האיחוד האירופי
צילום: unsplash ALEXANDRE LALLEMAND

האיחוד האירופי מזהיר מפני תגובה חריפה למכסי טראמפ

מתיחות גוברת בין וושינגטון לבריסל: המעצמות הכלכליות מתקרבות לעימות מסחרי חסר תקדים על רקע איומי המכסים של טראמפ

אדיר בן עמי | (3)


האיחוד האירופי הצהיר כי יגיב בתקיפות אם ארצות הברית תטיל מכסים על מדינות האיחוד, בסימן נוסף למתיחות הגוברת סביב מדיניות הסחר של הנשיא דונלד טראמפ. ההצהרה מגיעה על רקע התבטאויות חדשות של טראמפ, שאישר כי בכוונתו להטיל מכסים על האיחוד האירופי.


דובר הנציבות האירופית מסר כי בשלב זה אין לאיחוד מידע על מכסים נוספים שיוטלו על מוצרים אירופיים. הוא הדגיש כי היחסים המסחריים בין האיחוד האירופי לארצות הברית הם הגדולים בעולם,
והשימוש במכסים "פוגע בכל הצדדים".


שרי המסחר של האיחוד האירופי צפויים לדון בסוגיה במהלך מפגש שרים בוורשה ביום שלישי. הדיון יתמקד באפשרויות התגובה של האיחוד למהלכים האמריקאיים, כאשר הנציבות האירופית מבהירה
כי "יש הרבה מה להפסיד".


המתיחות המסחרית כבר גובה מחיר כבד ממדינות אחרות. טראמפ הטיל מכס של 25% על סחורות מקנדה ומקסיקו, ומכס של 10% על מוצרים מסין. המכסים, שייכנסו לתוקף ביום שלישי, ישפיעו על מגוון רחב של מוצרים, החל מטקילה ועד מכוניות. קנדה ומקסיקו כבר הודיעו על צעדי תגובה. ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, הצהיר כי אוטווה תטיל מכסים של 25% על סחורות אמריקאיות בשווי 155 מיליארד דולר קנדי (כ-106 מיליארד דולר אמריקאי). גם בייג'ינג הבטיחה לנקוט בצעדי נגד מתאימים.


היחסים בין האיחוד האירופי לממשל טראמפ החדש כבר מתוחים בעקבות הצעתו של הנשיא האמריקאי לרכוש את גרינלנד, הצעה שנדחתה על הסף על ידי דנמרק. ראשת ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, פועלת לגייס תמיכה מבעלות ברית באיחוד האירופי במאמץ להתמודד עם לחצי טראמפ.


בוול-סטריט מעריכים כי הסלמה נוספת במלחמת הסחר עלולה להוביל להאטה משמעותית בכלכלה העולמית. האיחוד האירופי, שמייצג את הגוש הכלכלי הגדול בעולם, נמצא בעמדה מורכבת: מצד אחד הוא מעוניין להגן על האינטרסים הכלכליים של חברותיו, ומצד שני הוא מנסה למנוע הסלמה שעלולה לפגוע בכלכלה העולמית כולה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ES בדרך לפירוק (ל"ת)
    א 02/02/2025 23:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המציאות העגומה. 02/02/2025 20:57
    הגב לתגובה זו
    ארופה הכבושה על ידי האיסלם מממששש תגיב חחחחח
  • 1.
    לרון 02/02/2025 18:30
    הגב לתגובה זו
    האטה והכרחת הנגיד להוריד ריביתאך כרגיל לא לוקח בחשבון התנגדות שתמיד באה הנשיא שלאני ואין בלתי עד שראשו מתפצלח על הכובע של אשתו שלא ככ עושה חשבון כמוהו!
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.