ענקית הטק MICROSOFT (MSFT) מאוד רוצה להשלים את עסקת 69 מיליארד הדולרים לרכישת חברת הגיימינג הגדולה ACTIVISION BLIZZARD (ATVI), וממשיכים לזרוק לנציבות הסחר הפדרלית בראשות לינה קאן בארצות הברית (ה-FTC, מקבילה של רשות התחרות) רמזים שירצו אותה כדי שלא תשים להם מקלות בגלגלים. לא בכדי הם בוררים מלים ולא מתחייבים יותר מדי לגבי העתיד – אבל בנציבות הסחר צריכים לחשוב יותר רחוק קדימה ולא להסתפק בדברים של מיקרוסופט.

קצת על יחסי הכוחות בזירה: מיקרוסופט היא יצרנית קונסולת המשחקים אקס בוקס, וגם מחזיקה בסטודיואים שמפתחים משחקים, כלומר היא מוכרת גם חומרה וגם תכנה. הקונסולה המתחרה פלייסטיישן שייכת לסוני, שגם היא מפתחת משחקים. לרוב, מי שמפתחת משחקים מוכרת אותם רק לקונסולות שלה. כך למשל, את משחקי מאריו, זלדה ועוד של נינטנדו, לא תמצאו בגרסה לפלייסטיישן או לאקס בוקס. הכותרים האלה פותחו בבית – זכותם. אבל כשבעלות החומרה, קרי הקונסולות, ממזגות לתוכן מפתחות משחקים, החשש של נציבות הסחר הוא שיהפכו אותם לבלעדיים לקונסולות שלהן, ובכך יפגעו בתחרות.

הצבענו כאן כבר על כך שכשבמיקרוסופט אומרים ש"יכבדו את ההסכמים הקיימים" לגבי יציאת משחקי היריות מסדרת "Call of Duty" הפופולרית (אלה מהם שכבר בפיתוח) גם לפלייסטיישן, הדבר ברור מאליו. צריך להבדיל, ישנם בתוך הסדרה הזו את המשחקים העיקריים, וספין-אופים פחות מלהיבים. אז באחרונה כפי שדווח בבלומברג מיקרוסופט זרקה עוד עצם לנציבות הסחר ואמרה פחות או יותר "בסדר, לא רק את החוזים הקיימים נכבד, גם שני המשחקים הבאים בליין המרכזי של Call of Duty יצאו לפלייסטיישן".

הימים חלפו וה"סטמפה" לעסקה לא הגיעה. הגיע הזמן לתשדורת נוספת: נשיא מיקרוסופט בראד סמית' פרסם פוסט ובו דיבר על כך שעוד כותרים של אקטיויז'ן-בליזארד יהיו זמינים לפלייסטיישן בעתיד, מעבר לחוזים הקיימים. "אנו מאמינים שזה הדבר הנכון לתעשייה וגם לעסקים שלנו". אז יש עוד מותגים, אין התייחסות אם מדובר על ספין-אופים או על "הדבר האמיתי".

• רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
• המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחד המשחקים הבולטים שבבעלות מיקרוסופט הוא "Minecraft" שכבר הפך לתופעה. במקרה שלו נשבר מודל הבלעדיות ותמצאו אותו לכל הקונסולות. מיקרוסופט הבינה שכך היא תוכל להגדיל את המכירות ושזה עדיף לה. אלא שלא מן הנמנע שבתעשיית הגיימינג יאמצו את המודל של תעשיית הסטרימינג בסרטים ובסדרות – במקום שמשחק יהיה בלעדי לקונסולה מסויימת כדי לתמוך במכירות שלה, החברות יטפחו מאגר מתעדכן של משחקים, יגבו עליו דמי מנוי והוא יהיה זמין לכמה קונסולות.

מה זה אומר? שיכול להיות שכל המותגים שבבעלות מיקרוסופט, גם אחרי העסקה, יהיו זמינים לבעלי פלייסטיישן, רק שהם יצטרכו לשלם למיקרוסופט, כמו שמנויים משלמים לנטפליקס. וכאן נכנסת סוגיית כח התמחור. ככל שלחברה אחת בשוק יהיו יותר משחקים פופולריים, כך תוכל לגבות מחיר גבוה יותר על השירות.

