הבורסה בת"א: קודם כל הפקיעה - אחר כך המסחר
הבורסה בתל אביב תחווה הבוקר פקיעה שצפויה להיות סוערת באופציות לחודש יוני. עד השעה 9:45 ירכזו פעילי השוק את המחזורים שיקבעו את המדד לפיו תפקענה האופציות, ובהנתן העובדה שאתמול רוכז מחזור עתק של 415 מיליון שקל באופציות, ייתכן כי גם הבוקר צפויה פקיעה במחזורים היסטוריים.
זה היה שבוע של מחזורים גדולים מאוד. מיליארדי שקלים מדי יום, ברקע היתה ההתחממות הבטחונית, המימושים של הזרים ושל קרנות הנאמנות, והחשש שהדולר ימשיך לעלות, והבורסה תמשיך לרדת. החל מפתיחת המסחר, ייבחנו המדדים לגבי השאלות הללו.
פערי הארביטראז' הבוקר: טבע תפתח בפער שלילי של 0.76%-, אלביט מערכות ב-0.48%-, מנגד פותחות פריגו בפער חיובי קל של 0.16%+, וליפמן עם 0.11%+.
נזכיר כי אתמול ירד מדד ת"א 25 בכ-0.55% לרמה של 660.25 נקודות. מדד ת"א 100 השיל ב-0.01% לרמה של 672.47 נקודות. מנגד, מדד התל טק 15 עלה ב-1.11% לרמה של 412.47 נקודות.
עובדי הבנקים, או יותר נכון, נציגיהם - יו"ר הועדים, פתחו במסע הפחדה נגד מכירת קופות הגמל, כך חושפים הבוקר ב"ידיעות אחרונות". מדובר בישורת האחרונה לקראת העברה אפשרית של חקיקת רפורמת בכר בכנסת. מניות הבנקים עשויות להמשיך ולהתעניין במהלך.
סאדנלי דסק"ש. איך אפשר בלי הגיוס הגדול ביותר בתולדות הבורסה המקומית שאירע - אתמול. 2.2 מיליארד שקל בהנפקת זכויות שבוצעה על ידי דסק"ש, שבעלת השליטה בה היא אי.די.בי פיתוח, כלומר - איש העסקים נוחי דנקנר. המהלך מבוצע כחלק מההכנות להשתלטות דסק"ש על סלקום, בעסקה לרכישת הבעלות עליה מקבוצת ספרא. המניות הקשורות עשויות להגיב היום: דסק"ש, קבוצת אי.די.בי, פרטנר (המתחרה של סלקום), ואחרות.
בזק: ב"מעריב" מדווחים הבוקר כי כ-20 אלף מנויי כבלים הצטרפו לשירותי הטלפונייה הקווית של HOT. הטלפון האדום עשוי לצרף אליו עד כ-80 אלף לקוחות עד תום השנה. בכל מקרה מדובר בתחילתה של תחרות מול ענקית הטלקום הישראלית. מניות בזק ומת"ב עשויות להגיב.
עוד בענייני בזק, המדינה צפויה לקחת כ-10 מיליון שקל מבזק עקב הזרמות ההון שלה ל-YES. מנכ"ל משרד התקשורת, אבי בלשניקוב, החליט לממש את הסכום מהערבויות שהפקידה החברה לזכות המדינה.
המיזוג הבטחוני הגדול, עבר פניית פרסה. כעת מדובר על כך שאלביט מערכות תרכוש את אלישרא דרך האחזקות של כור בחברה, ולא באמצעות תדיראן קשר. כור מחזיקה בכ-70% מאלישרא, ואלביט מערכות פתחה בבדיקת נאותות. המניות של תדיראן קשר ואלביט מערכות עלו אתמול, לאחר הירידה של המהלך הקודם מהפרק, האם גם היום הן תמשכנה להגיב?
טרה צפויה להפסיד השנה כ-10 מיליון שקל. כזכור, החברה למשקאות קלים, או "קוקה קולה", בפי הציבור, רכשה את החברה וציפתה לסיים את 2005 ברווח, אבל ב"ידיעות אחרונות" מציינים כי המחלבות צפויות להפסיד, לאחר שב-2004 הפסידו 15 מיליון שקל. איטס נוט איזי פור מוזי. מניות המתחרה שטראוס-עלית עשויות להתעניין בידיעה.
בתי הזיקוק רכשו ביטוח נגד אירועי טרור, כך מגלה הבוקר "מעריב". בין אם המהלך נועד להגביר אבטחה או להעלות אתה חשש, המשקיעים במניות החברה לישראל שעדיין מחזיקה בחלק מבז"ן, עשויים להתעניין.
חברת פוקס טוענת כי משרד הבטחון מעדיף חברות טקסטיל זרות על פני הישראליות. הרשת מתמודדת במכרז לאספקת מדים לאנשי קבע והיא פנתה לבית המכרז שיקפיא את המכרז. מה שהוביל לזעמה של החברה הוא התבססות הצבא על מותגים זרים במכרז. מניות פוקס עשויות להגיב.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
