נתנאל אריאל
צילום: משה בנימין

בעלי המניות של סטרטסיס הפילו את עסקת דסקטופ. האם זה מחזיר את עסקת 3D? לא בטוח שכדאי ל-3D לבנות על זה

המשקיעים הצביעו נגד עסקת דסקטופ מטאל ברוב כנראה גדול (כולל כמובן 14% של ננו דיימנשן) אחרי שחברות הייעוץ אמרו שעסקת 3D עדיפה, אבל בסטרטסיס מסמנים דרך שלישית - לחפש חברה אחרת להתמזג איתה ובינתיים היא מאריכה את גלולת הרעל נגד ננו דיימנשן ב-3 חודשים
נתנאל אריאל |

בעלי המניות של חברת הדפסות התלת מימד הגדולה בענף סטרטסיס סטרטסיס הצביעו כעת נגד המיזוג עם חברת דסקטופ מטאל ברוב גדול (כולל מה שמובן מאליו - ה-14% של חברת המזומנים ננו דיימנשן). התפלגות ההצבעה המדויקת צפויה להתפרסם בתוך 4 ימים אבל בשורה התחתונה בעלי המניות אמרו לסטרטסיס שהם לא רוצים את המיזוג עם דסקטופ מטאל ועסקת המיזוג הזו ירדה מהשולחן.

מה יקרה הלאה? בחברת 3D SYSTEMS , שהציעה גם היא להתמזג עם סטרטסיס מן הסתם מקווים שזה יחזיר את הסיכוי למיזוג איתם, בהתאם להצעה האחרונה שלהם והם קיבלו עידוד לכך משתי חברות הייעוץ, ISS וגלאס לואיס, שהמליצו לבעלי המניות להתנגד למיזוג עם דסקטופ מטאל, ואמרו כי ההצעה של 3D כן מעניינת והיא יותר "משכנעת" ליצירת ערך. 

אבל לפי ההתנהלות בחודשים האחרונים בין שתי החברות, ההודעות ההדדיות הלא מחמיאות, ובהתאם להערכת ביזפורטל, ובעיקר - הפעולות של סטרטסיס כעת - מראות שהכיוון של סטרטסיס הוא לא למיזוג עם 3D. זה כמובן יכול לקרות. הכל יכול לקרות בשוק ההון, אבל הסיכויים כנראה לא גבוהים. בהודעה של סטרטסיס למשקיעים היא אומרת שהיא "תבחן חלופות אסטרטגיות על מנת למקסם ערך לבעלי מניותיה", לכאורה זה אומר שגם עסקת 3D על השולחן, אבל סטרטסיס גם מאריכה ב-3 חודשים את גלולת הרעל נגד השתלטות של ננו דיימנשן על החברה דרך רכישת מניות בשוק. אם הכיוון הוא מיזוג עם 3D למה היא צריכה לעשות את זה? היא לא.

דר' יואב זייף, מנכ

דר' יואב זייף, מנכ"ל סטרטסיס. צילום: יחצ

 

בעלית מניות גדולה של סטרטסיס הביעה את דעתה נגד המיזוג עם 3D, למרות תמיכת חברות הייעוץ

אפשר גם לראות את ההתנגדות הצפויה למיזוג עם 3D גם מצד בעלי המניות של סטרטסיס. נויברגר ברמן (5.82%), בעלת המניות השניה בגודלה בסטרטסיס (שניה רק לננו שמחזיקה ב-14%, ואחריה הפניקס עם 5.76%) התנגדה לעסקת דסקטופ מטאל, לדבריה בגלל "דאגה מהשורה העליונה של דסקטופ מטאל" אבל גם מתנגדת במקביל לעסקת 3D ובסוף - בעלי המניות קובעים ולא חברות הייעוץ. נויברגר ברמן גם אמרה שהיא "מביעה אמון" בהנהלת סטרטסיס והסבירה את התנגדותה לעסקת דסקטופ מטאל בכך ש"המיזוג יכביד תחילה על ההנהלה בנושאים הנוגעים לאינטגרציה ויצרוך הון יקר בהוצאות ארגון מחדש, הרבה לפני גידול משמעותי בהכנסות ויצירת מזומנים מהחברה המשולבת". נויברגר ברמן תמכו בהמשך גלולת הרעל נגד ננו והסבירו כי "איננו משוכנעים מהיתרונות האסטרטגיים של ההצעות המתחרות שקיבלה החברה מ-3D Systems וננו דיימנשן".

 

סטרטסיס מסבירה במצגת למשקיעים מדוע היא בעצם לא רוצה את 3D. האם זה השתנה תוך שבוע? מן הסתם לא

מעבר לכך, סטרטסיס פירסמה בשבוע שעבר מצגת למשקיעים שבה היא מסבירה למה היא לא באמת מעוניינת בעסקה עם 3D. האם זה השתנה פתאום? סביר להניח שלא. על פי סטרטסיס, לפחות אחת מהבעיות עם העסקה הזו היא שהשווי של 3D התרסק בחודשים האחרונים ב-60% (מניית סטרסטיס צללה גם היא ב-40%). כבר לפני חודש כתבנו ש"ההצעה האחרונה של 3D לא מרשימה ונותנת לבעלי המניות של סטרטסיס עוד 2% ממניותיה של 3D, כך שהם יקבלו 46% ממניות החברה ולא 44%".

