סופטבנק תשקיע 25 מיליארד דולר ב-OpenAI
בצל התחרות הגוברת בתחום הבינה המלאכותית, סופטבנק תהפוך למשקיעה המשמעותית ב-OpenAI; כזכור פרויקט סטארגייט הציב יעד של 500 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית
הענקית היפנית סופטבנק, נמצאת במגעים מתקדמים להשקעה של עד 25 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית OpenAI, מהלך שעשוי להפוך אותה למשקיעה המשמעותית ביותר בסטארטאפ. למרות שהעסקה טרם נסגרה באופן סופי, נראה כי מייסד סופטבנק, מסיושי סון, דוחף להגדלת אחזקתו בחברה,
דבר המעיד על מחויבותו לעתיד תחום הבינה המלאכותית.
OpenAI, שהחלה את דרכה כגוף ללא מטרות רווח, עוברת בהדרגה למודל עסקי רווחי, מהלך שמאפשר לה לגייס הון נוסף כדי להמשיך ולהתחרות בענקיות טכנולוגיה אחרות. החברה, שכבר קיבלה השקעות משמעותיות
ממיקרוסופט, השלימה לאחרונה סבב גיוס של 6.6 מיליארד דולר, ומוערכת על ידי משקיעים פרטיים בכ-157 מיליארד דולר. השקעתה הפוטנציאלית של סופטבנק היא חלק ממאמץ רחב יותר לבסס את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית. החברה כבר שותפה ביוזמה משותפת בשם Stargate, יחד עם OpenAI
ואורקל, שהוכרזה לאחרונה בבית הלבן וצפויה להזרים מיליארדי דולרים לתשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, במטרה לשמור על יתרון תחרותי מול מעצמות טכנולוגיות אחרות. במקביל, התחרות בשוק הבינה המלאכותית גוברת. ChatGPT של OpenAI, שהוביל את מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית,
מתמודד כעת מול שחקנים חדשים כגון xAI של אילון מאסק, לצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ואנתרופיק. בנוסף, הסטארטאפ הסיני DeepSeek מצליח לעורר עניין בארה"ב ובעולם בכלל, לאחר שמודל הבינה המלאכותית שלו פותח לכאורה בעלות נמוכה משמעותית מזו של המתחרים האמריקאים.
עם תחזיות המצביעות על כך ששוק הבינה המלאכותית עשוי להגיע להיקף של טריליון דולר בתוך עשור, OpenAI ממשיכה במאמצי גיוס ההון שלה. כאשר ההשקעה של סופטבנק תצא לפועל, היא עשויה לשמש זרז משמעותי להמשך התחרות בתחום ולביסוס מעמדה של OpenAI כשחקנית מובילה בשוק הבינה
המלאכותית.
פרויקט סטארגייט - 500 מיליארד דולר לתשתיות AI
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז לאחרונה על יוזמה שאפתנית לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית, במשותף עם ענקית הטכנולוגיה היפנית סופטבנק, חברת הענן אורקל
וחברת OpenAI, המובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם ChatGPT. הפרויקט, שנקרא "סטארגייט" (Stargate), נועד להזרים לפחות 500 מיליארד דולר לתשתיות AI ברחבי ארצות הברית, כך לפי דבריו של טראמפ בהצהרה שנשא בבית הלבן מיד לאחר השבעתו לכהונה שנייה. במסיבת העיתונאים באותה
עת, נכחו גם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מנכ"ל סופטבנק מסיושי סון ומייסד אורקל לארי אליסון, שהציגו את היעדים המרכזיים של הפרויקט. השלב הראשון יכלול השקעה של 100 מיליארד דולר, עם תוכנית להגדיל את הסכום ל-500 מיליארד דולר בתוך ארבע שנים. היוזמה יוצאת לדרך בתקופה שבה
חברות הטכנולוגיה הגדולות מתמודדות עם הביקוש הגובר לכוח מחשוב מתקדם, הנדרש לפיתוח הדור הבא של הבינה המלאכותית. במסגרת הפרויקט יוקמו מרכזי נתונים מתקדמים ותשתיות פיזיות ווירטואליות שיאפשרו לארצות הברית לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום ה-AI.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
