כמה טיילור סוויפט משפיעה על הכלכלה במדינות בהן היא מופיעה?
טיילור סוויפט היא אחת מהאומניות המשפיעות בהיסטוריה מבחינה מוזיקלית, אבל לא פחות - ואולי אפילו יותר - מבחינה כלכלית. סיבוב ההופעות שלה כבר מזמן הפך לרווחי בהיסטוריה עם הכנסות שמוערכות במעל 1.2 מיליארד דולר, אך הבום הכלכלי שמביאה איתה הכוכבת משפיע גם על המדינות שזוכות לארח אותה.
טיילור סוויפט; קרדיט: פייסבוק סעיף 27א
"סיבוב ההופעות השפיע באופן משמעותי על תעשיית האירוח" אמרה קייט ניקולס, מנכ"לית UK Hospitality. "אני חושבת שההופעות של סוויפט גורמות לכך שהתיירים נשארים זמן רב יותר במדינה ומבזבזים בה יותר כסף. הם מזמינים מלונות ומקומות למסעדות מראש, הם אוכלים ושותים בחוץ וזה משפיע באופן בלתי רגיל על התעשיות באזור".
המנכ"לית הוסיפה כי "בתקופת המופעים הייתה תפוסה במלונות של כ-96%, שהיא גבוהה בהרבה מה שתראו בימים אחרים דומים. ראינו זרימה גדולה של תיירים, ואנחנו יודעים שתיירות מוזיקה, תיירות ספורט ואירועי בידור אחרים מספקים תוספת משמעותית לכלכלה הבריטית".
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה של סוויפט על המדיניות המוניטרית בבריטניה
טיילור סוויפט חזרה לבריטניה השבוע לחמש הופעות נוספות לאחר שהופיעה במדינה רק בקיץ שעבר, וההערכות לגבי ההשפעה של חזרתה של הכוכבת לבריטניה על המדינה גבוהות.
ברקליס צפתה במאי כי 1.2 מיליון רוכשי הכרטיסים להופעות בבריטניה יבזבזו בממוצע 848 ליש"ט (1,105 דולר) כל אחד, מה שאומר שהסיבוב הופעות יכול לספק תוספת של 997 מיליון ליש"ט, או 1.3 מיליארד דולר, לכלכלה הבריטית הבריטית.
"ראינו השפעה מתמשכת יותר הפעם על הזמנות המסעדות", אמר ג'יימס רוסיטר, ראש אסטרטגיית המאקרו הגלובלית ב-TD Securities. "למשל, ראינו עלייה בנתוני OpenTable, שירות ההזמנות אונליין של המסעדות במדינה, ביוני סביב ההופעות שלה, וראינו עלייה גדולה שוב בסוף השבוע".
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
עם זאת, ההופעות השפיעו פחות על תעריפי הטיסות והמלונות, על פי רוסיטר, שהסביר כי עיר גדולה כמו לונדון חווה לעתים קרובות עלייה בתיירות בתקופת הקיץ. TD Securities צופה כעת כי הבנק המרכזי של אנגליה ישמור על קצב הורדת ריבית של לפחות 25 נקודות בסיס בכל רבעון. בתחילת החודש, הבנק ביצע את הורדת הריבית הראשונה שלו מזה יותר מארבע שנים, כשהוריד את הריבית ל-5%.
לונדון; קרדיט: Freepik
ב-TD Securities אמרו בעבר כי סיבוב ההופעות של סוויפט עשוי לספק דחיפה מספיקה בכדי לדחות הורדת ריבית אפשרית בספטמבר, ההשפעה של סיבוב ההופעות של סוויפט גדולה עד כדי כך.
אירועים גדולים כמו הכתרתו של המלך או ההופעות של טיילור סוויפט מקשים על תפקידו של הבנק המרכזי של אנגליה, שכן הם מוסיפים "עיוותים" לנתונים שהבנק המרכזי מנתח בעת קבלת החלטות על המדיניות המוניטרית, אמר רוסיטר. עם זאת, הוא הוסיף כי סיבוב ההופעות של סוויפט לא צפוי להשפיע על האינפלציה במדינה בטווח הרחוק.
- 1.החיים 21/08/2024 16:41הגב לתגובה זותשאלו את טראמפ כמה זה יכול להזיק ? הוא חושב שזה יביא לו מצביעות נקווה שהוא יצטער על הצעד
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
