סופטבנק תשקיע 25 מיליארד דולר ב-OpenAI
בצל התחרות הגוברת בתחום הבינה המלאכותית, סופטבנק תהפוך למשקיעה המשמעותית ב-OpenAI; כזכור פרויקט סטארגייט הציב יעד של 500 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית
הענקית היפנית סופטבנק, נמצאת במגעים מתקדמים להשקעה של עד 25 מיליארד דולר בחברת הבינה המלאכותית OpenAI, מהלך שעשוי להפוך אותה למשקיעה המשמעותית ביותר בסטארטאפ. למרות שהעסקה טרם נסגרה באופן סופי, נראה כי מייסד סופטבנק, מסיושי סון, דוחף להגדלת אחזקתו בחברה,
דבר המעיד על מחויבותו לעתיד תחום הבינה המלאכותית.
OpenAI, שהחלה את דרכה כגוף ללא מטרות רווח, עוברת בהדרגה למודל עסקי רווחי, מהלך שמאפשר לה לגייס הון נוסף כדי להמשיך ולהתחרות בענקיות טכנולוגיה אחרות. החברה, שכבר קיבלה השקעות משמעותיות
ממיקרוסופט, השלימה לאחרונה סבב גיוס של 6.6 מיליארד דולר, ומוערכת על ידי משקיעים פרטיים בכ-157 מיליארד דולר. השקעתה הפוטנציאלית של סופטבנק היא חלק ממאמץ רחב יותר לבסס את מעמדה בתחום הבינה המלאכותית. החברה כבר שותפה ביוזמה משותפת בשם Stargate, יחד עם OpenAI
ואורקל, שהוכרזה לאחרונה בבית הלבן וצפויה להזרים מיליארדי דולרים לתשתיות בינה מלאכותית בארצות הברית, במטרה לשמור על יתרון תחרותי מול מעצמות טכנולוגיות אחרות. במקביל, התחרות בשוק הבינה המלאכותית גוברת. ChatGPT של OpenAI, שהוביל את מהפכת הבינה המלאכותית הגנרטיבית,
מתמודד כעת מול שחקנים חדשים כגון xAI של אילון מאסק, לצד ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ואנתרופיק. בנוסף, הסטארטאפ הסיני DeepSeek מצליח לעורר עניין בארה"ב ובעולם בכלל, לאחר שמודל הבינה המלאכותית שלו פותח לכאורה בעלות נמוכה משמעותית מזו של המתחרים האמריקאים.
עם תחזיות המצביעות על כך ששוק הבינה המלאכותית עשוי להגיע להיקף של טריליון דולר בתוך עשור, OpenAI ממשיכה במאמצי גיוס ההון שלה. כאשר ההשקעה של סופטבנק תצא לפועל, היא עשויה לשמש זרז משמעותי להמשך התחרות בתחום ולביסוס מעמדה של OpenAI כשחקנית מובילה בשוק הבינה
המלאכותית.
פרויקט סטארגייט - 500 מיליארד דולר לתשתיות AI
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז לאחרונה על יוזמה שאפתנית לפיתוח תשתיות בינה מלאכותית, במשותף עם ענקית הטכנולוגיה היפנית סופטבנק, חברת הענן אורקל
וחברת OpenAI, המובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם ChatGPT. הפרויקט, שנקרא "סטארגייט" (Stargate), נועד להזרים לפחות 500 מיליארד דולר לתשתיות AI ברחבי ארצות הברית, כך לפי דבריו של טראמפ בהצהרה שנשא בבית הלבן מיד לאחר השבעתו לכהונה שנייה. במסיבת העיתונאים באותה
עת, נכחו גם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן, מנכ"ל סופטבנק מסיושי סון ומייסד אורקל לארי אליסון, שהציגו את היעדים המרכזיים של הפרויקט. השלב הראשון יכלול השקעה של 100 מיליארד דולר, עם תוכנית להגדיל את הסכום ל-500 מיליארד דולר בתוך ארבע שנים. היוזמה יוצאת לדרך בתקופה שבה
חברות הטכנולוגיה הגדולות מתמודדות עם הביקוש הגובר לכוח מחשוב מתקדם, הנדרש לפיתוח הדור הבא של הבינה המלאכותית. במסגרת הפרויקט יוקמו מרכזי נתונים מתקדמים ותשתיות פיזיות ווירטואליות שיאפשרו לארצות הברית לשמור על מעמדה כמובילה עולמית בתחום ה-AI.

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026
נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.
בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה.
מסחר מסביב לשעון
המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.
במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.
