פרמיות ביטוחי הסייבר התייקרו לחברות ב-28% תוך רבעון אחד בלבד
ארגונים רבים נדרשים לכסות עצמם בביטוחי סייבר על מנת להגן על התוכנות והשרתים שלהם שבמקרים רבים הם ליבת הארגון. כתוצאה מהמספר העולה של פרצות אבטחת מידע, תוכנות זדוניות והתקפות האקרים, התייקרו הפרמיות עבור ביטוחי אבטחת סייבר מסוג זה. עלייה שכזו עלולה לדחוק ארגונים אל מחוץ למעגל הזה שכן אין ביכולתם להתמודד עם עלויות גבוהות עבור הכיסוי החיוני - איום של ממש בהתחשב בנוף האיומים הנוכחי.
ביטוח סייבר הוא סוג של ביטוח מיוחד המגן כאמור על ארגונים מפני מגוון סיכונים הקשורים למתקפות אבטחת מידע כגון תוכנות זדוניות והפצות מידע. בדרך כלל, סוגי סיכונים אלה אינם כלולים בפוליסות אחריות כללית-מסחרית-מסורתית או אינם מוגדרים ספציפית בתוכניות הביטוח הללו. לאור העלייה במתקפות, התחכום ההולך וגובר של אירועים אלו וההשפעה הכספית הפוטנציאלית, כיסוי ביטוח סייבר הפך קריטי עבור ארגונים רבים. הפרמיות עבור תוכניות אלה נמצאו במגמת עלייה בגלל הגידול בהפסדים והביקוש הגובר לכיסוי.
פרמיות ביטוח הסייבר עלו בממוצע ב-28% ברבעון הראשון של 2022 בהשוואה לרבעון הרביעי של 2021. בין המניעים העיקריים להמשך עליות המחירים היה תיאבון מופחת של חברות הביטוח לסיכון וביקוש גבוה לכיסוי. הביקוש הגבוה לכיסוי סייבר ניזון בחלקו ממודעות רבה יותר בקרב החברות והארגונים לאיום שסיכון הסייבר עשוי להוות עבורם. בנוסף לעליות מחירי הפרמיה, החתמים מנסים לצמצם את ההפסדים מתביעות סייבר באמצעות דרישות חיתום מחמירות בהרבה, כולל הפיכת פרוטוקולי אבטחת סייבר, כגון אימות רב-גורמי, לחובה.
אתגרים למגזרי תשתית קריטיים
בדו"ח מוקדם יותר השנה, משרד החשבונאות של ממשלת ארה"ב ציין כי המידה שבה ביטוח הסייבר ימשיך להיות זמין באופן כללי ובמחיר סביר נותרה לא ברורה. המשרד דיווח כי חלק מהספקים החלו להגביל את הכיסוי שהם מציעים למגזרי תשתית קריטיים מסוימים, מה שעשוי להקשות על מגזרים אלה לרכוש ביטוח סייבר. כך למשל אחת מחברות הביטוח בארה"ב החליטה שלא לבטח את מגזר האנרגיה בגלל שהוא יותר פגיע להתקפות ובגלל החשש שמפעלי אנרגיה לא פועלים לפי פרוטוקולי אבטחת סייבר טובים.
- Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
- מחקר: רוב מתקפות הסייבר מתרחשות בסופ"שים ובחגים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דו"ח משרד החשבונאות של ממשלת ארה"ב אמר כי בעוד שחברות נוספות עשויות לחפש חברות ביטוח שתמשכנה לכסות אותן, "היציבות בתעריפי הפרמיה והגישה לפוליסות משתנות. התקפות בקנה מידה גדול הדגישו את הפוטנציאל לנזקים כספיים קטסטרופליים. כתוצאה מכך, חברות הביטוח מתחילות לנקוט בצעדים להגביל את חשיפתם להפסדים אלו". עוד ציין הדו"ח כי חברות הביטוח גם הקשיחו את תנאי הפוליסה כדי לצמצם הפסדים בלתי צפויים מהתקפות. באופן מסורתי, מדיניות הרכוש המסחרי והנפגעים עשויה לכלול כיסוי סייבר מוגבל. "אבל כעת, חברות הביטוח נוטות פחות לכלול אותו, ובמקום זאת מציעות כיסוי סייבר בנפרד. עבור המבוטחים, שינויים אלו מתורגמים לפחות אפשרויות כיסוי, תקנים יותר מחמירים ויותר החרגות".
תקנים מחמירים לביטוח סייבר
עם זאת, אם התעריפים ימשיכו לטפס והמבטחים יציעו כיסוי מצומצם יותר, ביטוחי הסייבר עלולים להפוך לקשים יותר ויותר להשגה עבור חברות רבות שאינן יכולות להרשות זאת לעצמן. המבטחים גם הופכים לתובעניים יותר מבחינת האופן שבו הם רוצים שהלקוחות שלהם יגנו על עצמם.
עליית הפרמיות היא בסופו של דבר תוצאה של ההפסדים הצפויים והגדלת הביקוש הכולל לביטוחי סייבר, המכבידים על יכולת הביטוח ומקשים על מציאת הכיסוי. זה נכון אפילו לארגונים עם תוכניות חזקות לניהול סיכוני אבטחת סייבר. מבחינת ארגונים ללא ביטוח שכזה, ההשלכות עשויות להיות הרות גורל שכן למשל למתקפת סייבר קטסטרופלית נגד תשתית קריטית אחת יכולה להיות השפעה פיננסית עצומה על מספר ארגונים.
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
