הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

מניית פלוס 500 טסה 9% בלונדון: ההכנסות זינקו ב-181% ל-56 מיליון דולר

ממוצע ההכנסות למשתמש (ARPU) זינק ברבעון השלישי ב-138% לכ-1,290 דולר. "צופים כי תוצאות 2014 יעלו על ציפיות השוק"
אבי שאולי |
נושאים בכתבה Plus500 אלון גונן גל הבר

חברת Plus500 הישראלית הנסחרת בלונדון (סימול PLUS), דיווחה היום על תוצאות טובות לתשעת החודשים הראשונים של שנת 2014 ולרבעון השלישי. המניה מזנקת ב-LSE ביותר מ-8%.

ההכנסות זינקו בחודשים ינואר-ספטמבר בכ-151% לכ-162.4 מיליון דולר וברבעון השלישי זינקו בכ-181% לשנת 2014 הסתכמו הכנסות החברה בסך של כ-56.2 מיליון דולר לעומת כ-20 מיליון דולר בתקופה המקבילה, זינוק של כ- 181%.

חברת Plus500 שהוקמה על ידי גל הבר ואלון גונן עוסקת במסחר מקוון בתחום חוזי ההפרשים (CFD-Contracts for Difference) על מניות, סחורות, מדדים, מט"ח ותעודות סל.

למרות התחרות הרבה בתחום מצליחה החברה לרשום צמיחה חזקה. המניות הונפקו בבורסה הראשית בלונדון ביולי 2013 תחת הסימול PLUS וכעת היא נסחרת בשווי של כ-600 מיליון דולר.

היקף הלקוחות הפעילים של החברה הסתכם ברבעון השלישי ב-43,547 לקוחות, גידול של כ-18% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. במהלך הרבעון השלישי הסתכם מספר הלקוחות החדשים ב-14,850 לעומת 12,658 בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-17%.

עיקר המסחר מתבצע באנגליה ובמערב אירופה

ממוצע ההכנסות למשתמש (ARPU) זינק ברבעון השלישי ב-138% והסתכם בכ-1,290 דולר לעומת כ-541 דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

עיקר המסחר מתבצע באנגליה ובמערב אירופה. הכנסות החברה מפעילותה באנגליה הסתכמו בכ-15% מסך הכנסותיה, כאשר סך ההכנסות ממדינות מערב אירופה הסתכם לכ-70% מכלל הכנסות החברה.

מפתחת אפליקציה לשימוש במכשירים ניידים מבוססי Windows

החברה מגיבה במהירות למצבים משתנים בשוק ומציעה ללקוחותיה לסחור על חוזי הפרשים חדשים באופן מיידי כתגובה לאירועים משמעותיים, כגון הנפקת עליבאבא, GoPro וכו'. בנוסף, בשל אירועים גיאופוליטיים שונים באירופה וכן בתגובה לשינויים בסביבת המאקרו הגלובאלית, זיהתה החברה גידול ניכר במסחר השוטף.

קיראו עוד ב"גלובל"

החברה עובדת בימים אלה על פיתוח אפליקציה המיועדת לשימוש במכשירים ניידים מבוססי Windows אשר השקתו צפויה במהלך ששת החודשים הבאים. זאת, בנוסף לגרסאות ה-iOS והאנדרואיד עבור טלפונים ניידים וטאבלטים, אשר במהלך התקופה ניכר גידול בשימוש בהן. כמו כן, החברה עובדת על גרסת הדור הבאה של דפדפן האינטרנט שלה, שגם השקתו צפויה במהלך ששת החודשים הבאים.

אנו נכנסים לרבעון הרביעי במומנטום חזק

גל הבר, מנכ"ל Plus500, אמר היום: "החברה מסכמת עוד רבעון מוצלח עם גידול ניכר בהכנסות ובהיקף המשתמשים. אנו נכנסים לרבעון הרביעי במומנטום חזק. התנודתיות המתמשכת בשוק, אסטרטגיית השיווק הממוקדת של החברה והשיפור המתמשך בכוחו של המותג צפויים לתרום בצורה משמעותית ליכולתה של החברה לגייס לקוחות חדשים ולהמשיך בצמיחה בהכנסותיה ובפעילותה. החברה בוחנת בכל עת אפשרויות להגדלה ולשיפור של מגוון כלי המסחר שהיא מציעה. במהלך תשעת החודשים שחלפו מאז תחילת השנה הוספנו כ-300 כלי מסחר חדשים ואנו צפויים להוסיף עוד כ-200 כלים נוספים. לאור זאת, אנו צופים כי תוצאות החברה בסיכום שנת 2014, הן מבחינת הכנסות והן מבחינת רווחים, יעלו על ציפיות השוק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

להמשך הכתבה לחץ כאן
אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג

אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI

קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אנבידיה בינה מלאכותית

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל. 

SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.


התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה

Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.

היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.

עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.


לקריאות מעניינות נוספות:

להמשך הכתבה לחץ כאן