הבורסה בת"א: קודם כל הפקיעה - אחר כך המסחר

אתמול ריכזו האופציות על המעו"ף מחזור עתק של 415 מיליון שקל, עדות אפשרית לגודל הפקיעה שתהיה הבוקר. מניות דסק"ש יתעניינו בהשלמת הגיוס הגדול בתולדות הבורסה אתמול. מניות הארביטראז' דהויות בפערים לא מהותיים
חזי שטרנליכט |

הבורסה בתל אביב תחווה הבוקר פקיעה שצפויה להיות סוערת באופציות לחודש יוני. עד השעה 9:45 ירכזו פעילי השוק את המחזורים שיקבעו את המדד לפיו תפקענה האופציות, ובהנתן העובדה שאתמול רוכז מחזור עתק של 415 מיליון שקל באופציות, ייתכן כי גם הבוקר צפויה פקיעה במחזורים היסטוריים.

זה היה שבוע של מחזורים גדולים מאוד. מיליארדי שקלים מדי יום, ברקע היתה ההתחממות הבטחונית, המימושים של הזרים ושל קרנות הנאמנות, והחשש שהדולר ימשיך לעלות, והבורסה תמשיך לרדת. החל מפתיחת המסחר, ייבחנו המדדים לגבי השאלות הללו.

פערי הארביטראז' הבוקר: טבע תפתח בפער שלילי של 0.76%-, אלביט מערכות ב-0.48%-, מנגד פותחות פריגו בפער חיובי קל של 0.16%+, וליפמן עם 0.11%+.

נזכיר כי אתמול ירד מדד ת"א 25 בכ-0.55% לרמה של 660.25 נקודות. מדד ת"א 100 השיל ב-0.01% לרמה של 672.47 נקודות. מנגד, מדד התל טק 15 עלה ב-1.11% לרמה של 412.47 נקודות.

עובדי הבנקים, או יותר נכון, נציגיהם - יו"ר הועדים, פתחו במסע הפחדה נגד מכירת קופות הגמל, כך חושפים הבוקר ב"ידיעות אחרונות". מדובר בישורת האחרונה לקראת העברה אפשרית של חקיקת רפורמת בכר בכנסת. מניות הבנקים עשויות להמשיך ולהתעניין במהלך.

סאדנלי דסק"ש. איך אפשר בלי הגיוס הגדול ביותר בתולדות הבורסה המקומית שאירע - אתמול. 2.2 מיליארד שקל בהנפקת זכויות שבוצעה על ידי דסק"ש, שבעלת השליטה בה היא אי.די.בי פיתוח, כלומר - איש העסקים נוחי דנקנר. המהלך מבוצע כחלק מההכנות להשתלטות דסק"ש על סלקום, בעסקה לרכישת הבעלות עליה מקבוצת ספרא. המניות הקשורות עשויות להגיב היום: דסק"ש, קבוצת אי.די.בי, פרטנר (המתחרה של סלקום), ואחרות.

בזק: ב"מעריב" מדווחים הבוקר כי כ-20 אלף מנויי כבלים הצטרפו לשירותי הטלפונייה הקווית של HOT. הטלפון האדום עשוי לצרף אליו עד כ-80 אלף לקוחות עד תום השנה. בכל מקרה מדובר בתחילתה של תחרות מול ענקית הטלקום הישראלית. מניות בזק ומת"ב עשויות להגיב.

עוד בענייני בזק, המדינה צפויה לקחת כ-10 מיליון שקל מבזק עקב הזרמות ההון שלה ל-YES. מנכ"ל משרד התקשורת, אבי בלשניקוב, החליט לממש את הסכום מהערבויות שהפקידה החברה לזכות המדינה.

המיזוג הבטחוני הגדול, עבר פניית פרסה. כעת מדובר על כך שאלביט מערכות תרכוש את אלישרא דרך האחזקות של כור בחברה, ולא באמצעות תדיראן קשר. כור מחזיקה בכ-70% מאלישרא, ואלביט מערכות פתחה בבדיקת נאותות. המניות של תדיראן קשר ואלביט מערכות עלו אתמול, לאחר הירידה של המהלך הקודם מהפרק, האם גם היום הן תמשכנה להגיב?

טרה צפויה להפסיד השנה כ-10 מיליון שקל. כזכור, החברה למשקאות קלים, או "קוקה קולה", בפי הציבור, רכשה את החברה וציפתה לסיים את 2005 ברווח, אבל ב"ידיעות אחרונות" מציינים כי המחלבות צפויות להפסיד, לאחר שב-2004 הפסידו 15 מיליון שקל. איטס נוט איזי פור מוזי. מניות המתחרה שטראוס-עלית עשויות להתעניין בידיעה.

בתי הזיקוק רכשו ביטוח נגד אירועי טרור, כך מגלה הבוקר "מעריב". בין אם המהלך נועד להגביר אבטחה או להעלות אתה חשש, המשקיעים במניות החברה לישראל שעדיין מחזיקה בחלק מבז"ן, עשויים להתעניין.

חברת פוקס טוענת כי משרד הבטחון מעדיף חברות טקסטיל זרות על פני הישראליות. הרשת מתמודדת במכרז לאספקת מדים לאנשי קבע והיא פנתה לבית המכרז שיקפיא את המכרז. מה שהוביל לזעמה של החברה הוא התבססות הצבא על מותגים זרים במכרז. מניות פוקס עשויות להגיב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.