היתרונות והחסרונות: ETFים לכבוד 2013
במאמרים הקודמים סקרנו את עולם תעוודת הסל, קרנות מחקות ו-ETF, עמדנו על היתרונות והחסרונות שבכל אחד מהם. את המאמר הנוכחי אנו מנצלים כדי לעשות קצת סדר בענף ה-ETF בעולם לתוך שנת 2013.
אחד היתרונות הבולטים ב-ETF הוא היכולת להיחשף לשוקי מניות שונים בעולם באמצעות סכום השקעה נמוך, גם כאשר אין היכרות מלאה ומוקדמת עם החברות / ני"ע הנסחרים באותם השווקים. מסיבה זו בחרנו הפעם להתמקד בסקטורים מובילים, וכללנו רשימה של ה-ETF הבולטים בכל ענף.
פיננסיים
המגזרים העיקריים המרכיבים את הקרנות העוקבות אחר הסקטור, הם הבנקאות, הביטוחים וה-REITs. מניות הבנקים רשמו ביצועים מרשימים השנה, אך חלקן עדיין נסחרות ברמות נמוכות ביחס לשנים קודמות. למרות הקטנת הנכסים הרעילים והתשואות הנמוכות, אגרות החוב הבנקאיות אינן עושות רושם של נכס חסר סיכון.
התלות בשוק הנדל"ן האמריקני נותרת כעננה לצד הפעילות העסקית. הבנקים הגדולים רשמו ירידה בחשיפה למדינות ה-PIGS ושיפור באיכות תיק הנכסים לצד רווחיות שהפתיעה לטובה לא פעם את תחזיות השוק. מגזר הבנקאות ממשיך לצעוד לעבר דפוס פעילות שמרני בכפוף לרגולציה. בעתיד צפוי להמשיך להתרכז בשיפור הרווחיות. לגבי מגזר ה-REITs (יש לזכור שמדובר בנכסים המוגדרים בסיכון בשל היותם מגובי משכנתאות), נתוני שוק הנדל"ן הנוכחיים משאירים מקום לאופטימיות, ומכך ניתן לצפות שמגזר זה עשוי לשקף באופן ישיר את העליות במחירי הנכסים.
תקשורת
הסקטור פתח את שנת 2012 בתשואת חסר מול מדד ה-S&P 500 ותיקן באופן אגרסיבי. הרגולציה ממשיכה להכות בשיעורי הרווחיות הנשחקים והחברות נאלצות להתמודד עם שימוש הולך ומתרחב ברשתות ללא תשלום. אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפני חברות התקשורת בתחילת השנה וממשיך ללוות אותן גם בשנה הנכנסת, הוא שינוי הדרגתי של המודל העסקי מדקות שיחה לנפח תוכן. כמו כן, הצורך במציאת מקורות רווח נוספים הינו הכרחי לאור מצב הסקטור. העובדה שהמשקיעים עדיין נהנים מתשואות דיבידנד גבוהות תרמה למניות הסקטור הודות לפופולריות מניות הדיבידנד. ההערכות בשוק על כך ששוק הטלקום ישנה את פניו במהלך השנים הקרובות מגבירות את חוסר הודאות סביב ההשקעה בו.
*הריכוזיות במדדי הייחוס יוצרים תלות גבוהה בחברות הענק. למעוניינים חשיפה לסקטור הטלקום הגלובלי IXP הינה אחת מהקרנות האפשריות לשימוש.
נדל"ן
הגאות בענף הבנייה בארה"ב נתמכת בנתוני מאקרו מעודדים המצביעים על המשך ההתאוששות בסקטור. עלייה במחירי הבתים ובהתחלות הבנייה, קצב הבנייה המהיר והמשך ירידת מלאי הדירות הריקות הם רק חלק מהנתונים שתמכו בביצועי המניות הכלולות במדדי הייחוס של ה-ETFים הגדולים במהלך השנה. החשיבות של שוק הדיור בהתאוששות הכוללת של המשק האמריקני תומכת בהנחה שהמדיניות הממשלתית תוסיף להקל ולתת רוח גבית להמשך צמיחתו. יתרות השורט ב-ETFים הרלוונטיות נמוכות גם בפרספקטיבה רב שנתית. להערכתנו, קרנות ה-REITs יבטאו היטב את השינוי במחירי הנכסים.
*אין הבדלים גדולים במדד הייחוס בין VNQ, בעלת היקף הנכסים העצום, ובין RWR. למרות שפיזור רחב יותר (מספר גדול יותר של חברות) מפחית סיכון. MORT, שחשופה למגזר המשכנתאות, אמנם השיגה ביצועים חזקים בתשואת דיבידנד גבוהה, אך בהתאם לכך גם הסיכון שבהחזקתה.
טכנולוגיה
לא ניתן להתווכח עם ההצלחה של Apple שמהווה כ-15% מההון המושקע ברוב ה-ETFים בסקטור. עם זאת, בכדי להיחשף למדד הבנוי ממשקולות שוק, הכרחי להאמין שהחברה תמשיך לצמוח. המחויבות להמציא את עצמן מחדש בהתאם לדינמיות המסחררת של העולם הטכנולוגי מרתיעה מעט, לראייה ביצועיה השליליים מתחילת השנה למרות המגמה החיובית בשווקים.
במאמר זה ציינו רשימה חלקית של סקטורים ו-ETFs שמצאנו אותם בולטים ורלוונטיים בעת הנוכחית. את רשימת ה-ETFs המלאה שניתן לפלחה סקטוריאלית, ניתן למצוא באתרים שונים, ביניהם גם
בכתיבת מאמר זה התבססנו על סקירתו של ארז מור, אנליסט תעודות וקרנות סל באי.בי.אי. שירותי בורסה
***"כותב המאמר הינם בעלי רישיון ניהול תיקי השקעות (יובל רכניץ)/ משווק השקעות (בן שפס). בעת פרסום המאמר אין לכותב עניין אישי בנושא.
בית ההשקעות אי.בי.אי. מחזיק וסוחר עבור לקוחותיו ועבור עצמו בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים המפורטים במאמר זה, כולם או חלקם.
אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם".
"האמור הינו חלק מעבודת אנליזה שפרסמה מחלקת המחקר של שירותי בורסה והשקעות בישראל אי.בי.אי בע"מ במהלך חודש דצמבר ונערכה על ידי ארז מור, שהינו בעל רישיון כדין ושאין לו ניגוד עניינים במישרין או בעקיפין, במועד פרסום עבודת האליזה. המידע האמור מהווה מידע חלקי בלבד מכלל העבודה ואין לראות בו מידע מלא ומקיף".
- 1.אורי 06/02/2013 09:01הגב לתגובה זועלו חזק מאוד מאוד בחודשים האחרונים. מי שכנס לפחות שיכנס בהדרגה כי כשיבוא תיקון הבומבה תהיה חזקה מאוד. רק בדצמבר-ינואר המדדים ביצעו עליות שלא מביישות שנים טובות מאוד.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