בעצם אקטיויז'ן יכולה הייתה לומר בעצמה כי בכוונתה לפתח בשנים הבאות מודל של "VOD-משחקים" שכזה, וכך יכולות לעשות גם שאר השחקניות בשוק. בכלל לא צריך להיות יצרנית של קונסולה כדי לעשות זאת. ומכאן שהבעיה היא בכלל אחרת, והיא בעלות של שחקן בודד על יותר מדי קניין רוחני (כלומר מותגי משחקים). האמת היא, שמיקרוסופט בכלל מחווירה בהיבט הזה לעומת אקטיויז'ן-בליזארד, וכוונת המיזוג מעלה את השאלה איך קרה בכלל שהאחרונה הפכה למה שהפכה במרוצת השנים?

• סין מגבירה לחץ כלכלי על יפן: הפחתת טיסות כתגובה למתיחות סביב טייוואן
• הקרב על השבבים: TSMC תובעת בכיר לשעבר שהצטרף לאינטל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

היום למיקרוסופט יש את הסטודיו בת'זדה אותו קנתה ב-2020, שבבעלותו Fallout, Doom ו-Quake בין היתר. הקניין הרוחני שהחזיקה קודם לכן לא היה לבדו כח שובר שוק – Halo שתמיד היה בלעדי לאקס בוקס ול-Windows (מיקרוסופט קנתה את הזכויות למותג, לא פיתחה אותו "בבית"), סדרת Age of Empires (שהמפתחת שלו גם נקנתה על ידי מיקרוסופט) ו-Mojang מפתחת מיינקראפט (גם היא נקנתה) הן העיקר. ישנו גם את סטודיו Rare שנרכש על ידי מיקרוסופט אבל מאז שדרך כוכבו בניינטיז דעך כוכבו עם תחילת המילניום.

ומה אצל הכלה? אקטיויז'ן כבר מיזגה לתוכה את חברת בליזארד, ויחדיו הן מחזיקות בסדרות כמו Call of Duty שהזכרנו (הוא-הוא "הגביע הקדוש", מהמשחקים הנמכרים ביותר בעולם), Diablo (שבליזארד קנתה), Overwatch, קראש בנדיקוט (שאקטיויז'ן קנתה), טוני הוק, ספיירו הדרקון (שגם כן אקטיויז'ן קנתה) ועוד.

כלומר, "חברות הגג" שצוינו כאן הן מיקרוסופט, אקטיויז'ן ובליזארד - ובדוגמאות שהבאנו ניתן לראות שרוב הקניין הרוחני לא פותח על ידן, אלא הגיע מרכישות של סטודיואים קטנים יותר. בשלב מוקדם יותר של חיי החברות הללו אין סיכון במיזוגים ורכישות שכאלה. אך כדור השלג שגדל וגדל מעסקה לעסקה הוא האיום על התחרות. ושוב, על טיפוח כשרונות אצלך בחברה, כאלה עם מחשבה מקורית על דמויות וסדרות חדשות שיסחפו אחריהן קהל, ועל יצירה באופן כזה של חברת ענק - על כך קשה לבוא בטענות. מאידך, ועם כל הקרדיט ליכולות ההשבחה של החברה הרוכשת, כשהגודל נוצר בעיקר דרך בליעה של מתחרה שכבר הצליח, כאן הדברים בעייתיים יותר.

מובן מאליו שכאי ליצור ספריית משחקים שמישהו יסכים לשלם בשבילה מדי תקופה דרוש יותר מכותר פופולרי אחד. במאגר שיכלול משחק מליגה א' ולצדו 20 מליגה ד' לא עשינו כלום. צריך גם לברך ולומר שמודל כזה יטיב עם הגיימרים, שלא יצטרכו יותר לשלם עשרות דולרים על משחק בודד. אגב, בדרך כלל הם גם "נתקעים" איתם, שכן רוב המשחקים נמכרים באפ-סטור כקובץ דיגיטלי מוגן, כזה שאי אפשר למכור למישהו כמשומש (בניגוד לדיסק), ואף לא להחזיר לחנות אחרי שסיימת את המשחק תמורת זיכוי.