סופטבנק תשקיע 25 מיליארד דולר ב-OpenAI
בצל התחרות הגוברת בתחום הבינה המלאכותית, סופטבנק תהפוך למשקיעה המשמעותית ב-OpenAI; כזכור פרויקט סטארגייט הציב יעד של 500 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית
הענקית היפנית סופטבנק, נמצאת במגעים מתקדמים להשקעה של עד 25 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית OpenAI, מהלך שעשוי להפוך אותה למשקיעה המשמעותית ביותר בסטארטאפ. למרות שהעסקה טרם נסגרה באופן סופי, נראה כי מייסד סופטבנק, מסיושי סון, דוחף להגדלת אחזקתו בחברה,
דבר המעיד על מחויבותו לעתיד תחום הבינה המלאכותית.
OpenAI, שהחלה את דרכה כגוף ללא מטרות רווח, עוברת בהדרגה למודל עסקי רווחי, מהלך שמאפשר לה לגייס הון נוסף כדי להמשיך ולהתחרות בענקיות טכנולוגיה אחרות. החברה, שכבר קיבלה השקעות משמעותיות
ממיקרוסופט, השלימה לאחרונה סבב גיוס של 6.6 מיליארד דולר, ומוערכת על ידי משקיעים פרטיים בכ-157 מיליארד דולר. השקעתה הפוטנציאלית של סופטבנק היא חלק ממאמץ רחב יותר לבסס את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית. החברה כבר שותפה ביוזמה משותפת בשם Stargate, יחד עם OpenAI
ואורקל, שהוכרזה לאחרונה בבית הלבן וצפויה להזרים מיליארדי דולרים לתשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, במטרה לשמור על יתרון תחרותי מול מעצמות טכנולוגיות אחרות. במקביל, התחרות בשוק הבינה המלאכותית גוברת. ChatGPT של OpenAI, שהוביל את מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית,
מתמודד כעת מול שחקנים חדשים כגון xAI של אילון מאסק, לצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ואנתרופיק. בנוסף, הסטארטאפ הסיני DeepSeek מצליח לעורר עניין בארה"ב ובעולם בכלל, לאחר שמודל הבינה המלאכותית שלו פותח לכאורה בעלות נמוכה משמעותית מזו של המתחרים האמריקאים.
עם תחזיות המצביעות על כך ששוק הבינה המלאכותית עשוי להגיע להיקף של טריליון דולר בתוך עשור, OpenAI ממשיכה במאמצי גיוס ההון שלה. כאשר ההשקעה של סופטבנק תצא לפועל, היא עשויה לשמש זרז משמעותי להמשך התחרות בתחום ולביסוס מעמדה של OpenAI כשחקנית מובילה בשוק הבינה
המלאכותית.
פרויקט סטארגייט - 500 מיליארד דולר לתשתיות AI
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז לאחרונה על יוזמה שאפתנית לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית, במשותף עם ענקית הטכנולוגיה היפנית סופטבנק, חברת הענן אורקל
וחברת OpenAI, המובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם ChatGPT. הפרויקט, שנקרא "סטארגייט" (Stargate), נועד להזרים לפחות 500 מיליארד דולר לתשתיות AI ברחבי ארצות הברית, כך לפי דבריו של טראמפ בהצהרה שנשא בבית הלבן מיד לאחר השבעתו לכהונה שנייה. במסיבת העיתונאים באותה
עת, נכחו גם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מנכ"ל סופטבנק מסיושי סון ומייסד אורקל לארי אליסון, שהציגו את היעדים המרכזיים של הפרויקט. השלב הראשון יכלול השקעה של 100 מיליארד דולר, עם תוכנית להגדיל את הסכום ל-500 מיליארד דולר בתוך ארבע שנים. היוזמה יוצאת לדרך בתקופה שבה
חברות הטכנולוגיה הגדולות מתמודדות עם הביקוש הגובר לכוח מחשוב מתקדם, הנדרש לפיתוח הדור הבא של הבינה המלאכותית. במסגרת הפרויקט יוקמו מרכזי נתונים מתקדמים ותשתיות פיזיות ווירטואליות שיאפשרו לארצות הברית לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום ה-AI.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
משפחת וולטון (וול מארט)המשפחה העשירה בעולם ומה משותף ל-3 מתוך 4 המשפחות העשירות ביותר
הון אדיר של המשפחות העשירות בתבל ועדיין - אילון מאסק עשיר מכל משפחה
עושר שלוש מתוך ארבע המשפחות העשירות בעולם שייכות למשפחות מלוכה מהמפרץ הפרסי - כך עולה מניתוח של בלומברג. על פי הניתוח 25 המשפחות העשירות בעולם צברו כ-360 מיליארד דולר נוספים בשנה האחרונה, והונן הכולל מגיע ל-2.9 טריליון דולר.
בראש הדירוג ניצבת משפחת וולטון, בעלי וולמארט, ענקית הקמעונאות האמריקאית שנותרה החברה הגדולה בעולם בהכנסות. הונה מוערך ב-513 מיליארד דולר, בעיקר מאחזקה של 44% במניות החברה. וולמארט רשמה הכנסות של 703 מיליארד דולר בשנה האחרונה, מפעילה יותר מ-10,500 חנויות ב-19 מדינות, ושווי השוק שלה עולה על 922 מיליארד דולר.
ההון של המשפחה כולה נמוך מהונו של האדם העשיר בעולם, אילון מאסק, שהונו מוערך ב-650 מיליארד דולר - עלייה דרמטית בזכות עליית מניית טסלה בזמן האחרון והכוונה להנפיק את ספייסX בשווי של 1.2-1.5 טריליון דולר.
מאסק הוסיף 170 מיליארד דולר להונו בשנה זו, והפך לאדם הראשון שחצה את רף 600 מיליארד הדולרים. בניגוד למשפחות, עושרו נובע מיזמות טכנולוגית מהירה, אך חשוף לתנודות שוק.
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נפט וגז נותרו מקורות עיקריים לעושר במפרץ, אך ההשקעות מתפזרות. במקום השני בעושר המשפחתי נמצאת משפחת אל נהיאן, שליטי אבו דאבי והכוח המרכזי באיחוד האמירויות, עם הון של 336 מיליארד דולר. העושר נובע מרזרבות נפט של 97 מיליארד חביות, אך הם מתפזרים להשקעות נוספות - קרן ההשקעות ADIA שיש להם חלק בה מנהלת 830 מיליארד דולר, עם אחזקות בטכנולוגיה (כמו 5% באמזון) ובתשתיות. מוחמד בן זאיד, נשיא האמירויות, הוביל השקעות של 20 מיליארד דולר באפריקה ובאסיה, כולל קרן השקעות לאומית חדשה. בני המשפחה מחזיקים בתפקידים מרכזיים, כמו ניהול Mubadala שרכשה נכסים באירופה בשווי 50 מיליארד דולר. ב-2025, הם השיקו אשכול פינטק וביטוח דיגיטלי באבו דאבי, שצפוי למשוך 100 מיליארד דולר בהשקעות זרות עד 2030.
