מיקרוסופט מציגה: לחיות באורווה העתידית

בדיגיטאל סיטי תגלו איך להפוך את הטלוויזיה לשילוב של מחשב אישי המחובר לאינטרנט כל הזמן, שמעביר את האינטרנט למסך הטלוויזיה ו"הורג" למעשה את ה-PC
שי פאוזנר |

כל מי שתכנן לצאת היום חמישי או שישי לסרט במתחם הקולנוע סינמה-סיטי, שישכח מזה. ענקית התוכנה מיקרוסופט השתלטה הבוקר על המתחם שבצומת גלילות, והפכה אותו לאחת מהתערוכות המרשימות ביותר שנראו פה אי פעם של טכונולוגיות למשתמש הביתי. מדובר באירוע בשם Digital-City שכמוהו מקיימת מירקרופט בעולם כולו בשנים האחורנות. עכשיו הוא פה - ואני מזהיר אתכם, הוא ממכר.

מיקרוסופט, כן ההיא של ביל גייטס, החברה העשירה בעולם, של האיש העשיר בעולם - הפכה את מתחם גלילות לשוק ענק של מצגות וחנויות בהם מוצגים בפחות או יותר כל התוכנות, הכלים והמכשירים שהופכים כבר היום וימשיכו להפוך את העולם שלנו בעתיד ל"אורך חיים הדיגיטלי".

במסגרת האירוע בסוף השבוע (ימים ה'-ו') מציגים עשרות מרצים מהחברות המובילות את שוק התוכנה והחומרה בתחום זה בארץ בעולם - מצגות עם הסברים על הדרך לשלב ולהנות ממכשירים ומערכות תוכנה עתידיות בתחומים כמו: צילום דיגיטאלי, עריכת וידאו ביתי, טיפול במוסיקה בכלים ביתיים, הרבה מאוד גדג'טים מכל הסוגים ועוד.

אולם את 'מרכז הבמה' תופסת באירוע היכולת לשלוט בבית העתידי בלחיצת כפתור מנקודה אחת. מחשב מרכזי קטן (או כמו שקוראים לו אנשי התחום - קונסולה) בגודל של מכשיר DVD מצוי - כבר נמכר באירוע כשיתוף פעולה של יצרניות מחשבים שונות - על בסיס תוכנה שנקראת Windows XP Media Center.

מדובר בעצם ביכולת שלנו לקבל מערכת הפעלה לכל מכשירי המדיה בבית - כלומר, להפוך את הטלוויזיה לשילוב של מחשב אישי המחובר לאינטרנט כל הזמן, המעביר את האינטרנט למסך הטלוויזיה ו"הורג" למעשה את ה-PC הביתי, המוכר והישן. במקביל, המכשיר הזה הופך הטלוויזיה גם למערכת הסטריאו, למערכת הוידאו הביתית המחברת את כל מכשירי הטלוויזיה בבית - כך שאפשר לראות סרטימ או תוכניות טלוויזיה המוקלטות (כמו במכשירי ה-YES מקס) או לבצע הקפאה של סרט המשודר בטלוויזיה.

במילים אחרות - החזון של מיקרוסופט הוא שבעתיד הלא רחוק, כל הבית יתנהל ממרכז אחד ממחושב ובסופו של דבר תגדל מאוד החשיפה של כולנו לאינטרנט - וזה אומר, בין השאר - שהרבה אנשים יוכלו לנסות (וכנראה לפעמים גם להצליח) לחשוף המון עניינים אישיים שלנו. תארו לכם שיום אחד תשבו בסלון עם הילדים ופתאום, באמצע מהדורת החדשות - ישודר בטלוויזיה שלכם סרט פורנו...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.