אבן קיסר Caesarstone -1.27%   מתקשה להרים את הראש. מניית החברה צנחה ב-8% בעקבות פרסום הדוחות לרבעון הראשון של 2025, והידרדרה לשפל חדש, וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-78 מיליון דולר בלבד. קופת המזומנים של החברה בסוף הרבעון הסתכמה ב-89 מיליון דולר, כלומר, השוק מתמחר את כלל הפעילות העסקית של אבן קיסר כלא רלוונטית ואף מזיקה. הסיבה לכך ברורה: המכירות ממשיכות להיחלש, ההפסדים הולכים ומתרחבים, ולכך מצטרף ענן משפטי כבד.

אבן קיסר מתמודדת כיום עם גל תביעות משפטיות הקשורות לשימוש בחומר סיליקה (Silica) במשטחי הקוורץ שהיא מייצרת. על פי הנתונים, קיימים כ-357 מקרים של עובדים או משתמשים שנטען כי נפגעו בריאותית כתוצאה מחשיפה לאבק סיליקה שנפלט במהלך חיתוך או עיבוד המשטחים. בתגובה לכך, החברה ביצעה הפרשה חשבונאית בהיקף של 50 מיליון דולר לכיסוי נזקים פוטנציאליים. עם זאת, הסכום טרם מומש בפועל ולא השפיע ישירות על קופת המזומנים, מה שמעלה את החשש מפני אפשרות שהנזק האמיתי יהיה חמור יותר מהצפוי.

האם אבן קיסר עלולה להיקלע למשבר נזילות?

אף אחד לא יודע בוודאות מה תהיה העלות הכוללת של הפרשות המשפטיות, מתי הן יסתיימו, או מה תהיה חומרת הפיצויים. נכון לסוף הרבעון הראשון, לאבן קיסר היו בקופה 89 מיליון דולר, אך התוצאות מצביעות על המשך שחיקה: המכירות צנחו ב-16% לעומת הרבעון המקביל, החברה רשמה הפסד נקי של 13 מיליון דולר, והמזומנים ששימשו לפעילות שוטפת עמדו על 15 מיליון דולר.

אם קצב זה יישמר, אבן קיסר צפויה לשרוף השנה כ-60 מיליון דולר. כאשר מוסיפים לכך את ההפרשה המשפטית של 50 מיליון דולר - מקבלים התחייבויות פוטנציאליות של כ-110 מיליון דולר, לעומת יתרה נוכחית של 89 מיליון דולר בלבד. התוצאה האפשרית: משבר נזילות כבר במהלך 2026, אם לא יתרחש שינוי דרמטי בפעילות או בגיוס ההון.

• אבן קיסר: ההכנסות בירידה, 200 עובדים יפוטרו
• מניית אבן קיסר - הזדמנות או סכין נופלת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מהפסגה לתהום - הסיפור של אבן קיסר

אבן קיסר, שהייתה במשך שנים סיפור הצלחה ישראלי, הונפקה בנאסד"ק בשנת 2012. בשיאה, החברה נסחרה לפי שווי שוק מרשים של כ-2.5 מיליארד דולר, כשהקיבוץ ממנו צמחה, קיבוץ שדות ים, נהנה מהשגשוג יחד עם שותפתו להחזקות, קרן טנא. השתיים החזיקו יחד כ-40% מהמניות, ובכך הפכו את הקיבוץ לאחד העשירים והמבוססים בישראל. אלא שמאז האבן מתגלגלת. כיום, אבן קיסר נסחרת בשווי של כ-78 מיליון דולר בלבד, ירידה דרמטית של כ-97% מהשיא, התרסקות שממחישה את עומק המשבר.

בשנים האחרונות מיישמת החברה תוכנית אסטרטגית שמטרתה המרכזית היא להפחית עלויות ייצור. במסגרת התוכנית, אבן קיסר פעלה להעביר חלקים נרחבים מפעילות הייצור שלה ממדינות מערביות עם עלויות עבודה גבוהות, כמו ישראל וארה"ב, למדינות במזרח, שם עלויות התפעול זולות משמעותית. המהלך החל כבר בסוף 2022, אז פוטרו כ-200 עובדים, שהיוו כשליש מכוח האדם באותה תקופה. אולם הצעד המשמעותי ביותר הגיע כשנה לאחר מכן, כאשר החברה הודיעה על סגירת המפעל ההיסטורי בקיבוץ שדות ים, תוך פיטורי 150 עובדים נוספים. חלק מהפעילות הועבר למפעל אחר של החברה באזור התעשייה בר לב בצפון, בעוד שהיתר הוזז לאתרים באסיה כחלק מהתמקדות בייצור בינלאומי.

• המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
• ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

במקביל, החברה סגרה גם את המפעל שלה במדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית, שבו הועסקו בעבר כ-124 עובדים. ההחלטה התקבלה כחלק מאותה מגמה לצמצם עלויות, אך בדיעבד, ייתכן שכיום בחברה מצטערים עליה. השוק האמריקאי, שהיה ונותר יעד מכירות מרכזי עבור אבן קיסר, הפך למאתגר הרבה יותר עבור יצרנים זרים בעקבות מדיניות המכסים הנוקשה של ממשל טראמפ. יצרנים שאינם מייצרים בתחומי ארה"ב נתקלים בקשיים ועלויות נוספות, מה שמקשה על התחרות. בהקשר זה, סגירת המפעל בארה"ב נראית כצעד שפגע ביכולת של אבן קיסר לשרוד ואולי אפילו לשגשג בשוק האמריקאי.

התוצאות מהרבעון הראשון

דו"ח הרבעון הראשון מצביע על המשך מגמת היחלשות. המכירות בארה"ב, השוק המרכזי של החברה, ירדו ב-19.4% והסתכמו ב-49.1 מיליון דולר. גם בקנדה נרשמה ירידה של 11.5% במונחי מטבע קבוע, ובאוסטרליה, שם מתמודדת החברה עם רגולציה מחמירה סביב סיליקה, נרשמה ירידה חדה של כ-28.2%. האזור היחיד שבו נרשמה צמיחה משמעותית הוא אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA), עם עלייה של 16.4%, כאשר בישראל נרשמה עלייה של 13.2%, שתי נקודות אור בדו"ח.

שיעור הרווח הגולמי של החברה עמד ברבעון על 21.3% בלבד, ירידה לעומת 24.5% ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב-35.9 מיליון דולר, 36.1% מההכנסות. בשורת הרווח התפעולי נרשם EBITDA מתואם שלילי בגובה 7.1 מיליון דולר, לעומת רווח חיובי של 0.6 מיליון דולר שנה קודם לכן. ההפסד הנקי המתואם למניה הגיע ל-0.29 דולר, כמעט פי שניים מההפסד של 0.13 דולר ברבעון המקביל.

על אף הקשיים, היו גם התפתחויות חיוביות מסוימות. החברה ציינה כי הצליחה להעביר כ-70% מהייצור למוקדים מחוץ למזרח, כחלק ממאמץ לשיפור הגמישות התפעולית. בנוסף, באוסטרליה - אחד השווקים הקשוחים ביותר מבחינת תקנות - ציינה החברה התקדמות בפיתוח והפצה של מוצרים חדשים שאינם מכילים סיליקה, מהלך שעשוי לצמצם חשיפות רגולטוריות ולפתוח פתח לצמיחה עתידית בשוק זה.

שאלות ותשובות משיחת הועידה

על הרקע הזה, עלו יוס שירן, מנכ"ל החברה, ונחום טרוסט, סמנכ"ל הכספים, לשיחת הועידה אחרי הדוחות, הנה מה שהיה שם.

האם אתם מצפים לגידול בהכנסות בהמשך השנה, לאור התנאים המאקרו-כלכליים הנוכחיים?

נחום טרוסט, סמנכ"ל הכספים: "באופן היסטורי, הרבעון הראשון הוא החלש ביותר, ואנו מצפים לעלייה מסוימת בהכנסות בהתבסס על מגמות עונתיות והצעדים שאנו נוקטים, למרות התנאים המאקרו-כלכליים החלשים שממשיכים ללוות אותנו".

כיצד אתם מתמודדים עם המכסים החדשים בארה"ב, והאם הם משפיעים על ההחלטה שלכם לפתוח מחדש מתקנים בארה"ב? 

יוס שירן, מנכ"ל: "רוב המתחרים מתמודדים עם אותם תנאי מכסים. אנו פועלים יחד עם שותפים כדי לצמצם את ההשפעה, ובוחנים העלאות מחירים קלות בארה"ב. נכון לעכשיו, אין לנו תוכניות לפתוח מחדש מתקנים בארה"ב, מאחר שרוב המוצרים מיובאים".

מה ההשפעה של הייצור בסין על המכירות שלכם בארה"ב? 

יוס שירן, מנכ"ל: "אנחנו מייצרים בסין בעיקר עבור אזורים אחרים, לא עבור השוק האמריקאי. הפעילות שלנו מגוונת כדי להתמודד עם תנודות במכסים, כך שאין השפעה ישירה של הייצור בסין על המכירות שלנו בארה"ב".

תוכלו להבהיר את סוגיית ההפרשה לתביעות הקשורות לחשיפה לאבק סיליקה? 

נחום טרוסט, סמנכ"ל הכספים: "יש לנו הפרשה של 50 מיליון דולר להפסדים שנראים סבירים, כשמתוכם אנחנו מצפים לקבל כ-31 מיליון דולר מחברות הביטוח. ההפרשה מתייחסת לתביעות בישראל, אוסטרליה ולחלק מהתביעות בארה"ב. רוב התביעות בארה"ב נמצאות בשלב מוקדם ולכן לא נכללו בהפרשה, בשל חוסר ודאות".