האיחוד האירופי מזהיר מפני תגובה חריפה למכסי טראמפ
מתיחות גוברת בין וושינגטון לבריסל: המעצמות הכלכליות מתקרבות לעימות מסחרי חסר תקדים על רקע איומי המכסים של טראמפ
האיחוד האירופי הצהיר כי יגיב בתקיפות אם ארצות הברית תטיל מכסים על מדינות האיחוד, בסימן נוסף למתיחות הגוברת סביב מדיניות הסחר של הנשיא דונלד טראמפ. ההצהרה מגיעה על רקע התבטאויות חדשות של טראמפ, שאישר כי בכוונתו להטיל מכסים על האיחוד האירופי.
דובר הנציבות האירופית מסר כי בשלב זה אין לאיחוד מידע על מכסים נוספים שיוטלו על מוצרים אירופיים. הוא הדגיש כי היחסים המסחריים בין האיחוד האירופי לארצות הברית
הם הגדולים בעולם,
והשימוש במכסים "פוגע בכל הצדדים".
שרי המסחר של האיחוד האירופי צפויים לדון בסוגיה במהלך מפגש שרים בוורשה ביום שלישי. הדיון יתמקד באפשרויות התגובה של האיחוד למהלכים האמריקאיים,
כאשר הנציבות האירופית מבהירה
כי "יש הרבה מה להפסיד".
המתיחות המסחרית כבר גובה מחיר כבד ממדינות אחרות. טראמפ הטיל מכס של 25% על סחורות מקנדה ומקסיקו, ומכס של 10% על מוצרים מסין. המכסים, שייכנסו לתוקף ביום שלישי, ישפיעו על מגוון רחב של מוצרים, החל מטקילה ועד מכוניות. קנדה ומקסיקו כבר הודיעו על צעדי תגובה. ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, הצהיר כי אוטווה תטיל מכסים של 25% על סחורות אמריקאיות בשווי 155 מיליארד דולר קנדי (כ-106 מיליארד דולר אמריקאי). גם בייג'ינג הבטיחה לנקוט בצעדי נגד מתאימים.
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- האיחוד האירופי: הרשתות החברתיות יישאו באחריות על הונאות כלכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחסים בין האיחוד האירופי לממשל טראמפ החדש כבר מתוחים בעקבות הצעתו של הנשיא האמריקאי לרכוש את גרינלנד, הצעה שנדחתה על הסף על ידי דנמרק. ראשת ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, פועלת לגייס תמיכה מבעלות ברית באיחוד האירופי במאמץ להתמודד עם לחצי טראמפ.
- 3.ES בדרך לפירוק (ל"ת)א 02/02/2025 23:28הגב לתגובה זו
- 2.המציאות העגומה. 02/02/2025 20:57הגב לתגובה זוארופה הכבושה על ידי האיסלם מממששש תגיב חחחחח
- 1.לרון 02/02/2025 18:30הגב לתגובה זוהאטה והכרחת הנגיד להוריד ריביתאך כרגיל לא לוקח בחשבון התנגדות שתמיד באה הנשיא שלאני ואין בלתי עד שראשו מתפצלח על הכובע של אשתו שלא ככ עושה חשבון כמוהו!
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
