הריבית אפסית כבר כמה שנים טובות, אבל להבדיל מהעבר בחודשים האחרונים התבססה ההערכה שהריבית לא תעלה. לא רק שלא תעלה – אפילו תרד. עד לא מזמן היתה הנחה מושרשת שהריבית הנמוכה היא מצב מעוות חריג וזמני. אבל הזמני נהפך לקבוע, ועל רקע המצב של הכלכלות הגדולות בעולם, הכלכלנים בדעה כמעט אחידה – הריבית הנמוכה כאן לעוד הרבה זמן.

אז נכון שהתחזיות האלו הן רק תחזיות, והרבה פעמים התחזיות של הכלכלנים היו רחוקות מהמציאות, אבל התחזיות האלו משפיעות על השווקים. בשנה האחרונה, על רקע ההפנמה שהריבית תמשיך להיות נמוכה ואפילו תרד, זרמו מיליארדים רבים לשוק האג"ח, המשיכו לנפח אותו והורידו את התשואה האפקטיבית על איגרות החוב. ב-2019 מדד האג"ח הכללי בבורסה, שמרכז קרוב ל-900 מיליארד שקל של אג"ח, עלה ב-8.8%. בהתאמה התשואה האפקטיבית על האג"ח ירדה ל-0.78% בלבד כשהמח"מ ל-5.7 שנים. במילים פשוטות – הזינוק באיגרות החוב הוריד את התשואה/ הרווח לשנים הבאות – אתם תרוויחו על איגרות חוב בממוצע 0.78% בשנה.

זה לא הכל – התשואה הזו היא בהנחה שתחזיקו את איגרות החוב 5.7 שנים. אם תחזיקו לתקופה קצרה יותר תקבלו פחות – הרבה פחות, וההיפך – אם תחזיקו לתקופה ארוכה תקבלו יותר. מעבר לכך, התשואה הזו מבטאת ממוצע של איגרות חוב ממשלתיות עם איגרות חוב של החברות (איגרות חוב קונצרניות). האג"ח ממשלתית נחשבת כמובן בטוחה יותר מאג"ח קונצרנית – ולכן התשואה שהיא מספקת נמוכה יותר. על ביטחון משלמים בתשואה.

העליות באג"ח "אכלו" את התשואה העתידית

אז יש לנו את הממוצע – 0.78%, ואנחנו מבינים שזה נמוך בגלל העליות של השנים האחרונות (העליות בעצם "אכלו" את התשואה לשנים הבאות), אבל מה לעשות, הרי אג"ח הן מרכיב עיקרי בהשקעות, רוב הציבור לא מוותר עליהן, הן נמצאות (הרבה) בפנסיה שלנו, בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות – זה מה שיש, אי אפשר להמציא מוצרי השקעה חדשים ומניבים יותר. ככה לפחות חושבים רבים, ונניח לצורך העניין שזה נכון. אבל למה צריך לעשוק את המשקיעים? פעם אחת הריבית הנמוכה פגעה בהם, ופעם שנייה... דמי הניהול.

• הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
• הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעוד את נזקי הריבית הנמוכה אפשר לקבל בהבנה – זה המצב. נקודה - את דמי הניהול, ואתמקד בקרנות נאמנות אג"חיות, אי אפשר להבין. זה במקרים רבים עושק. רוב הציבור לא משקיע ישירות באיגרות חוב, הוא עושה זאת דרך המומחים – הגופים המוסדיים, כלומר קרנות נאמנות, גמל ופנסיה. קרנות הנאמנות הן האפיק המרכזי להשקעות הציבור לטווח הקצר והבינוני. רוב הכספים הפנויים שלכם מנוהלים דרך הקרנות – זו עובדה.

הקרנות האלו מנהלות את הכספים – קונות ומוכרות ניירות ערך על בסיס אנליזה במטרה לייצר תשואה עודפת. במקביל לקרנות מנוהלות יש קרנות פסיביות – קרנות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחרי המדדים (גם מדדי אג"ח).

דמי הניהול בקרנות אג"ח - גבוהים מדי

בקרנות המנהלות גובים דמי ניהול גבוהים יותר מבקרנות הפסיביות, ובצדק – יש בהן ניהול כסף, לא רק עקיבה אחרי מדדים. עד כאן הכל טוב ויפה, ומגיע באמת לחלק מהמנהלים בשנים האחרונות "שאפו" על ניהול איכותי ויצירת תשואה עודפת. קרנות נאמנות הן בהחלט מכשיר חשוב, אבל כשמסתכלים על קרנות האג"ח (להבדיל מקרנות מנייתיות ואחרות), בחלק מהן רואים אבסורד גדול – הן לוקחות לנו את רוב הרווחים. מול רווח/תשואה עתידית ממוצעת של 0.78%, יש דמי ניהול. דמי הניהול הממוצעים בקטגוריה של איגרות חוב בארץ במסלול שקלי הם 0.68%, דמי הניהול הממוצעים בקטגוריה של איגרות חוב ממשלתיות 0.44%, דמי הניהול הממוצעים בקטגוריה של אג"ח חברות – 0.47%. צריך לשפשף טוב טוב את העיניים – דמי הניהול מחסלים לנו את התשואה הצפויה. זו עובדה, וזה הממוצע.

• הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

בממוצע – חלק גדול ואפילו רוב הרווח שלכם (התשואה שלכם) יישאר כדמי ניהול אצל מנהל הקרן. זו חוצפה, אבל המצב היותר חמור הוא שיש מנהלי קרנות שדמי הניהול בקרנות האג"ח שלהם אפילו עולות על 1% - במצב כזה, אין באמת מקום לרווח. נקודת הפתיחה שלכם כחוסכים גרועה, ואפילו משפילה.

לעזוב את הקרנות

הדבר הראשון שצריך לעשות במקרה כזה הוא פשוט – תעזבו את הקרן לטובת קרן אחרת. ביזפורטל לקח על עצמו את העבודה הלא נעימה – החל ממחר אנחנו נציף כאן באופן שוטף ניתוח ובדיקות של קרנות נאמנות שלדעתנו הגזימו בדמי הניהול שלהן. הגזימו עד כדי כך שעדיף לעזוב אותן.