הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
רוי שיינמן
צילום: שלומי יוסף

כמה טיילור סוויפט משפיעה על הכלכלה במדינות בהן היא מופיעה?

ההשפעה על הכלכלות של המדינות שמארחות את הכוכבת האמריקאית - הכנסות המסעדות ובתי המלון באנגליה למשל חוו קפיצה כה משמעותית סמוך להופעות של הזמרת עד כדי כך שהיא משפיעה על החלטת הריבית במדינה
רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה אנגליה טיילור סוויפט ריבית

טיילור סוויפט היא אחת מהאומניות המשפיעות בהיסטוריה מבחינה מוזיקלית, אבל לא פחות - ואולי אפילו יותר - מבחינה כלכלית. סיבוב ההופעות שלה כבר מזמן הפך לרווחי בהיסטוריה עם הכנסות שמוערכות במעל 1.2 מיליארד דולר, אך הבום הכלכלי שמביאה איתה הכוכבת משפיע גם על המדינות שזוכות לארח אותה.

טיילור סוויפט; קרדיט: פייסבוק סעיף 27א

טיילור סוויפט; קרדיט: פייסבוק סעיף 27א

"סיבוב ההופעות השפיע באופן משמעותי על תעשיית האירוח" אמרה קייט ניקולס, מנכ"לית UK Hospitality. "אני חושבת שההופעות של סוויפט גורמות לכך שהתיירים נשארים זמן רב יותר במדינה ומבזבזים בה יותר כסף. הם מזמינים מלונות ומקומות למסעדות מראש, הם אוכלים ושותים בחוץ וזה משפיע באופן בלתי רגיל על התעשיות באזור".

המנכ"לית הוסיפה כי "בתקופת המופעים הייתה תפוסה במלונות של כ-96%, שהיא גבוהה בהרבה מה שתראו בימים אחרים דומים. ראינו זרימה גדולה של תיירים, ואנחנו יודעים שתיירות מוזיקה, תיירות ספורט ואירועי בידור אחרים מספקים תוספת משמעותית לכלכלה הבריטית".

 

השפעה של סוויפט על המדיניות המוניטרית בבריטניה

טיילור סוויפט חזרה לבריטניה השבוע לחמש הופעות נוספות לאחר שהופיעה במדינה רק בקיץ שעבר, וההערכות לגבי ההשפעה של חזרתה של הכוכבת לבריטניה על המדינה גבוהות.

ברקליס צפתה במאי כי 1.2 מיליון רוכשי הכרטיסים להופעות בבריטניה יבזבזו בממוצע 848 ליש"ט (1,105 דולר) כל אחד, מה שאומר שהסיבוב הופעות יכול לספק תוספת של 997 מיליון ליש"ט, או 1.3 מיליארד דולר, לכלכלה הבריטית הבריטית.

"ראינו השפעה מתמשכת יותר הפעם על הזמנות המסעדות", אמר ג'יימס רוסיטר, ראש אסטרטגיית המאקרו הגלובלית ב-TD Securities. "למשל, ראינו עלייה בנתוני OpenTable, שירות ההזמנות אונליין של המסעדות במדינה, ביוני סביב ההופעות שלה, וראינו עלייה גדולה שוב בסוף השבוע".

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, ההופעות השפיעו פחות על תעריפי הטיסות והמלונות, על פי רוסיטר, שהסביר כי עיר גדולה כמו לונדון חווה לעתים קרובות עלייה בתיירות בתקופת הקיץ. TD Securities צופה כעת כי הבנק המרכזי של אנגליה ישמור על קצב הורדת ריבית של לפחות 25 נקודות בסיס בכל רבעון. בתחילת החודש, הבנק ביצע את הורדת הריבית הראשונה שלו מזה יותר מארבע שנים, כשהוריד את הריבית ל-5%.

לונדון; קרדיט: Freepik

לונדון; קרדיט: Freepik

ב-TD Securities אמרו בעבר כי סיבוב ההופעות של סוויפט עשוי לספק דחיפה מספיקה בכדי לדחות הורדת ריבית אפשרית בספטמבר, ההשפעה של סיבוב ההופעות של סוויפט גדולה עד כדי כך.

אירועים גדולים כמו הכתרתו של המלך או ההופעות של טיילור סוויפט מקשים על תפקידו של הבנק המרכזי של אנגליה, שכן הם מוסיפים "עיוותים" לנתונים שהבנק המרכזי מנתח בעת קבלת החלטות על המדיניות המוניטרית, אמר רוסיטר. עם זאת, הוא הוסיף כי סיבוב ההופעות של סוויפט לא צפוי להשפיע על האינפלציה במדינה בטווח הרחוק.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 21/08/2024 16:41
    הגב לתגובה זו
    תשאלו את טראמפ כמה זה יכול להזיק ? הוא חושב שזה יביא לו מצביעות נקווה שהוא יצטער על הצעד
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה שבבים בינה מלאכותית

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.


להמשך הכתבה לחץ כאן