מאסיושי סאן סופטבנק
צילום: סופטבנק

סופטבנק תשקיע 25 מיליארד דולר ב-OpenAI

בצל התחרות הגוברת בתחום הבינה המלאכותית, סופטבנק תהפוך למשקיעה המשמעותית ב-OpenAI; כזכור פרויקט סטארגייט הציב יעד של 500 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית

אביחי טדסה |

הענקית היפנית סופטבנק, נמצאת במגעים מתקדמים להשקעה של עד 25 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית OpenAI, מהלך שעשוי להפוך אותה למשקיעה המשמעותית ביותר בסטארטאפ. למרות שהעסקה טרם נסגרה באופן סופי, נראה כי מייסד סופטבנק, מסיושי סון, דוחף להגדלת אחזקתו בחברה, דבר המעיד על מחויבותו לעתיד תחום הבינה המלאכותית.


OpenAI, שהחלה את דרכה כגוף ללא מטרות רווח, עוברת בהדרגה למודל עסקי רווחי, מהלך שמאפשר לה לגייס הון נוסף כדי להמשיך ולהתחרות בענקיות טכנולוגיה אחרות. החברה, שכבר קיבלה השקעות משמעותיות ממיקרוסופט, השלימה לאחרונה סבב גיוס של 6.6 מיליארד דולר, ומוערכת על ידי משקיעים פרטיים בכ-157 מיליארד דולר. השקעתה הפוטנציאלית של סופטבנק היא חלק ממאמץ רחב יותר לבסס את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית. החברה כבר שותפה ביוזמה משותפת בשם Stargate, יחד עם OpenAI ואורקל, שהוכרזה לאחרונה בבית הלבן וצפויה להזרים מיליארדי דולרים לתשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, במטרה לשמור על יתרון תחרותי מול מעצמות טכנולוגיות אחרות. במקביל, התחרות בשוק הבינה המלאכותית גוברת. ChatGPT של OpenAI, שהוביל את מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית, מתמודד כעת מול שחקנים חדשים כגון xAI של אילון מאסק, לצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ואנתרופיק. בנוסף, הסטארטאפ הסיני DeepSeek מצליח לעורר עניין בארה"ב ובעולם בכלל, לאחר שמודל הבינה המלאכותית שלו פותח לכאורה בעלות נמוכה משמעותית מזו של המתחרים האמריקאים. עם תחזיות המצביעות על כך ששוק הבינה המלאכותית עשוי להגיע להיקף של טריליון דולר בתוך עשור, OpenAI ממשיכה במאמצי גיוס ההון שלה. כאשר ההשקעה של סופטבנק תצא לפועל, היא עשויה לשמש זרז משמעותי להמשך התחרות בתחום ולביסוס מעמדה של OpenAI כשחקנית מובילה בשוק הבינה המלאכותית.


פרויקט סטארגייט - 500 מיליארד דולר לתשתיות AI


נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז לאחרונה על יוזמה שאפתנית לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית, במשותף עם ענקית הטכנולוגיה היפנית סופטבנק, חברת הענן אורקל וחברת OpenAI, המובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם ChatGPT. הפרויקט, שנקרא "סטארגייט" (Stargate), נועד להזרים לפחות 500 מיליארד דולר לתשתיות AI ברחבי ארצות הברית, כך לפי דבריו של טראמפ בהצהרה שנשא בבית הלבן מיד לאחר השבעתו לכהונה שנייה. במסיבת העיתונאים באותה עת, נכחו גם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מנכ"ל סופטבנק מסיושי סון ומייסד אורקל לארי אליסון, שהציגו את היעדים המרכזיים של הפרויקט. השלב הראשון יכלול השקעה של 100 מיליארד דולר, עם תוכנית להגדיל את הסכום ל-500 מיליארד דולר בתוך ארבע שנים. היוזמה יוצאת לדרך בתקופה שבה חברות הטכנולוגיה הגדולות מתמודדות עם הביקוש הגובר לכוח מחשוב מתקדם, הנדרש לפיתוח הדור הבא של הבינה המלאכותית. במסגרת הפרויקט יוקמו מרכזי נתונים מתקדמים ותשתיות פיזיות ווירטואליות שיאפשרו לארצות הברית לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום ה-AI.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


מגרש מסירות טסלה. קרדיט: רשתות חברתיותמגרש מסירות טסלה. קרדיט: רשתות חברתיות

טסלה מדווחת על נפילה של 16% במסירות ברבעון

טסלה מסכמת שנה חלשה במסירות: מסירות הרבעון נפלו ב־16%, שנת ירידה שנייה ברציפות, התלות בהטבות המס נחשפת והשוק כבר מביט קדימה ל-2026 ולחלומות על רובוטים ונהיגה אוטונומית

רן קידר |
נושאים בכתבה טסלה

טסלה Tesla -1.74%   פותחת את שנת 2026 עם חדשות שליליות, כשהחברה מדווחת על ירידה חדה מהצפוי במסירות הרבעון הרביעי של 2025, שמדגישה את הפגיעה בביקוש לאחר פקיעת הטבות המס בארה״ב ואת הקושי לייצר צמיחה אורגנית בסביבה עם תחרותית מתגברת. בכך, מסיימת טסלה שנה שנייה ברציפות של ירידה שנתית במסירות, אחרי שנים של צמיחה מהירה.

ברבעון הרביעי מסרה טסלה 418,227 כלי רכב, ירידה של כ-16% לעומת 495,570 מסירות ברבעון המקביל אשתקד. הנתון החמיץ גם את תחזיות השוק, שעמדו על כ-423 אלף מסירות. הייצור עמד על 434,358 כלי רכב, כך שהפער בין ייצור למסירה נותר משמעותי. עיקר המסירות הגיע מדגמי מודל 3 ומודל Y, עם 406,585 רכבים, בעוד ששאר הדגמים, בהם הסייברטראק, מודל S ו-X, הסתכמו ב-11,642 מסירות בלבד.

במבט שנתי, מסרה טסלה 1.636 מיליון כלי רכב ב-2025, לעומת 1.79 מיליון ב-2024, כלומר ירידה שנתית שנייה ברציפות, גם אם מתונה יחסית לתחזיות הפסימיות יותר שנשמעו במהלך השנה.

כשהממשל מסיר את התמיכה

הנתונים מדגישים עד כמה הייתה טסלה תלויה בהטבות המס הפדרליות לרכבים חשמליים בארה״ב. במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2025 נרשמה האצה ברורה במסירות, כאשר לקוחות מיהרו להקדים רכישות לפני פקיעת זיכוי המס בגובה 7,500 דולר. כך, מסרה החברה 336,681 רכבים ברבעון הראשון, 384,122 ברבעון השני, ושיא של 497,099 רכבים ברבעון השלישי.

עם סיום ההטבות בסוף ספטמבר, הגיע התיקון: הביקוש נחלש במהירות, והפגיעה ניכרה במלואה ברבעון הרביעי. זו אינה בעיה ייחודית של טסלה, והיא משקפת האטה רחבה יותר בשוק הרכב החשמלי, כשהצרכנים מגלים רגישות גבוהה למחיר בסביבת ריבית גבוהה וללא סיוע ממשלתי.