מאסיושי סאן סופטבנק
צילום: סופטבנק

סופטבנק תשקיע 25 מיליארד דולר ב-OpenAI

בצל התחרות הגוברת בתחום הבינה המלאכותית, סופטבנק תהפוך למשקיעה המשמעותית ב-OpenAI; כזכור פרויקט סטארגייט הציב יעד של 500 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית

אביחי טדסה |

הענקית היפנית סופטבנק, נמצאת במגעים מתקדמים להשקעה של עד 25 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית OpenAI, מהלך שעשוי להפוך אותה למשקיעה המשמעותית ביותר בסטארטאפ. למרות שהעסקה טרם נסגרה באופן סופי, נראה כי מייסד סופטבנק, מסיושי סון, דוחף להגדלת אחזקתו בחברה, דבר המעיד על מחויבותו לעתיד תחום הבינה המלאכותית.


OpenAI, שהחלה את דרכה כגוף ללא מטרות רווח, עוברת בהדרגה למודל עסקי רווחי, מהלך שמאפשר לה לגייס הון נוסף כדי להמשיך ולהתחרות בענקיות טכנולוגיה אחרות. החברה, שכבר קיבלה השקעות משמעותיות ממיקרוסופט, השלימה לאחרונה סבב גיוס של 6.6 מיליארד דולר, ומוערכת על ידי משקיעים פרטיים בכ-157 מיליארד דולר. השקעתה הפוטנציאלית של סופטבנק היא חלק ממאמץ רחב יותר לבסס את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית. החברה כבר שותפה ביוזמה משותפת בשם Stargate, יחד עם OpenAI ואורקל, שהוכרזה לאחרונה בבית הלבן וצפויה להזרים מיליארדי דולרים לתשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, במטרה לשמור על יתרון תחרותי מול מעצמות טכנולוגיות אחרות. במקביל, התחרות בשוק הבינה המלאכותית גוברת. ChatGPT של OpenAI, שהוביל את מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית, מתמודד כעת מול שחקנים חדשים כגון xAI של אילון מאסק, לצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ואנתרופיק. בנוסף, הסטארטאפ הסיני DeepSeek מצליח לעורר עניין בארה"ב ובעולם בכלל, לאחר שמודל הבינה המלאכותית שלו פותח לכאורה בעלות נמוכה משמעותית מזו של המתחרים האמריקאים. עם תחזיות המצביעות על כך ששוק הבינה המלאכותית עשוי להגיע להיקף של טריליון דולר בתוך עשור, OpenAI ממשיכה במאמצי גיוס ההון שלה. כאשר ההשקעה של סופטבנק תצא לפועל, היא עשויה לשמש זרז משמעותי להמשך התחרות בתחום ולביסוס מעמדה של OpenAI כשחקנית מובילה בשוק הבינה המלאכותית.


פרויקט סטארגייט - 500 מיליארד דולר לתשתיות AI


נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז לאחרונה על יוזמה שאפתנית לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית, במשותף עם ענקית הטכנולוגיה היפנית סופטבנק, חברת הענן אורקל וחברת OpenAI, המובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם ChatGPT. הפרויקט, שנקרא "סטארגייט" (Stargate), נועד להזרים לפחות 500 מיליארד דולר לתשתיות AI ברחבי ארצות הברית, כך לפי דבריו של טראמפ בהצהרה שנשא בבית הלבן מיד לאחר השבעתו לכהונה שנייה. במסיבת העיתונאים באותה עת, נכחו גם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מנכ"ל סופטבנק מסיושי סון ומייסד אורקל לארי אליסון, שהציגו את היעדים המרכזיים של הפרויקט. השלב הראשון יכלול השקעה של 100 מיליארד דולר, עם תוכנית להגדיל את הסכום ל-500 מיליארד דולר בתוך ארבע שנים. היוזמה יוצאת לדרך בתקופה שבה חברות הטכנולוגיה הגדולות מתמודדות עם הביקוש הגובר לכוח מחשוב מתקדם, הנדרש לפיתוח הדור הבא של הבינה המלאכותית. במסגרת הפרויקט יוקמו מרכזי נתונים מתקדמים ותשתיות פיזיות ווירטואליות שיאפשרו לארצות הברית לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום ה-AI.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קולט קרס (אנבידיה)קולט קרס (אנבידיה)

סמנכ"לית הכספים של אנבידיה: "יש לנו הזמנות של 500 מיליארד דולר לספק עד סוף 2026"

מניית אנבידיה עולה למרות האיום מאזמון - קולט קרס, סמנכ"לית הכספים חשפה את ההזמנות לביצוע בהמשך וגם - למה אמזון לא ממש מתחרה ראש בראש באנבידיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה (NVIDIA Corp. -1.03%  ) עלתה בטרום ב-1%, לאחר שאתמול טיפסה ב-0.8% וכעת יורדת ב-0.2% בהמשך לפרסום נתוני מאקרו פושרים מאוד. הסיבה המרכזית לביטחון המשקיעים באנבידיה למרות התחרות שמרימה ראש, הגיעה מפיה של סמנכ"לית הכספים קולט קרס, שאמרה בכנס UBS:"יש לנו כבר הזמנות מאושרות של 500 מיליארד דולר לשבבי Blackwell ו-Rubin עד סוף 2026, וזה אפילו בלי העסקה הפוטנציאלית עם OpenAI".

