בניגוד לסברה המקובלת, השקעה בחברה המוגדרת בקטגוריית ESG – ראשי התיבות באנגלית של "סביבה, חברה ומנהל תאגידי" – אינה בהכרח אומרת שהחברה לכשעצמה "נקייה" או "ירוקה", לפחות בשלב זה של חייה העסקיים. מה זה כן אומר? זה אומר שמודדים את הפעולות שהחברה לוקחת על עצמה, ביוזמתה, כדי לעמוד ביעדים אלה בעתיד ומשווים אותה לחברות אחרות בהן היא מתחרה.

על אף שזה נשמע לא הגיוני, גם חברות נפט, או כורות מתכות יכולות להיחשב להשקעות ESG. במגזין הנשחב האקונומיסט קוראים לזה "גרין וושינג" - כמו שמלבינים פעולה כדי שתהפוך ל"חוקית", ככה גורמים לחברה להיות "ירוקה" ו"לעמוד בתנאים הירוקים" ובכך לפתות משקיעים לשים את כספם על מניותיה. בסוף, צריך לזכור שמדובר בתהליך. כמו שסין הודיעה כי בכוונתה להפוך לכלכלה של 0% פליטות פחמן עד 2060 – יעד שאפתני מאוד – כך חברה מסחרית אינה יכולה להחליף את כל הפורטפוליו המזהם שלה בן לילה או לבצע שינוי של 180 מעלות בממשל התאגידי.

קחו לדוגמה את כורת הברזל נוקור (NUE) האמריקאית. במדד של MSCI, היא מדורגת בדרגת BBB, כלומר בדרגה הממוצעת, שקובע כי החברה עושה פעולות לשיפור הממשל התאגידי וההתנהגות התאגידית, פועלת לשמור על בריאות וביטחון עובדיה ולהפחתת פליטות מזהמים וטיפול בשפכים ובפסולת. ירוקה היא לא, אבל היא עושה מאמצים. אגב, מתחילת השנה המניה עלתה כמעט ב-100%, מרמה של כ-52 דולר למניה לכ-100 דולר למניה, כשהיא רוכבת על מחירי הסחורות המאמירים ושווי השוק שלה קפץ ל-29.9 מיליארד דולר.

באופן כללי, למדד MSCI לבחינת השקעות ESG ישנן 3 דרגות מרכזיות: חברה בפיגור, חברה ממוצעת וחברה מובילה. הדירוגים הללו מחולקים בתוכם. הדירוג הוא כמו הדירוג שחברות הדירוג הבינ"ל נותנות לחברות. מ-CCC, שזהו הדירוג הנמוך ביותר ועד AAA שנחשב לדירוג הגבוה ביותר. כל חברה נמדדת ביחס לחברות האחרות בסקטור בו היא פועלת.

• דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
• הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בנושא הסביבה, ב-MSCI הגדירו 4 קטגוריות מרכזיות, המורכבות מ-13 נושאים שבהם נמדדות החברות סביב התמודדות אקלימית והפחת הזיהום והפסולת שהן מייצרות. הקטגוריות הן: שינוי אקלים, קפיטל טבעי, זיהום ופסולת והזדמנויות סביבתיות.

שינוי אקלים:

פליטות פחמן (CE) – מדובר כאמור בשימוש של חברה בדלקים מזהמים, כמו נפט או פחם, שגורמים לה לייצר יותר או פחות פליטות פחמניות במהלך פעילותה. במהלך ועידת קיוטו ולאחר מכן בוועידת פריז, מדינות העולם לקחו על עצמן את האחריות להורדת פליטות הפחמן במטרה להימנע מעליית הטמפרטורות ב-2 מעלות צלזיוס, זאת כדי להסיר את הסכנה של אסון אקלימי עקב התממות. כחלק מהסכמות הוועידה, כל מדינה לקחה על עצמה לחוקק חוקים נוקשים יותר בנוגע לפליטות פחמן והגיעו להסכם קטוביץ' שאותו ניתן למצוא כאן.

• שוק כלי הרכב החשמליים מאט: הצמיחה נמשכת, אך בקצב נמוך יותר
• מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

אגב, בפליטות פחמן מתכוונים לא רק ל-CO2, אלא לכל המזהמים המקבילים כמו מתאן (CH4), חמצן דו חנקני (N2O) ועוד, שלהם גם השפעות סביבתיות מרחיקות לכת.

טביעת אצבע פחמנית במוצר (PCF) – היא מתודה לקבוע את ההשפעה האקלימית של מוצר לכל אורך מחזור חייו, מהכרייה, הייצור, השינוע, זמן השימוש ועד המחזור או סיום מחזור החיים. המתודה נועדה לזהות, לנתח ובאמצעות האמצעים המתאימים להפחית או להימנע לחלוטין מהאימפקטים הללו. תת קטגוריה היא טביעת פחמן תאגידית (CCF) שבוחנת את האימפקט הפחמני של חברה.

מימון אימפקט סביבתי (FEI) – מימון האימפקט הסביבתי הוא בעצם הכלכלה שמאחורי השינוי באימפקט הסביבתי. ההגדרה שלו היא: הכלכלה וניתוחי השוק הקשורים לפיננסים לשימוש למימון יוזמות לשימור סביבתי, שיפור ההשפעה של עסק על הסביבה, מבלי להקריב את הרווחיות ותוך כדי שיפור איכות חיי הקהילה. בחסות הגלובלציה, ה-FEI מוביל שינוי מרגולציות מקומיות ומבודדות לשווקים בינ"ל מבוססים כלכלית.

