רוי שיינמן
צילום: שלומי יוסף

כמה טיילור סוויפט משפיעה על הכלכלה במדינות בהן היא מופיעה?

ההשפעה על הכלכלות של המדינות שמארחות את הכוכבת האמריקאית - הכנסות המסעדות ובתי המלון באנגליה למשל חוו קפיצה כה משמעותית סמוך להופעות של הזמרת עד כדי כך שהיא משפיעה על החלטת הריבית במדינה
רוי שיינמן | (1)

טיילור סוויפט היא אחת מהאומניות המשפיעות בהיסטוריה מבחינה מוזיקלית, אבל לא פחות - ואולי אפילו יותר - מבחינה כלכלית. סיבוב ההופעות שלה כבר מזמן הפך לרווחי בהיסטוריה עם הכנסות שמוערכות במעל 1.2 מיליארד דולר, אך הבום הכלכלי שמביאה איתה הכוכבת משפיע גם על המדינות שזוכות לארח אותה.

טיילור סוויפט; קרדיט: פייסבוק סעיף 27א

טיילור סוויפט; קרדיט: פייסבוק סעיף 27א

"סיבוב ההופעות השפיע באופן משמעותי על תעשיית האירוח" אמרה קייט ניקולס, מנכ"לית UK Hospitality. "אני חושבת שההופעות של סוויפט גורמות לכך שהתיירים נשארים זמן רב יותר במדינה ומבזבזים בה יותר כסף. הם מזמינים מלונות ומקומות למסעדות מראש, הם אוכלים ושותים בחוץ וזה משפיע באופן בלתי רגיל על התעשיות באזור".

המנכ"לית הוסיפה כי "בתקופת המופעים הייתה תפוסה במלונות של כ-96%, שהיא גבוהה בהרבה מה שתראו בימים אחרים דומים. ראינו זרימה גדולה של תיירים, ואנחנו יודעים שתיירות מוזיקה, תיירות ספורט ואירועי בידור אחרים מספקים תוספת משמעותית לכלכלה הבריטית".

 

השפעה של סוויפט על המדיניות המוניטרית בבריטניה

טיילור סוויפט חזרה לבריטניה השבוע לחמש הופעות נוספות לאחר שהופיעה במדינה רק בקיץ שעבר, וההערכות לגבי ההשפעה של חזרתה של הכוכבת לבריטניה על המדינה גבוהות.

ברקליס צפתה במאי כי 1.2 מיליון רוכשי הכרטיסים להופעות בבריטניה יבזבזו בממוצע 848 ליש"ט (1,105 דולר) כל אחד, מה שאומר שהסיבוב הופעות יכול לספק תוספת של 997 מיליון ליש"ט, או 1.3 מיליארד דולר, לכלכלה הבריטית הבריטית.

"ראינו השפעה מתמשכת יותר הפעם על הזמנות המסעדות", אמר ג'יימס רוסיטר, ראש אסטרטגיית המאקרו הגלובלית ב-TD Securities. "למשל, ראינו עלייה בנתוני OpenTable, שירות ההזמנות אונליין של המסעדות במדינה, ביוני סביב ההופעות שלה, וראינו עלייה גדולה שוב בסוף השבוע".

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, ההופעות השפיעו פחות על תעריפי הטיסות והמלונות, על פי רוסיטר, שהסביר כי עיר גדולה כמו לונדון חווה לעתים קרובות עלייה בתיירות בתקופת הקיץ. TD Securities צופה כעת כי הבנק המרכזי של אנגליה ישמור על קצב הורדת ריבית של לפחות 25 נקודות בסיס בכל רבעון. בתחילת החודש, הבנק ביצע את הורדת הריבית הראשונה שלו מזה יותר מארבע שנים, כשהוריד את הריבית ל-5%.

לונדון; קרדיט: Freepik

לונדון; קרדיט: Freepik

ב-TD Securities אמרו בעבר כי סיבוב ההופעות של סוויפט עשוי לספק דחיפה מספיקה בכדי לדחות הורדת ריבית אפשרית בספטמבר, ההשפעה של סיבוב ההופעות של סוויפט גדולה עד כדי כך.

אירועים גדולים כמו הכתרתו של המלך או ההופעות של טיילור סוויפט מקשים על תפקידו של הבנק המרכזי של אנגליה, שכן הם מוסיפים "עיוותים" לנתונים שהבנק המרכזי מנתח בעת קבלת החלטות על המדיניות המוניטרית, אמר רוסיטר. עם זאת, הוא הוסיף כי סיבוב ההופעות של סוויפט לא צפוי להשפיע על האינפלציה במדינה בטווח הרחוק.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 21/08/2024 16:41
    הגב לתגובה זו
    תשאלו את טראמפ כמה זה יכול להזיק ? הוא חושב שזה יביא לו מצביעות נקווה שהוא יצטער על הצעד
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שתילי מריחואנה סמים
צילום: דוברות המשטרה

עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות

ממשל טראמפ מגדיר את הקרטלים כ"איום טרור" ומשקיע מיליארדי דולרים בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות, אך היעילות מוטלת בספק

