סמנו ביומנים: בחירות 2013 והמדד המשולב
בשבוע הקרוב הנושא המרכזי העומד על הפרק הוא הבחירות בישראל, אשר יתקיימו ביום שלישי הקרוב. למרות שנראה כי המועמד שירכיב את הממשלה הקרובה ידוע, אנו נתייחס לתפישה הכלכלית של המועמדים המובילים לראשות הממשלה. בנוסף מתפרסם השבוע מדד המשולב של בנק ישראל, וגם כאן נתייחס להשפעת בחירות על מדד זה בבחינה היסטורית.
תחילה נעסוק ב בחירות בישראל . למרות הציפיות שלאחר המחאה החברתית הגדולה, שבשיאה הביאה רבבות אנשים להפגנות, שהדגש בחירות אלו יהיה על המצע הכלכלי של המפלגות הגדולות, לא כך הדבר. לכן נתייחס בקצרה לתפישתם של ראשי שתי המפלגות הגדולות בישראל כיום.
לראשונה זה שנות דור עומדות לבחירה בישראל שתי תורות כלכליות חברתיות שונות זו של בינימין נתניהו וזו של שלי יחימוביץ. מהצד האחד נתניהו מייצג ראיה קפיטליסטית אשר מאמינה בשוק חופשי כיעד אידיאולוגי - מה שעלול להוביל אולי לכשלים נקודתיים ויצירת אי שוויון. כדוגמא, אפשר לקחת את שוק הסלולר בישראל - כאשר נתניהו זיהה כשל נקודתי אשר מביא ליוקר מחיה - פתר אותו על ידי הגדלת השוק החופשי ויצירת תחרות אמיתית בענף. בסופו של דבר, תהליך זה מביא לצמיחה כלכלית ברמת המאקרו אשר מיטיבה עם כולם.
מהצד השני ניתן למצוא את יחימוביץ, אשר לתפישתה שמה את הדגש על כשלי השוק הפרטי, ולראיה שמה על המוקד את ה"טייקונים". על פי מצעה של יחימוביץ, הכשלים בהם יש לטפל הם אלו הנובעים מהפרטה של חברות ממשלתיות. והדרך להתמודד איתם היא באמצעות רגולטורים ע"י חקיקת חוקים אשר יעצרו את ההפרטה, הטלת מסים על חברות ובעלי הון והגדלת שכר המינימום. כאשר היא מכירה בכך שפעולות אלו יביאו לירידה בצמיחה ברמת המאקרו, אבל להשקפתה זהו הרע במיעוטו, כחלק מתהליך לחלוקה הוגנת יותר של ההון בישראל ולרווחתם של אנשים רבים יותר.
במידה והסקרים האחרונים אכן צודקים, ומשימת הקמת הממשלה הבאה בישראל אכן תוטל על בנימין נתניהו - מעניין יהיה לראות כיצד יפתור את בעיית מחירי הנדל"ן בישראל, אשר רבים רואים במצב הקיים כשל שוק הדומה למצב שהיה קיים בשוק הסלולר.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק והשפעת הבחירות בישראל עליו
מעבר לבחירות, במהלך השבוע צפוי בנק ישראל לפרסם את המדד המשולב. זהו מדד המשמש כאינדיקאטור לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת. מדד זה מחושב על בסיס חודשי ומתוזמן עם הפרסום של מדד היצור התעשייתי ומדדי הפדיון בענפי המשק על ידי הלמ"ס.
מבחינת הנתונים ההיסטוריים (החל מהבחירות של שנת 96 ולא כולל 2012), אנו למדים כי המדד המשולב עלה בשנה שקדמה למועד הכרזת הבחירות בשיעור של 5.7%, בתקופה שבין רגע ההכרזה ועד לקיומן של הבחירות עלה המדד ב-1% במונחים שנתיים, ובשנה שלאחר הבחירות עלה המדד בכ-3.5%.
ניתן לקבוע כי הפעילות הריאלית במשק מושפעת מתקופת בחירות, שכן קצב ההתפתחות במדד גבוה מאוד בשנה שקדמה להודעה על הבחירות, בעוד אי הוודאות הנוצרת בתקופת המעבר (בין ההודעה על קיום הבחירות לקיומן בפועל) לבחירות מייצרת האטה.
- 4.פיננסים וביטוח 22/01/2013 21:58הגב לתגובה זוכתבה מצויינת ניתוח מקצועי ואמין נחכה לפעם הבאה
- 3.משקיעה 21/01/2013 11:23הגב לתגובה זואני עוברת לדיסקונט
- 2.אחד מהתחום 21/01/2013 11:21הגב לתגובה זויופי של כתבה, רואים שהחבר'ה שם רציניים.
- 1.ניתוח יפה (ל"ת)shearer 20/01/2013 15:05הגב לתגובה זו
משפיע פיננסי (גרוק)לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
משפיען פיננסי
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.
