סופטבנק תשקיע 25 מיליארד דולר ב-OpenAI
בצל התחרות הגוברת בתחום הבינה המלאכותית, סופטבנק תהפוך למשקיעה המשמעותית ב-OpenAI; כזכור פרויקט סטארגייט הציב יעד של 500 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית
הענקית היפנית סופטבנק, נמצאת במגעים מתקדמים להשקעה של עד 25 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית OpenAI, מהלך שעשוי להפוך אותה למשקיעה המשמעותית ביותר בסטארטאפ. למרות שהעסקה טרם נסגרה באופן סופי, נראה כי מייסד סופטבנק, מסיושי סון, דוחף להגדלת אחזקתו בחברה,
דבר המעיד על מחויבותו לעתיד תחום הבינה המלאכותית.
OpenAI, שהחלה את דרכה כגוף ללא מטרות רווח, עוברת בהדרגה למודל עסקי רווחי, מהלך שמאפשר לה לגייס הון נוסף כדי להמשיך ולהתחרות בענקיות טכנולוגיה אחרות. החברה, שכבר קיבלה השקעות משמעותיות
ממיקרוסופט, השלימה לאחרונה סבב גיוס של 6.6 מיליארד דולר, ומוערכת על ידי משקיעים פרטיים בכ-157 מיליארד דולר. השקעתה הפוטנציאלית של סופטבנק היא חלק ממאמץ רחב יותר לבסס את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית. החברה כבר שותפה ביוזמה משותפת בשם Stargate, יחד עם OpenAI
ואורקל, שהוכרזה לאחרונה בבית הלבן וצפויה להזרים מיליארדי דולרים לתשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, במטרה לשמור על יתרון תחרותי מול מעצמות טכנולוגיות אחרות. במקביל, התחרות בשוק הבינה המלאכותית גוברת. ChatGPT של OpenAI, שהוביל את מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית,
מתמודד כעת מול שחקנים חדשים כגון xAI של אילון מאסק, לצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ואנתרופיק. בנוסף, הסטארטאפ הסיני DeepSeek מצליח לעורר עניין בארה"ב ובעולם בכלל, לאחר שמודל הבינה המלאכותית שלו פותח לכאורה בעלות נמוכה משמעותית מזו של המתחרים האמריקאים.
עם תחזיות המצביעות על כך ששוק הבינה המלאכותית עשוי להגיע להיקף של טריליון דולר בתוך עשור, OpenAI ממשיכה במאמצי גיוס ההון שלה. כאשר ההשקעה של סופטבנק תצא לפועל, היא עשויה לשמש זרז משמעותי להמשך התחרות בתחום ולביסוס מעמדה של OpenAI כשחקנית מובילה בשוק הבינה
המלאכותית.
פרויקט סטארגייט - 500 מיליארד דולר לתשתיות AI
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז לאחרונה על יוזמה שאפתנית לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית, במשותף עם ענקית הטכנולוגיה היפנית סופטבנק, חברת הענן אורקל
וחברת OpenAI, המובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם ChatGPT. הפרויקט, שנקרא "סטארגייט" (Stargate), נועד להזרים לפחות 500 מיליארד דולר לתשתיות AI ברחבי ארצות הברית, כך לפי דבריו של טראמפ בהצהרה שנשא בבית הלבן מיד לאחר השבעתו לכהונה שנייה. במסיבת העיתונאים באותה
עת, נכחו גם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מנכ"ל סופטבנק מסיושי סון ומייסד אורקל לארי אליסון, שהציגו את היעדים המרכזיים של הפרויקט. השלב הראשון יכלול השקעה של 100 מיליארד דולר, עם תוכנית להגדיל את הסכום ל-500 מיליארד דולר בתוך ארבע שנים. היוזמה יוצאת לדרך בתקופה שבה
חברות הטכנולוגיה הגדולות מתמודדות עם הביקוש הגובר לכוח מחשוב מתקדם, הנדרש לפיתוח הדור הבא של הבינה המלאכותית. במסגרת הפרויקט יוקמו מרכזי נתונים מתקדמים ותשתיות פיזיות ווירטואליות שיאפשרו לארצות הברית לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום ה-AI.
מחשוב קוונטי גטי תמונותהמירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי
הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים
הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד.
בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.
עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.
מבט על השחקניות המובילות בבורסה
כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38% מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13% זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63% , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.
- אנחת רווחה: פריצת הדרך שתציל את המחשב הקוונטי
- הכסף ממשיך לזרום לחברות הקוונטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.
רחפני תקיפה בקולומביה. קרדיט: רשתות חברתיותרחפנים ממולכדים בקולומביה: איך מבריחי הקוקאין משתמשים בטכנולוגיה כנשק קטלני
בקולומביה, מדינה שמנהלת כבר עשרות שנים מאבק אלים נגד קרטלי סמים ומיליציות חמושות, הרחפנים הפכו בתוך זמן קצר לכלי תקיפה מרכזי. מתקפות מהאוויר, שבוצעו בעבר רק בידי צבאות מתקדמים, זמינות כיום לארגונים לא-מדינתיים: רחפן מסחרי פשוט, שנרכש באינטרנט ומוסב לנשיאת מטען נפץ מאולתר, מאפשר פגיעה מדויקת, שקטה ומהירה, לעיתים ללא כל התרעה מוקדמת.
מאז אביב 2024 נרשמו מאות מתקפות רחפנים בקולומביה, שגרמו למותם של עשרות חיילים ושוטרים ולפציעתם של מאות נוספים. במקרים רבים, החיילים הותקפו בתוך מחנות או עמדות שנחשבו בעבר “בטוחות”. תחושת העליונות של האוויר, גם בגובה נמוך, שינתה את הפסיכולוגיה של הלחימה: אין עוד קו חזית ברור, ואין מקום שניתן להגדיר כמאובטח.
היתרון של ארגוני הפשע ברור: עלות זניחה מול נזק עצום. הרחפנים מאפשרים להם לפגוע בכוחות הביטחון מבלי להסתכן
ישירות, ולהעצים את כוחם האסטרטגי באמצעים טכנולוגיים שבעבר לא היו נגישים להם כלל.
תופעה אזורית: מהקרטלים במקסיקו ועד שכונות בריו
קולומביה אינה מקרה חריג, אלא חלק ממגמה אזורית רחבה. במקסיקו, קרטל חליסקו משתמש ברחפנים חמושים כדי להטיל
אימה על כפרים שלמים, לגרש תושבים מאזורים אסטרטגיים ולבסס שליטה טריטוריאלית. בריו דה ז’ניירו נעשה שימוש ברחפנים לתקיפת כוחות משטרה חמושים, ובאקוודור - מדינת מעבר מרכזית להברחת קוקאין - הם משמשים להברחת סמים וטלפונים סלולריים לתוך בתי כלא, המנוהלים בפועל בידי
ראשי קרטלים.
- טראמפ מפסיק את הסיוע לקולומביה: "פטרו הוא סוחר סמים"
- קולומביה נשארה קולומביה - ייצור הקוקאין מזנק; האם הקרטלים שולטים במדינה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ייחודו של האיום באמריקה הלטינית הוא בכך שהוא נטמע בתוך המרחב האזרחי. בניגוד לשדות קרב קלאסיים, אין כאן גבול ברור להגן עליו או קו חזית שניתן לבצר. ארגוני הפשע פועלים מתוך ערים, שכונות ואזורים מיושבים, מה שהופך כל פתרון צבאי לאתגר משפטי,
מוסרי ותפעולי.
