סחר על פי מידע פנים הוא נשוא בעייתי מאוד בשוקי ההון בעולם. בהגדרה, אנשי החברה חשופים למידע לגביה שאינו מידע ציבורי. מדובר ביתרון לא הגון ואסור לסחור במניה בעקבות מידע פנים, זה לא חוקי ואנשים נשלחים לכלא על עבירות כאלה, גם בארץ. אבל גם אחרי כל חקיקה שלא תהא - עדיין קיימים גבולות אפורים שאנשים יכולים לנצל או להסתתר מאחוריהם. 

נכון להיום, על פי רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) גורמי פנים נדרשים להגדיר מראש תוכניות לרכישת או מכירת מניות בחברה, אך הם אינם מחויבים לדווח על כך מראש לרשות ולציבור. למעשה, הם יכולים להגדיר גם מספר רב של תוכניות רכישה או מכירה במקביל, וכתוצאה מכך, באפשרותם לבחור את התוכנית שמתאימה להם ביותר וליישם רק אותה. הביקורת בציבור האמריקאי היא כי בכירים בחברה יכולים לשנות או לבטל תוכניות שכאלו כאוות נפשם, או אפילו לבנות אחת חדשה ביום שלמחרת - כלומר, הטענה היא שכיום המגבלה פשוט אינה אפקטיבית וכי הסחר תוך הסתמכות על מידע פנים פשוט חוגג.

מה הולך להשתנות?

כעת, בארה"ב מנסים להדק עוד יותר את החגורה. הרשות האמריקאית שוקלת לחוקק חוקים חדשים הנוגעים לסחר במידע פנים, רכישות עצמיות על ידי חברות וקרנות. על אף כי החוקים לא עתידיים להשפיע על משקיעים פרטיים - מדובר בשינויים דרמטיים מבחינת החברות. כן כדאי לציין שההצעות התקבלו בדעות חלוקות ב-SEC, ולציבור יהיו 45-60 יום לשלוח התייחסויות והערות.

במסגרת החוק החדש, דורש ה-SEC "תקופת צינון" של כארבעה חודשים (120 יום) מרגע שבכירים בחברות יודיעו על כוונתם לבצע רכישה או מכירה של מניות, במהלכן לא יוכלו הבכירים להוציא לפועל את תוכניתם, גם אם לא ביצעו שינוי כל שהוא בתוכנית המקורית. ברשות מקווים כי תקופת צינון זו תיצור הפרדה מובהקת יותר בין התוכניות לרכישת או מכירת המניה לבין ביצוע הפעולה עצמה.

• טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
• ה-XRP מזנק ב-9%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנוסף לכך, החוק יגביל אנשי פנים מביצוע "תוכניות רכישה חופפות" - הם יוגבלו לביצוע פעולות פעם אחת בשנה. בנוסף, כאשר המנהלים ירצו להגדיר תוכנית כזו או לשנות אחת קיימת הם גם יהיו מחויבים להצהיר שאין ברשותם מידע חשוב שאינו פומבי ואינו חשוף לציבור.

בואו לבחור את איש השנה שלכם: דירוג אנשי השנה של ביזפורטל יוצא לדרך - הצביעו והשפיעו (להצבעה לחצו כאן)

ומה לגבי רכישת מניות עצמית ע"י החברה?

על פי התוכנית של ה-SEC, תקופת צינון מסוימת - בת 30 יום - תחול גם על החברות עצמן: כאשר אלו ירצו לבצע תוכנית רכישה עצמית מהציבור של מניות החברה (BuyBack) לפני שיוכלו לבצע בפועל רכישה חוזרת של מניותיהן. 

• עשירי הטכנולוגיה צברו 2.5 טריליון דולר ב-2025: מאסק מוביל ומה קרה לביל גייטס?
• פתיחה מעורבת בוול-סטריט; סנדיסק עולה ב-3.5%, הזהב ממשיך לשבור שיאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

כאן הסיפור הוא ניסיון לסייע למשקיעים להבין האם קיים קשר נסיבתי בין רכישה מחודשת של מניות לבין תגמול הבכירים בחברה - ממש כמו דיבידנדים, רכישה עצמית של מניות היא סוג של דרך בעצם להחזיר כסף למשקיעים. מכיוון שרכישה עצמית של המניה מקטינה את מספר המניות הצפות של החברה - המניות שמסתובבות בחוץ, וכך היא מגדילה בצורה מלאכותית את הרווח למניה, והמשקיעים גם מגיבים לכך בחיוב וממילא מחיר המניה עולה.