רגישות לשינוי אקלים (VCC) – זו הדרגה שבה חברה או מערכת מסוגלת להתמודד או שלא עם תנאים פוטנציאליים שמתרחשים בעקבות שינויים אקלימיים, כולל מצבי קיצון. מדובר בפונקציה של האופי, ההיקף והמהירות של השינוי האקלימי ומידת חשיפת  ורגישות המערכת אליו, לצד היכולת להתאימה עצמה לשינוי זה.

קפיטל טבעי

מתח מים (Water Stress) – ההגדרה של מתח מים היא שהביקוש למים עובר את הכמות הקיימת לאורך תקופה, או כשמים באיכות נמוכה מגבילים את השימוש במשאב. מתח מים לרוב גורם לירידה בכמות של מקורות מים נקיים, כמו ניצול יתר של אקוויפרים, ייבוש נהרות - אבל גם באיכות, כמו המלחה והזרמת שפכים למקורות המים.

גיוון ביולוגי ושימוש בשטח – ככל שאוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, כך השימוש בשטח ופגיעה במערכות אקולוגיות גוברות, בשל השימוש בשטחים גדולים יותר לחקלאות, אבל גם פגיעה ביערות בשל שימוש בחומרים מהן וכריתת עצים לשימוש לשטח חקלאי. כלומר, הקטגוריה הזו מתייחסת לשימוש המסחרי בשטח והיכולת לא לפגוע במרקם החיים בו, כדי לשמר את האקוסיסטם. רק לשם ההבנה, הסקטור החקלאי אחראי ל-23% מכל פליטות גזי החממה וההתרחבות אחראית ל-73% מכריתת העצים בעולם. השימוש הנכון בקרקע אמור להעניק ערך ארוך טווח לחברות ולאנושות.

מיקור חומרי גלם – הכוונה היא מהיכן חברות מביאות את חומרי הגלם. האם הן רוכשות מתכת שיצאה ממכרה, או שתרכוש מתכת ממחזור, מה שמפחית את הצורך להשקיע כסף בכריית המתכות והמשך פגיעה נוספת במשאבים הטבעיים – אבל גם משפיע על השורה התחתונה של החברה, מאחר ורכישת חומרים ממחזור זולה יותר.

זיהום ופסולת

פליטות רעלניות ופסולת – מתייחס לזיהום האוויר הנוצר בעקבות שפיכה של רעלנים בנקודות שפיכתם או במזבלות. המטרה היא למנוע כמה שיותר שפיכת מזהמים, על מנת לשמור על איכות האוויר לפי הרמה שקבעו הרגולטורים כדי לא לפגוע במארג החיים מסביב, הן של בני האדם והן של בעלי החיים. בארץ, ניתן למצוא זאת בדרום, היכן שמפעלי ברום וים המלח נפטרים משפכים, שלעיתים קרובות מביאים לריח רע בטווח של עשרות קילומטרים בשל הכמיקלים הרעילים, דבר שמפעם לפעם מצריך פינוי האוכלוסייה שחיה מסביב למפעלים, בייחוד באזור רמת חובב.

חומרי אריזה ופסולת – מתייחס לכמות האריזות שחברה מייצרת והופכות לפסולת לאחר מכן. ב-2018 ממוצע פסולת האריזות לאדם באיחוד האירופאי עמד על 174 קילוגרם לתושב. מ-2008 ועד 2018, מרבית הפסולת הייתה מורכבת מנייר וקרטון שהצטברו לכדי קרוב ל-32 מיליון טונות של פסולת בסוף התקופה. הבאים בתור היו פלסטיק וזכוכית, שהיוו 14.5 מיליון טונות של פסולת. הקטגוריה הזו מתייחסת לאופן שבו חברות מפחיתות את השימוש באריזה, על מנת להוריד את טביעת האצבע הזיהומית לכל הסייקל של חיי המוצר.

פסולת אלקטרונית – באנגלית קוראים לזה בקיצור E-Waste, כשהכוונה היא לכמה פסולת אלקטרונית חברה מייצרת ואיך היא נפתרת מהפסולת הזו, אבל גם איך חברה מפחיתה את האפשרות לזיהום מהמוצרים שהיא מייצרת. מאחר ומכשירים אלקטרוניים מורכבים מעשרות חומרים, שאת חלקם ניתנים למחזור ואת חלקם לא. אגב, הזיהום האלקטרוני בארה"ב קפץ פי 5 מ-2010 ל-2017 בתעשייה שנאמדת ב-71 מיליארד דולר.

הזדמנויות סביבתיות

קלינטק – מדובר על חדשנות בתחום הטכנולוגי, שכולל מוצרים, תהליכים ושירותים, שמפחיתים את האימפקט השלילי על הסביבה באמצעות שיפור היעילות האנרגטית, שימוש בר קיימא במשאבים או מאמצים להגנה על הסביבה. בין היתר, מדובר על תחום המחזור, אנרגיה מתחדשת, תחבורה, מנועים אלקטרוניים, כימיה ירוקה, תאורה ומים אפורים.

בנייה ירוקה – שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה בתהליך הבנייה וכאלה שיחזיקו זמן רב יותר לאורך חיי המבנה. כמו כן מדובר ביעילות והפחתה בשימוש בחומרים מזהמים בתהליך הבנייה עצמה, הפחתת תלות אנרגטית של מבנים, כמו באמצעות קולטני שמש לייצור אנרגיה. מדובר גם בדרך בה מתוכננים מבנים כדי שיפריעו כמה שפחות לסביבה הטבעית וכזו שמאפשר להתאים מבנים לשינויים סביבתיים.