בפועל, העסקה בין שתי החברות אמורה להתבצע בעיקר במניות של 3D. המשקיעים יקבלו 7 דולר במזומן ויחס חליפין של 1.6387. המשקיעים שראו עסקה שנותנת להם מניות ביד של 24 דולר (למשל מצד ננו דיימנשן) מן הסתם לא יאהבו לראות עסקה של 7 דולר, גם אם יש להם בצד עוד מניות. ב-3D אומרים שזו עסקה שמעניקה שווי של 27 דולר למניה, אבל אחרי שהמניה התרסקה בפועל מדובר על הרבה פחות.

קיראו עוד ב"גלובל"

סטרטסיס ראתה בעסקת דסקטופ מטאל עסקה שמכניסה אותה לתחום חדש. עסקה עם 3D היא בעיניה בעיקר עסקה פיננסית. וכאשר 3D פספסה את ציפיות האנליסטים בכמעט חצי מהפעמים ב-3 השנים האחרונות (ומנגד סטרטסיס עמדה בכל הפעמים) היא לא תרצה מן הסתם ש-3D תהיה זו שתוביל את החברה הממוזגת וגם לא את תהליך המיזוג. סטרטסיס שנכנסה למירוץ לרכישתה עם שווי נמוך ב-200 מיליון דולר מזה של 3D נמצאת כעת במצב ששווי השוק שלה גבוה ב-300 מיליון דולר מזה של 3D (שווי של 910 מיליון לסטרטסיס מול 600 מיליון בלבד ל-3D).

 

גם בהודעת סטרטסיס על כישלון ההצבעה על המיזוג עם דסקטופ אפשר לראות עד כמה היא לא רוצה את הצעת 3D

ואם נחזור להודעה של סטרטסיס, הרמזים לכך שהיא לא רוצה את 3D נמצאים גם כאן. לדברי סטרטסיס, היא החלה ב"תהליך המקיף לבדיקת החלופות האסטרטגיות למקסום ערך לבעלי המניות יתחיל באופן מיידי. חלופות אסטרטגיות פוטנציאליות לבדיקה עשויות לכלול, בין היתר, עסקה אסטרטגית, מיזוג פוטנציאלי, שיתוף פעולה עסקי אחר או מכירה". בסטרטסיס הוסיפו ש"לא ניתן להבטיח, שתהליך בדיקת החלופות האסטרטגיות יביא לכלל עסקה או תוצאה אסטרטגית אחרת. אין בכוונת סטרטסיס לחשוף התפתחויות נוספות בתהליך סקירה הבדיקה האסטרטגית, אלא אם ועד שתקבע, כי גילוי זה רצוי או הכרחי". זה נשמע לכם כמו רצון למיזוג? זה לא נשמע כך.

והנה עוד ציטוט מההודעה של סטרטסיס: "החלטנו לבצע בדיקה מקיפה ויסודית של כל החלופות האסטרטגיות הזמינות", אמר דב עופר, יו"ר דירקטוריון סטרטסיס. "אנו נכנסים לבדיקה הזו כמובילים בתחום הייצור התוספתי ונמשיך ליישם את האסטרטגיה שלנו, המונעת על ידי חדשנות וצמיחה רווחית, שהקנו לסטרטסיס את המעמד המוביל שלה מול מתחרותיה. חשוב לציין, כי אנו נשארים ממוקדים במשימה שלנו לספק ערך ללקוחותינו, ומחויבים לנקוט בפעולות המתאימות כדי למקסם את הערך עבור כל בעלי המניות של סטרטסיס". גם זה לא נשמע כמו רצון להתמזג עם 3D.

 

ורק תהיה - האם כל הניסיון להתמזג עם דסקטופ מטאל לא היה מסך עשן כדי להוריד מהגב את ננו דיימנשן?

ובשולי הדברים, נותר לנו רק לתהות - האם כל הרעיון שסטרטסיס הודיעה על המיזוג עם דסקטופ מטאל לא היה אלא רק מסך עשן כדי להוריד מעליה את הגיבנת של ננו דיימנשן. בסטרטסיס כמובן מכחישים את זה, אבל זו אפשרות, בוודאי אם בסופו של דבר לא יהיה שום מיזוג וכל חברה תמשיך להתנהל עצמאית.

מתוך הודעתה כעת של סטרטסיס אפשר להבין שהיא עדיין מחפשת/שוקלת חברות למיזוג. הקלפים אצלה - כולם רוצים אותה, ידה על העליונה. ניתן להניח שבחודשים האחרונים היא בחנה את כל החברות האחרות בסקטור שלה, בין אם כי הן פנו אליה או כי היא פנתה אליהן. היא מכירה כבר את כולן לעומק ובטח עשתה בדיקות יותר מעמיקות אצל רובן, ואולי היא תתקדם עם מיזוג מול אחת מהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”