הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) פרסם תחזיות כלכליות מעודכנות המצביעות על עמידות הכלכלה העולמית בחצי הראשון של השנה. הארגון מעריך צמיחה גלובלית של 3.2% השנה, עלייה מהצפי הקודם של 3.1%. העדכון נובע מהקדמת מת יבוא מוצרים בשל חשש מהעלאות מכסים, השקעות מסיביות בבינה מלאכותית בארה"ב ותמיכה פיסקלית נרחבת בסין. עם זאת, התחזית ל-2026 נותרת ללא שינוי משמעותי, עם צמיחה של 2.9% בלבד, בעיקר עקב השפעות צעדי הסחר של ארה"ב.

בארה"ב, הצמיחה צפויה להגיע ל-1.8% ב-2025, עלייה מהתחזית הקודמת של 1.6%, אך לרדת ל-1.5% ב-2026. ההאטה מיוחסת למכסים הגבוהים ולחוסר הוודאות הכלכלית. אלברו סנטוס פריירה, הכלכלן הראשי של הארגון, ציין כי "המשקל של הכלכלה האמריקאית כה מרכזי, עד שכל פגיעה בה מתורגמת לאפקט גלובלי רחב". ההשפעה צפויה להתפרש על פני שווקים נוספים, כולל ירידה בביקושים ובסחר הבינלאומי.

התחזית מבוססת על נתונים עדכניים מהחצי הראשון של השנה, שבהם הכלכלה העולמית הפתיעה לטובה. הקדמת היבוא, בעיקר של מוצרי צריכה ורכיבים תעשייתיים, תרמה להאצה זמנית. בארה"ב, השקעות בבינה מלאכותית הגבירו את הפרודוקטיביות במגזרים כמו טכנולוגיה וייצור. בסין, תוכניות תמיכה פיסקליות, כולל השקעות בתשתיות, תמכו בצמיחה של 4.8% השנה, עלייה מהצפי הקודם.

עם זאת, ההשפעה המלאה של המכסים תורגש רק ב-2026. הארגון מציין כי שיעור המכס האפקטיבי הממוצע על יבוא לארה"ב עומד כעת על 19.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1933. מדובר במכסים על מוצרים מסין, מקסיקו ומדינות נוספות, המגיעים ל-25% ויותר בחלק מהמקרים. ההשפעה הישירה כוללת עלייה במחירי יבוא המתגלגלת לצרכנים ומגבירה לחצים אינפלציוניים. כבר כעת נראים סימנים להשלכות: מחירי הצריכה עלו בכ-1.2% בשלושת החודשים האחרונים, ודפוסי הרכישה השתנו עם העדפה למוצרים מקומיים.

• האירוע שסימל את הצטרפותה של ישראל לקהילה הבינל' והצעד של ארה"ב לבלימת משבר 2008
• ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הארגון מצביע על סימנים ראשונים להיחלשות בשוק העבודה האמריקאי. שיעור האבטלה צפוי לעלות מ-4.1% כיום ל-4.5% עד סוף 2026. מספר המשרות הפנויות ירד בכ-200 אלף בחודש, בעיקר במגזרים תלויי יבוא כמו קמעונאות ורכב. סקרי עסקים, כגון אלה של ISM, מראים תוצאות מדאיגות עם אינדקס רכש של 48.5 נקודות – סימן ברור להתכווצות.

בשווקים אחרים, האינפלציה צפויה לרדת. ברמה הגלובלית, שיעור האינפלציה יגיע ל-3.5% ב-2025 ול-2.8% ב-2026, הודות להאטת הצמיחה וירידה בביקושים. באירופה, האזור ירשום צמיחה של 1.5% השנה, אך יירד ל-1.3% בשנה הבאה עם השפעת המכסים על היצוא לארה"ב. בסין, הצמיחה תאט מ-4.8% ל-4.3%, בעיקר עקב ירידה בסחר עם ארה"ב. בבריטניה, האינפלציה צפויה להיות הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-G7, ברמה של 2.8% השנה, למרות ההשפעות הגלובליות.

הבנקים המרכזיים נדרשים להישאר ערניים. המכסים עלולים להצית עליות מחירים מחודשות, במיוחד אם יובילו לשרשרת תגובות ממדינות אחרות. בארה"ב, הפדרל ריזרב צפוי להתחיל בהפחתת ריבית הדרגתית במהלך 2026, מ-4.75% כיום ל-3.75%, בתנאי שלא תפרוץ אינפלציה נוספת. באירופה, הבנק המרכזי האירופי ימשיך במדיניות מרוככת, עם ריבית של 2.5% עד סוף השנה.

• נאום פאוול: האינפלציה עולה, התעסוקה יורדת והפד בלי כיוון ברור
• בגלל הגשם: החוזים העתידיים על הקפה נופלים ב-4%
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

ה-OECD מתריע מפני סיכונים משמעותיים לתחזית. העלאות מכסים נוספות, כגון על יבוא מאירופה או אסיה, עלולות להוריד את הצמיחה הגלובלית ל-2.7% ב-2026. מתיחות גיאופוליטית, כמו סכסוכים במזרח התיכון או במזרח אסיה, עלולה להגביר מחירי אנרגיה ולהאט את הסחר. בנוסף, ירידה בהגירה לארה"ב תפגע בכוח העבודה ותוריד את הצמיחה ב-0.3 נקודות אחוז.

פריירה הדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בינלאומי: "מדינות חייבות להמשיך לנהל דיאלוג ולהסכים על הפחתת חסמים. יותר סחר פירושו יותר צמיחה". הארגון ממליץ על מדיניות תמיכה ממוקדת: בארה"ב – תוכניות הכשרה לעובדים במגזרים המושפעים; בסין – הרחבת שווקים פנימיים; ובאירופה – השקעות בטכנולוגיה ירוקה כדי לפצות על ירידת היצוא.

באופן כללי, התחזית משקפת איזון עדין בין עמידות קצרת טווח להשפעות ארוכות טווח. הכלכלה העולמית ספגה את ההלם הראשוני של המכסים, אך השנה הבאה תבחן את היכולת להתמודד עם חוסר הוודאות המתמשך. מדינות שיתמקדו בהסכמי סחר חדשים ובהשקעות פרודוקטיביות יוכלו למזער את הפגיעה. בסופו של דבר, המפתח טמון בשיתוף פעולה בינלאומי שיאפשר צמיחה יציבה ובת-קיימא יותר.