מודרנה
צילום: מודרנה

מודרנה מקבלת יותר מחצי מיליארד דולר מהממשל האמריקאי

בצל הירידה החדה בשווי החברה והצטמצמות יכולות הייצור, הממשל מזרים 590 מיליון דולר נוספים לפיתוח חיסון חדשני. המטרה: להבטיח מענה מהיר למגפה פוטנציאלית ללא תלות בשיטות ייצור מסורתיות

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה מודרנה תרופות


משרד הבריאות האמריקאי הודיע על הזרמת 590 מיליון דולר נוספים לחברת מודרנהModerna 1.42%  , במטרה לקדם את פיתוח החיסון מבוסס RNA נגד שפעת העופות (H5N1). ההחלטה, שהתקבלה בשלהי כהונת ממשל ביידן, משקפת את הדאגה הגוברת מאפשרות של התפרצות מגפה עולמית.


המענק, שהוענק על ידי BARDA (סוכנות המחקר והפיתוח הביו-רפואי המתקדם), מצטרף ל-176 מיליון דולר שכבר הוקצו למודרנה בשנה שעברה. היקף ההשקעה חריג בנוף הסוכנות, שבדרך כלל מעניקה חוזים בסכומים נמוכים משמעותית.


סך ההשקעה הממשלתית בפרויקט מגיע כעת ל-766 מיליון דולר, סכום המתקרב להיקף המימון שהושקע בפיתוח חיסון הקורונה של החברה ב-2020 (995 מיליון דולר). נתון זה מדגיש את חומרת האיום הפוטנציאלי בעיני קובעי המדיניות בוושינגטון. משרד הבריאות האמריקאי מסר כי המימון נועד להאיץ את פיתוח החיסון כך שיתאים לזנים המדביקים כיום בקר ועופות בארצות הברית. במקביל, מודרנה תפתח גרסאות נוספות של החיסון המכוונות כנגד זני שפעת אחרים בעלי פוטנציאל פנדמי.


החברה השלימה ניסוי שלב ראשון באמצע יולי, על פי מאגר הניסויים הקליניים הממשלתי. אף שטרם פורסמו התוצאות המלאות, מודרנה דיווחה על "נתונים ראשוניים חיוביים" והתחייבה לשתף ממצאים מקיפים בכנס מדעי קרוב.


הממשל הפדרלי מחזיק כבר במלאי של חמישה מיליון מנות חיסון המבוסס על טכנולוגיה מסורתית, וצפוי להכפיל את המלאי עד סוף הרבעון הנוכחי. במקביל, הוגדל המימון לחברות התרופות סנופי, GSK ו-CSL Seqirus לטובת הגברת כושר הייצור של חיסונים מסורתיים. בוול-סטריט מביעים חשש מהסתמכות על הטכנולוגיה המסורתית, שכן תהליך הייצור מבוסס על ביצי תרנגולות. זאת, בשעה שנגיף H5N1 ממשיך לפגוע בלהקות העופות בארצות הברית מאז 2022, מה שעלול לשבש את שרשרת האספקה.


שאיפת הממשל לקדם חיסונים מבוססי mRNA נתמכת בפעילות ענפה בתעשייה. ארבע חברות נוספות מלבד מודרנה - GSK, סנופי, פייזר וארקטורוס תרפיוטיקס - מנהלות כיום ניסויים קליניים בחיסוני mRNA נגד שפעת פנדמית. על אף שמודרנה נתפסת כמובילה בפיתוח חיסון H5N1 מבוסס mRNA, החברה ניצבת בפני אתגרים תפעוליים. קיבולת הייצור שלה הצטמצמה משמעותית בהשוואה לתקופת משבר הקורונה.


הירידה החדה במכירות מאז 2022, בעקבות התכווצות שוק חיסוני הקורונה, אילצה את החברה לבצע קיצוצים נרחבים במטרה לשמר את עתודות המזומנים ולהימנע מגיוס הון נוסף. לדברי מנהל הכספים ג'יימי מוק, מודרנה מחזיקה עדיין ברוב יכולות ייצור חומרי הגלם הנדרשות להיענות מהירה למגפה. הוא ציין כי שינויים בתהליכי האריזה יאפשרו להגדיל משמעותית את התפוקה בעת הצורך.

קיראו עוד ב"גלובל"


מודרנה נסחרת לפי שווי של 13.1 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה נפלה כבר ב-13% מתחילת השנה וב-66% ב-12 החודשים האחרונים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מנשה קליימט 19/01/2025 19:26
    הגב לתגובה זו
    מעביר כספי מיסים לחברות ואחר כל מעביר עוד כספי מיסים בשביל לשלם על מה שהוא מימן.כנראה למישהו ב BARDA יש אינטרס אישי והוא מאוד בעד להרוויח מכספי ציבור שבשליטתו
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.