שיזף אפרתי בן סימון
צילום: נתי חדד

מלגות וליווי: הפניקס תאמץ את שנקר

מערכת ביזפורטל |

קבוצת הפיננסים הפניקס והמוסד האקדמי שנקר החליטו על שיתוף פעולה אסטרטגי. על פי הסיכום, הפניקס תאמץ את שנקר וביחד יקימו מיזם חדש בשם "האלף של המחר", שייבנה במתחם האלף בראשון לציון בו תקום קהילת בוגרי שנקר.

כחלק משיתוף הפעולה קבוצת הפניקס תתמוך ותלווה אמנים ואנשי מחקר בדרכם אל עצמאות תרבותית וכלכלית, תעניק מלגות לבוגרי שנקר, תעניק חסות לתצוגת האופנה השנתית של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. "שיתוף הפעולה קם מתוך האחריות והאמונה שיש לייצר לצעירים במדינת ישראל אופק חדש הכולל ערכים ומשמעות וכי לקבוצת הפניקס ולשנקר יש את היכולות, הכלים ואת החומר האנושי להעניק משמעות וערך לדורות הבאים", נמסר מהשתיים.

לפי ההסכם, הקהילה שתקום תהיה מבוססת על "אקו סיסטם" אשר תשלב תחת קורת גג אחת חיי עבודה, חברה ותרבות לצד המשך מחקר, פיתוח ויצירה חדשים. בנוסף, כחלק משיתוף הפעולה קבוצת הפניקס תעניק חסות לתצוגת האופנה השנתית של בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. בשנקר מאמינים כי הגיוון במסלולי הלימוד של בוגרי שנקר והמנעד בהון האנושי של הסטודנטים יאפשרו לייצר שפע של פיתוחים, תעסוקה, תחומי עניין ופעילות קהילתית מגוונת.

"כחלק משיתוף הפעולה ארוך הטווח, שקם כהמשך ישיר לאירועים האחרונים הפוקדים את מדינת ישראל ומתוך הבנה כי יש לייצר אופק תרבותי וערכי במציאות החדשה, קבוצת הפניקס תאמץ את שנקר במגוון רחב של תחומים. החל מעולמות החדשנות, הטכנולוגיה דרך המחקר ועד לתרבות ואמנות תוך יצירת חזון משותף בעל ערך ומשמעות", נמסר מטעם החברה.

 

אייל בן סימון, מנכ"ל קבוצת הפניקס: "אנו נרגשים מאוד על שיתוף הפעולה האסטרטגי עם שנקר שיוצא היום לדרך. אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת וקשה ומבינים כי מלבד האחריות הכלכלית אותה אנו נושאים 75 שנים יש לנו אחריות לייצר במדינת ישראל אופק תרבותי, אומנותי, מחקרי וטכנולוגי. לצד אוסף הפניקס לאמנות ישראלית המציג את ההיסטוריה בתרבות וביצירתיות של האומה שלנו, אני מאמין כי הקמת הקמפוס החדש בראשון לציון בשיתוף פעולה עם שנקר, מוסד אקדמי מהמובילים בישראל ובעולם ייעצב את דור העתיד של התרבות והאמנות, יביא לפיתוחים פורצי גבולות בתחום האמנות וייצר עתיד טוב יותר". 

 

אורית אפרתי, יו"ר חבר הנאמנים בשנקר ופרופ' שיזף רפאלי, נשיא שנקר: "המיזם הזה חשוב מאין כמוהו לנו ולבוגרינו. הוא מבשר המשכיות של יצירה ופעילות גם מעבר להשתתפות בתוכניות הלימודים המסורתיות והסדורות. סביבו ובאמצעותו תיווצר קהילה פורחת של עשייה. זאת התגשמות ממשית של  חזון. בתחומי יצירה, מחקר ופיתוח שבהם שנקר מובילה, תתאפשר פעילות מתמשכת. האופק שיראו תלמידינו, מורינו ובוגרינו יתרחב עוד יותר. אנשים ורעיונות יזכו לקרש קפיצה איתן עוד יותר. וכך גם יצמחו פירות עבודתם והשפעתם על התרבות והחברה. המיזם הזה מיוחד בגלל התפתחות החשיבה שהוא מבטא. כשגופי השכלה דואגים גם לבוגריהם מעבר לטקסי חלוקת התעודות, וגופים כלכליים מובילים מתחייבים לקשר ישיר עם מחקר, פיתוח ויצירה מעבר לשיקולים כלכליים קצרי טווח, נוצרת תקווה לעתיד עוד יותר טוב".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל חרלפ
צילום: תמר מצפי

תרומה היסטורית של 180 מיליון דולר תקים את "מגדל התקווה" בבית החולים בילינסון

ענת וד"ר שמואל חרל"פ יתרמו את הסכום הגדול ביותר בתולדות מערכת הבריאות הישראלית להקמת מרכז לב ומוח חדש, שיכלול 15 קומות, 300 מיטות אשפוז ומערך מתקדם לטיפולי לב ומוח – פתיחה צפויה בתחילת 2027

אדיר בן עמי |

מרכז רפואי חדש ומתקדם יוקם בבית החולים בילינסון באמצעות התרומה הגדולה ביותר בתולדות מערכת הבריאות הישראלית. ענת וד"ר שמואל חרל"פ החליטו לתרום 180 מיליון דולר לבניית מרכז רפואת לב ומוח, שיקרא "מגדל התקווה" - שם שנבחר במקום הנצחת שם המשפחה התורמת.


המבנה החדש, שאמור להיפתח בתחילת 2027, יתפרס על פני 70 אלף מטרים רבועים ב-15 קומות. הוא יכלול 300 מיטות אשפוז וטיפול נמרץ, שמונה מחלקות מתחומי הקרדיולוגיה, נוירוכירורגיה ונוירולוגיה, ושלוש קומות מוגנות. המתקן יאפשר הכפלת היקפי הפעילות הקיימים במחלקות המתמחות בטיפולי לב ומוח.


בהודעתם, הדגישו בני הזוג חרל"פ את הרצון ליצור מקום המאחד את כל חלקי החברה הישראלית. "אין מקום ראוי יותר מבית חולים ציבורי מרכזי, לקרוא בו לאיחוי הפצעים בחברה הישראלית ומגדל התקווה ישרת את כל חלקי החברה הישראלית", הם מסרו והוסיפו: "חילונים, דתיים, חרדים, מוסלמים ונוצרים, דרוזים, צ'רקסים - המגדל יהיה עבור כולנו, מגדלור של תקווה. ואם נזכה לחסות באורו, יהיה זה שכרנו".


תרומה זו היא חלק מפעילות נרחבת של משפחת חרל"פ בתחום הנתינה הציבורית. לפני כחודשיים הם תרמו 10 מיליון דולר למכון ויצמן במסגרת מאמצי השיקום לאחר הנזק שנגרם מהתקפת הטילים האיראנית. גם בעבר בחרו שלא להנציח את שמם על מתקנים שתרמו להם, כמו במקרה של מערך הקרדיולוגי בבילינסון שנקרא על שם הסופר עמוס עוז.


ד"ר איתן וירטהיים, מנהל בתי החולים בילינסון והשרון, אמר: "התרומה נדירה ומרגשת, בפרט כשמדובר בתרומה כחול לבן. התרומה שמגיעה מתוך תחושת שליחות לאומית, צפויה לשנות את פני הרפואה בישראל לשנים רבות קדימה".