סקוט בסנט
צילום: רשתות חברתיות

שר האוצר בסנט: "אין סיבה להתרגש מתנודתיות קלה בשווקים" – החוזים בעליות

מה קורה בשווקים בעולם, מה קורה לרוב כשמדדים נכנסים לאזור תיקון?

רוי שיינמן | (3)

המדדים בוול סטריט נמצאים במגמת תיקון כשאתמול ה-S&P 500 נכנס לטריטוריה של תיקון שמשמעותה ירידה של מעל 10% מהשיא. החשש מהחרפת מלחמת הסחר והשבתת הממשל בארצות הברית מגבירים את הלחץ על המשקיעים והחששות גוברים, אבל ייתכן שהמסחר ייפתח היום באווירה חיובית שתחזיר את ה-S&P לירידה מצטברת שמתחת ל-10%. 

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט ניסה להרגיע את הרוחות ואמר שהוא לא מודאג מהתנודתיות הנוכחית בשווקים. הוא ציין כי "אין סיבה להתרגש מתנודתיות קלה" והדגיש כי "המשקיעים צריכים להתרכז בטווח הארוך ולא לתת לזעזועים רגעיים להכתיב את אסטרטגיית ההשקעה שלהם". זה נכון - השקעה לטווח ארוך היא מה שמייצרת תשואה עודפת, אם כי אפשר להתווכח על האם זו "תנודתיות קלה". מה שבטוח הוא שאחרי רצף עליות מרשים, גם ירידה של 105 היא לא "ביג דיל". 

מדד S&P 500 איבד 10% משיאו האחרון תוך 16 ימים בלבד – הנפילה המהירה ביותר מאז פרוץ מגפת הקורונה ב-2020. היסטורית, לאחר כניסה לטריטוריית תיקון, השוק נוטה להמשיך בירידות בטווח הקצר, אך לרוב מתאושש לאחר שלושה עד חמישה חודשים. בסנט יצא בהצהרה גם כדי לתמוך בשווקים, אבל ברור שהכל פתוח.

אחת הדאגות המרכזיות כרגע היא החרפת מלחמת הסחר. הנשיא דונלד טראמפ ממשיך להעלות מכסים על מוצרים מיובאים, מה שמעורר חשש מפגיעה בצמיחה הכלכלית. מומחים מזהירים כי החמרת המצב עלולה להוביל להאטה בפעילות הכלכלית, כאשר עלויות הייצור והשינוע גדלות, מה שמשפיע על מחירי הצרכן ועל הרווחיות של חברות.

וזה לא רק ההשפעה הישירה של המכסים. אלא המסר שהם משדרים למשקיעים: אי ודאות מדינית וכלכלית ביחס למלחמת הסחר לצד אי וודאות בזירות כלכליות נוספות וחשש מההאטה חריפה ואפילו מיתון.  

בנוסף לחששות ממלחמת הסחר, קיימת דאגה מפני השבתת הממשל האמריקאי. הדמוקרטים והרפובליקנים נמצאים בדיונים מתקדמים בניסיון להגיע להסכם שימנע השבתה, אך עד כה לא הושגה פריצת דרך משמעותית. חוסר הוודאות סביב הנושא הזה מוסיף ללחץ על השווקים, כאשר משקיעים חוששים מהשלכות תקציביות רחבות היקף.


עליות בחוזים העתידיים 

באסיה, הבורסות סגרו בירידות על רקע החששות מהמצב בארצות הברית, בעוד שבאירופה המסחר מתנהל כעת במגמה מעורבת. החוזים העתידיים על מדדי וול סטריט מצביעים על פתיחה חיובית, עם עליות קלות של 0.4 אחוז במדד דאו ג'ונס, 0.5 אחוז במדד S&P 500 ו-0.8 אחוז בנאסד"ק.

קיראו עוד ב"גלובל"

ביום שישי יתפרסם מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שעשוי להשפיע על כיוון השווקים. כמו כן, עיני המשקיעים נשואות להמשך ההתפתחויות בנוגע להסכם הפסקת אש אפשרי במלחמה באוקראינה, אם כי טרם הושגו הסכמות משמעותיות בין הצדדים. תשואות האג"ח הממשלתיות כמעט ולא השתנו במהלך הלילה לאחר ירידות שנרשמו אתמול. תשואת האג"ח ל-10 שנים עומדת על 4.288 אחוז, בעוד שתשואת האג"ח לשנתיים עומדת על 3.972 אחוז


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 14/03/2025 13:01
    הגב לתגובה זו
    ציטוט אין סיבה להתרגש מתנודתיות קלה בממישל הנוכחי אם השר הנכבד היה מצהיר אחרת היה מסיים את תפקידו ביום ראשון.
  • 1.
    ארהב בחדלות פרעון 14/03/2025 12:06
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר הזוי ארצות הברית חדלת פרעוןההתרסקות בבורסות בארהב וישראל ימשכו עוד חודשים רבים.
  • Ron DeSantis 14/03/2025 14:31
    הגב לתגובה זו
    לסין שייכת רק 1.5 טריליון מסך החובות
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.

מה שקרה בצים הוא בדיוק זה. היה בעל שליטה - עידן עופר - שהביא מנכ״ל בזמן של תקופת משבר. כשעופר מכר את המניות והחברה הפכה לחברה ללא שליטה, אותו מנכ״ל החליט שהוא רוצה לנצל משבר בשווקים ולקנות את החברה בפחות מהמזומן שיש לה בקופה."

אז איפה לדעתך הכשל המרכזי של הדירקטוריון?

"דירקטוריון החברה היה צריך לרסן את המנכ״ל. במקום זה, במקום להגיד 'אתה לא יכול להיות גם מנכ״ל שתפקידו להציף ערך וגם מי שמנסה לקנות בזול', הם נתנו לזה לקרות. מנכ״ל שרוצה שמניה תעלה היה דואג לחלוק דיבידנד גדול, לשימוש נכון בכסף. מה הם עושים? לא מחלקים, כי הם רוצים לשמור מזומן לקונה. הם רוצים עסקה מיטבית למנכ״ל.

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

"הבעיה העיקרית היא ניגוד העניינים, והעובדה שהדירקטוריון לא עושה כלום. ואם זה לא מספיק חמור - אפילו לא מדווחים על זה. ההצעה של המנכ״ל הייתה קיימת חודשים, ורק לפני כשבוע דווח עליה."

נלך רגע אחורה - את מי אתם מייצגים? "מי שמכם" לטפל בזה בשביל בעלי המניות?

"אנחנו מייצגים קבוצה של בעלי מניות, קצת פחות מ-10%. ואנחנו בקשר עם עוד עשרות אחוזים מבעלי המניות בצים. אני לא נכנס למספרים מדויקים."

כלומר יש כאן כוח שיכול להתגבש, סוג של דבוקה?