שי 07/01/2020 09:57
    הגב לתגובה זו
    הצפה של נתוני קרנות נאמנות לא תזיק ויכולה להועיל לחלק מהקוראים, למרות שכל הנתונים יעודים ונגישים באתר הבורסה. שימוש במילים כמו "חוצפה" לא מועיל לאף אחד. מה שבאמת יכול להועיל הוא נתינת אלטרנטיבות, וזה חסר. למשל במקום קרן אג"ח אפשר לרכוש ישירות אג"ח ממשלתית אחת או שתיים ללא דמי ניהול. במקום קרן אג"ח קונצרני אפשר לקנות קרן מחקה או 4-5 אגרות ישירות או פשוט להחליף אג"ח קונצרני בממשלתי + מניות, כך שרמת הסיכון תישאר דומה. הכי חסר כאן זה הסיבה לאפשרות של הקרנות להעלות דמי ניהול: כפי שצויין בכתבה, בשנה האחרונה הרווחים היו 7-8% ומי שמחזיק קרן כזו כמה שנים, כבר בעל רווחים בגובה 20-30% מהקרן. אם יעבור למכשיר השעקה אחר, יאלץ לשלם מס כבד מאוד של 5% מהקרן, ואז כבר שווה לדוחת את המס ולהתקע עם הקרן היקרה, שתגבה עשירית מזה בשנה. תקנות המס פשוט מעודדות את כל הנושא הזה של עליית ד"נ.
  • 6.
    בוקי הבנקאי 07/01/2020 09:52
    הגב לתגובה זו
    תתחיל עם הבנקים בנושא דמי שמירה ועמלת הפצה ואם תצליח תעבור לבתי ההשקעות שהורידו בממוצע ב 50 אחוז את דמי הניהול בעשור האחרון. כותרת מיותרת - תתחיל לעבוד....
  • 5.
    ספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים.. (ל"ת)
    ריאלי 07/01/2020 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פרסמו, תודה (ל"ת)
    איתן 07/01/2020 09:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שינוי העוגה 07/01/2020 09:14
    הגב לתגובה זו
    וזה במיוחד במלווה קצר מועד. כסף חדש לא ייכנס לאגח ממשלתי ולא למק"מ. הערכה שלי חלק נכבד יוסט לעבר פקדונות דולריים, שרק הריבית שם פי כמה מהשקלי.
  • יש את העניין הקטן הזה של פיחות בדולר... (ל"ת)
    עוגי 07/01/2020 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בנק ירושלים נתן לי 1% רווחים על פיקדון לשנה אז תתענינו (ל"ת)
    אבנר 07/01/2020 09:02
    הגב לתגובה זו
  • א 07/01/2020 11:20
    הגב לתגובה זו
    פיקדון שיקלי או דולרי? בדולרי 1.5%
  • 1.
    מנהל השקעות 07/01/2020 08:36
    הגב לתגובה זו
    איזו השפעה אתה סבור שיש לכם? לא בדיוק חשיפת ווטרגייט.. זה אבישי עובדיה מהWSJ...
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.