ענת גלעד |
נושאים בכתבה רחפנים טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את המאבק בסחר בסמים לאחת הסוגיות הביטחוניות המרכזיות של ממשלו השני, תוך הגדרת קרטלי הסמים כ"ארגוני טרור זרים" באופן רשמי. הוראת הנשיאות EO 14157, שנחתמה ב-20 בינואר 2025, מאפשרת שימוש בכוח צבאי ישיר נגד ארגונים כמו קרטל סינאלווה, CJNG, קרטל המפרץ וקבוצות נוספות בוונצואלה, האיטי ואל סלווודור. ההגדרה הזו, שמבוססת על מודל "המלחמה בגלובלי טרור" מ-2001, הובילה להכרזה על שמונה ארגונים כ-FTOs (Foreign Terrorist Organizations) ב-20 בפברואר 2025 על ידי מחלקת המדינה. מדיניות זו יצרה זריקת ענק לתעשיית הטכנולוגיה הביטחונית: חברות שפיתחו בעבר מערכות נגד סין, רוסיה או חמאס מתאימות כעת את המוצרים שלהן למה שמכונה "נרקו-טרור" – שילוב של סחר בסמים, אלימות מאורגנת, הלבנת הון וסחר נשק בינלאומי. תקציבי הביטחון הפנימי והימי גדלו ב-15% ב-2025, עם דגש כבד על מערכות אוטונומיות, רחפנים וניתוח בינה מלאכותית, כחלק מחוק "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA) שהתקבל ביולי 2025 ומגדיל את ההוצאה על אכיפה גבולית ל-10 מיליארד דולר.

הזירה העיקרית היא הים הקריבי והאוקיינוס השקט הדרומי. משמר החופים (USCG) והצי האמריקאי מגבירים נוכחות עם ספינות, מטוסי סיור ורחפנים ארוכי טווח, במטרה לחסום את זרם הפנטניל, הקוקאין והמתאמפטמינים. ב-2025 בוצעו 21 תקיפות חמושות על כלי שיט חשודים – 14 בקריביים ו-7 במזרח הפסיפי – שבהן נהרגו 83 בני אדם, לפי נתוני פיקוד הדרום (SOUTHCOM). רוב התקיפות בוצעו על ידי מסוקים ורחפנים חמושים, כולל תקיפה ראשונה ב-2 בספטמבר על סירת מהירות וונצואלית שבה נהרגו 11 אנשים, אותה תוארה כשייכת לקבוצת טרן דה ארגואה. הממשל מציג את הנתונים כהצלחה, עם תפיסות בשווי 1.5 מיליארד דולר, אך דוחות עצמאיים מראים שזרם הסמים דווקא עלה ב-10% השנה, בעיקר בגלל מעבר לנתיבים יבשתיים, מנהרות ומעבר דרך נמלי כניסה רשמיים. נתוני CBP מצביעים על תפיסת כ-640 פאונד פנטניל בחודש ספטמבר 2025 בלבד, אך רק 7% מהקוקאין עובר דרך הקריבי המזרחי, בעוד 90% דרך נתיבים מערביים.

החלוץ: רחפן אחד שווה עשר ספינות

חברת Shield AI האמריקאית היא הדוגמה הבולטת ביותר. רחפן ה-VBAT שלה, שמסוגל לטוס מעל 1,100 מיילים רצופים, לשאת חיישנים מתקדמים ולפעול אוטונומית 10 שעות, מחליף למעשה צי שלם של ספינות סיור קטנות, תוך הפחתת עלויות תפעול ב-70%. מאז תחילת 2025 הרחפנים של Shield איתרו סמים בשווי של יותר ממיליארד דולר, בעיקר בנתיבי הים הקריביים והפסיפי, כולל פריסה ראשונית במבצע Pacific Viper באוגוסט. חוזה הרכש הראשוני מ-2024 (198 מיליון דולר) הורחב משמעותית ב-2025, והמשמר מתכנן לפרוס מאות יחידות לאורך הגבול הימי עם מקסיקו עד סוף השנה, כולל אינטגרציה עם לוויינים ומערכות AI לזיהוי אוטומטי. עם זאת, נתונים רשמיים מראים שרחפנים וטכנולוגיה אוטונומית אחראים רק לכ-20% מהתפיסות בלבד; 80% עדיין מבוססים על מודיעין אנושי מסורתי, כולל מודיעין משותף עם קולומביה ומקסיקו. החברה, שגייסה 500 מיליון דולר בהשקעות פרטיות, מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים סביב שימוש אוטונומי, כולל תקרית ב-2023 שבה נפצע חייל באימון.

המחסור הכרוני בכוח אדם במשמר החופים (כ-12% מתחת למכסה מאז 2020) מאלץ אוטומציה מואצת. התקציב לשנת 2025 כולל 4 מיליארד דולר לספינות סיור חדשות, 350 מיליון דולר לרובוטיקה ו-6 מיליארד דולר לטכנולוגיות גבול – כולם במסגרת OBBBA, שמגדיל את ההוצאה על אכיפה פנימית ב-20% ומכניס קרדיטי מס לעסקים שמפתחים כלים נגד סמים. המטרה המוצהרת: הגדלת יעילות ב-30%. המבקרים טוענים שהכסף מופנה לפרויקטים יוקרתיים במקום לתחזוקת הספינות הישנות, שחלקן סובלות משחיקה כרונית ומחסור בחלפים. דוח CSIS מנובמבר 2025 מציין כי למרות ההשקעות, שיעור התפיסות הכולל נותר נמוך מ-10% מזרם הסמים, בעיקר בגלל הסתמכות יתר על טכנולוגיה ללא אימון מספיק לצוותים.