- וולמארט עוברת לנאסד"ק במהלך היסטורי - המניה טסה ב-6%
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.
נבאן אריאל כהן ואילן טוויג (צילום:נבאן)נבאן עקפה את הציפיות בדוח הראשון כחברה ציבורית - למה המניה יורדת?
דוח עם פערים גדולים בין הרווח המתואם לבין GAAP - הפסד תפעולי של 79 מיליון דולר והפסד נקי של 225 מיליון דולר וזה עוד הרבעון שנחשב ל"חזק" עונתית - לרבעון הבא התחזית מאכזבת; אבל מעל הכל סמנכ״לית הכספים שליוותה את ההנפקה - פורשת ומעלה סימני שאלה
פחות מחודשיים אחרי שהפכה לחברה ציבורית, נבאן Navan 0.58% מגלה עד כמה השוק יכול להיות חסר סבלנות. החברה עם השורשים הישראליים שהונפקה בסוף אוקטובר בנאסד״ק, פרסמה את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי שהן בעצם גם הדוח הראשון שלה כחברה ציבורית, מלמעלה היא עוקפת את הציפיות היא דיווחה על רווח מתואם של 14 סנט ובכך עקפה ב-31 סנט את הציפיות בשוק להפסד של 17 סנט ברבעון השלישי. אבל כל זה לא מונע מהמניה להיחלש במסחר המוקדם. חודשיים אחרי ונבאן נחתכת בשווי שמגיע לכ-3.6 מיליארד דולר בלבד, כמעט חצי מהשווי בהנפקה.
על פניו, הכותרת חיובית. נבאן סיימה את הרבעון השלישי של שנת הכספים עם הכנסות של 195 מיליון דולר, צמיחה של 29% לעומת התקופה המקבילה. בשורה התחתונה היא כמו שאמרנו הפתיעה את השוק, אבל זה הדוח הראשון, המשקיעים עכשיו הרבה יותר הססניים והם מסתכלים על התמונה המלאה.
יש פער מהותי בין הרווח למניה המתואם לזה החשבונאי. ונכון, וול סטריט לרוב "מדברת" בשפה של non-GAAP אבל כשהפערים האלה הם כל כך גדולים ובעיקר כשאתם רואים רווח מתואם מול הפסד חשבונאי - זה שווה התייחסות. נבאן מציגה רווח תפעולי מתואם של 25 מיליון דולר ורווח נקי של 9 מיליון דולר, אבל לפי כללי GAAP ההפסד התפעולי זינק ל-79 מיליון דולר, וההפסד הנקי העמיק ל-225 מיליון דולר, בעיקר בשל עלויות תגמול מבוסס מניות והוצאות הקשורות למעבר לחברה ציבורית את ההוצאות האלה נבאן נטרלה, אבל לא כולם חושבים שזה מוצדק. עבור משקיעים שמחפשים ודאות ויציבות, במיוחד במניות אחרי IPO, זה פער שקשה להתעלם ממנו.
התחזית המאכזבת והנטישה של הסמנכ"לית
אבל חוץ מהפערים האלה גם התחזית קדימה לא עודדה. נבאן מדגישה שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, זה רבעון שמתאפיין יותר בנסיעות עסקיות ולכן הוא יותר חזק אבל גם הוא לא חיובי, חוץ מזה התחזית לרבעון הרביעי כבר משקפת האטה ברורה, עם הכנסות צפויות של 161 עד 163 מיליון דולר כשכאן החברה צופה הפסד תפעולי גם ב-non-GAAP. במבט שנתי החברה עדיין מצפה לצמיחה של כ-28% ולהכנסה כוללת של כ-686 מיליון דולר, אבל המסר לשוק נראה מהוסס.
- חברת התוכנה, הסמי-ישראלית Navan השלימה הנפקה בוול סטריט לפי שווי של 6.2 מיליארד דולר
- נבאן רוצה לגייס לפי 6.5 מיליארד - מתחת לשווי בגיוס פרטי לפני שלוש שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרף גם טריגר ניהולי. במקביל לפרסום הדוח הודיעה החברה כי סמנכ״לית הכספים איימי באט, שהובילה את נבאן אל ההנפקה והייתה דמות מרכזית בהכנתה לשוק הציבורי, היא תעזוב את תפקידה בינואר הקרוב. גם אם מדובר במהלך מתוכנן, עזיבה של CFO זמן קצר כל כך אחרי IPO זה משהו ששווה להתייחס אליו, זה דגל אדום - האם הסמנכל"ית מצאה משהו לא ראוי שגרם לה לעזוב?