המספר הזה הפך לסוג של מגן מירידות. אלו מספרים ענקיים. אמזון יצאה אתמול בהצהרה חזקה - השקת שבב ה-Trainium3 החדש שלה יוזיל עלויות אימון מודלים ב-50%, יציע פי 4.4 ביצועים וזיכרון כפול מדור קודם. Anthropic כבר הזמינה מיליון יחידות עד סוף 2025 וההכנסות מ-Trainium צומחות ב-150% רבעון אחר רבעון. אלא שאמזון הודיעה במפורש ש-Trainium4 הקרוב יתמוך בטכנולוגיית NVLink Fusion של אנבידיה, כלומר, הלקוחות יוכלו לשלב את השבבים שלה עם מערכי ה-GPU הענקיים של אנבידיה. אמזון עשויה להחליף את מערכות אנבידיה אבל הגיוני יותר שהיא תשתלב כפיצ'ר מסוים בתוך פלטפורמת אנבידיה. זה יכול לפגוע במכירות וזו עשויה להיות תחרות, אבל נראה שאנבידיה עדיין מובילה טכנולוגית בפער מול האחרות.  

קולט קרס חיזקה את הנקודה: "הלקוחות רוצים את הטוב משני העולמות, ASICs זולים לאימון ו-GPU גמישים להסקה ופיתוח. אנחנו לא רואים כאן תחרות ישירה". ואכן, מיקרוסופט, גוגל ומטה ממשיכות להזמין כמויות אדירות של Blackwell GB200, כ-65% מההכנסות הצפויות של אנבידיה ב-2026 מגיעות מהזמנות שכבר התקבלו.

מכתב הכוונות מול OpenAI עומד על כ-100 מיליארד דולר לפריסת 10 ג'יגה-וואט של מערכות אנבידיה ב-Stargate ובפרויקטים נוספים, אבל ההסכם הסופי לא נחתם. קרס אישרה: "אנחנו ממשיכים לעבוד איתם, אבל זה עדיין לא נכנס לתחזית". אם העסקה תיחתם ברבעון הקרוב, היא לבדה תוסיף 8-10% להכנסות 2027..

Mistral AI השיקה אתמול צ'אט מתקדם יותר - את Mistral 3 על גבי מערכי GB200 NVL72 של אנבידיה עם ביצועים גבוהים פי 10 מהדור הקודם. "אין תחליף היום לאקוסיסטם של אנבידיה", אמרו בחברה. גם xAI של אילון מאסק ו-CoreWeave ממשיכות להזמין עשרות אלפי מערכות Blackwell.

כטב"מ שאהד 136   (קרדיט: SpektreWorks)כטב"מ שאהד 136 (קרדיט: SpektreWorks)

ארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים

הפנטגון מציג כטב"מ תקיפה חד פעמי שמבוסס על שאהד 136 האיראני, במחיר עשרות אלפי דולרים במקום עשרות מיליונים. שינוי תפיסה בעקבות המלחמה באוקראינה ואצלנו

רן קידר |
נושאים בכתבה כטב"ם

ארה"ב מצטרפת באופן רשמי למגמה שמובילה את שדות הקרב בשנים האחרונות - מעבר מכלים יקרים ומתוחכמים למערכות זולות, המיוצרות בכמויות גדולות וניתנות "להקרבה". פיקוד המרכז האמריקאי מקים כוח ייעודי בשם Task Force Scorpion Strike ומצייד אותו ברחפני תקיפה קלים של חברת SpektreWorks מאריזונה, שמבוססים על הנדסה לאחור של השאהד 136 האיראני.

העובדה שהפנטגון בוחר לא רק ללמוד את הדגם האיראני אלא גם להפעיל משהו דומה בשטח, היא סוג של הודאה: ארה"ב כנראה נשארה מאחור בתחום הכטב"מים והרחפנים הזולים, בזמן שיריבות כמו איראן ורוסיה הפכו אותם לנשק יומיומי, אפקטיבי ובעיקר משתלם.

למה דווקא עכשיו - המציאות בשדה הקרב השתנתה

שאהד 136, שפותח באיראן והופעל נגד מטרות אמריקאיות ובעלות ברית במזרח התיכון, הפך במלחמת אוקראינה למוצר המוני. רוסיה משתמשת בו בגלים גדולים, והמערב ראה בזמן אמת איך כלי פשוט, עם מנוע בסיסי ורכיבים זולים, מצליח לשחוק מערכות הגנה יקרות.

הפער במחיר מסביר לבד את שינוי הכיוון. רחפן שאהד מוערך סביב 35 אלף דולר ליחידה, בעוד הרחפן האמריקאי MQ 9 ריפר עולה בערך 30 מיליון דולר. במילים אחרות, גם אם הרחפן האיראני לא פוגע בכל ניסיון, עצם היכולת לשגר מאות יחידות בזול משנה את כללי המשחק. הפנטגון מבין שכדי להישאר רלוונטי הוא חייב לשחק באותו מגרש.

הדגם האמריקאי, שמכונה במערכת הביטחון LUCAS או גרסאות דומות שלו, נועד לבצע תקיפה חד פעמית, סיור ואפילו משימות ימיות. הוא מבוסס על כנף דלתא, גוף קל וחיישנים קדמיים - תצורה שמזכירה מאוד את השאהד.