הביקורת בציבור היא שרכישה עצמית (BuyBack) של מניות מאפשרת לבכירים בעצם ליצור מניפולציה כדי לעמוד ביעדים שעליהם הם נבחנים ועל פיהם הם מתוגמלים ומקבלים בונוסים, וכך להשיג לעצם את התגמול גם אם לא באמת הגיעו ליעד. בנוסף, טוענים המבקרים כי את אותו הון שמשקיעה החברה ברכישה העצמית של המניות היא הייתה יכולה להשקיע בצורה יעילה יותר כמו פיתוח מוצרים.

החוק החדש מציע לחייב את החברות לספק מידע עדכני יותר אודות הרכישות החוזרות שלהן תוך יום עסקים אחד אחרי ביצוע ה-בייבאק', כאשר המצב הנוכחי מחייב אותן לדווח על רכישות אלו רק באופן רבעוני ועל בסיס נתונים חודשיים. בנוסף לכך, החוק יחייב את החברות להסביר את ההיגיון מאחורי הרכישה העצמית, הקריטריונים על פיהם ביצעה את הרכישה ואת היקפה, כמו גם התייחסות לרכישות של גורמי הפנים בחברה בעת תקופת תוכנית הרכישה העצמית.

מניעת 'ריצת בהלה מהשוק'

הנדבך האחרון בחוקים אותם רוצה ה-SEC להחיל קשורים בקרנות השווקים הפיננסים, כאשר רוצה הרשות להקטין את הסבירות למימושי פאניקה בקרנות אלו בתקופה של שוק תנודתי וחוסר ודאות בשווקים. הדבר משמעותי שכן על אף שהקרנות בשווקים הפיננסים, המורכבים בעיקר מנכסים נזילים ובניירות ערך לטווח קצר, נחשבות לרוב בטוחות כמו כסף מזומן (על אף שגם נכס זה אינו כל כך בטוח נוכח האינפלציה), לא תמיד כך המצב.

המצב בפועל הוא שכאשר השוק סובל מ"אי ודאות קיצונית" - כלומר מפולת - דוגמת זאת שנצפתה בתחילת מגיפת הקורונה בחודש מרץ 2020. מה שקורה לרוב הוא שמשקיעים רבים פשוט בורחים מהשוק וממירים את השקעותיהן בקרנות המחקות לסוגי השקעה אחרים הנחשבים באותה תקופה, ועל פי אותם משקיעים כ-"בטוחים יותר", דוגמת מזומן או אגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר. "הקפיצה" הזו למזומן מכבידה רבות על השווקים הפיננסים, ומפמפמת אף יותר את הלחץ הגובר שגם ככה מכביד עליו.

חשוב לציין כי בהקשר של מגפת הקורונה, בסופו של דבר אותם הפדיון של אותן חסכונות, בין אם באופן ישיר על ידי המשקיעים או דרך הגופים המוסדיים שהשקיעו את כספי הפנסיות וקרנות הנאמנות של אותם משקיעים הובילה לא פעם להפסדים משמעותיים מאוד עבורם (המשקיעים), שלצערם יצאו לאחר שהשוק כבר איבד עשרות אחוזים רבים (מתוך חשש שהשוק יאבד יותר), וחזרו רק כמה חודשים לאחר מכן, לאחר שהשוק הספיק כבר להחזיר את רוב מה שאיבד (מתוך מחשבה שהשוק כבר לא יחזור לירידות) - הדלתא בין מחיר היציאה למחיר הכניסה היווה בשביל אותם משקיעים את ההפסדים הכבדים עצמם. 

משבר הקורונה כמובן לא היווה את הפעם הראשונה בה משקיעים מיהרו להנזיל את נכסיהם ולהמיר אותם לנכסים בטוחים יותר לכאורה כמו מזומן או סחורות (זהב וכו'), כאשר השוק חזה באותן המרות מאסיביות ופתאומיות מאוד במשבר הכלכלי הקודם, זה של הסאבפריים בשנת 2008, וכעת שואפים ב-SEC לקבוע מדיניות שתעזור לצמצם מקרים שכאלו. 

על פי המתווה החדש, מוצע כי החוק יחמיר את דרישות הנזילות של אותן קרנות כך שאלו תהיינה מוכנות לתרחישי קיצון בזכות המזומן בקופה. בנוסף לכך תאסור הרשות את היכולת של אותן קרנות מלהגביל או להשעות את יכולת הפדיון של הנושים במידה והנזילות תרד מתחת לרף המינימאלי. על אף כי נשמע שהצעת חוק זו פרדוקסלית מעט - בכל זאת, אם לא תהיה הגבלה על יכולת הפדיון של הנושה, מה ימנע ממנו לפדות את כל כספיו? - ובכן, על פי מחקרים שערך ה-SEC, מדיניות זו היא אחד מהגורמים אשר פמפמו בסופו של דבר את הפדיונות בקרנות הללו בשנה שעברה.