מיקרוסופט מציגה: לחיות באורווה העתידית

בדיגיטאל סיטי תגלו איך להפוך את הטלוויזיה לשילוב של מחשב אישי המחובר לאינטרנט כל הזמן, שמעביר את האינטרנט למסך הטלוויזיה ו"הורג" למעשה את ה-PC
שי פאוזנר |

כל מי שתכנן לצאת היום חמישי או שישי לסרט במתחם הקולנוע סינמה-סיטי, שישכח מזה. ענקית התוכנה מיקרוסופט השתלטה הבוקר על המתחם שבצומת גלילות, והפכה אותו לאחת מהתערוכות המרשימות ביותר שנראו פה אי פעם של טכונולוגיות למשתמש הביתי. מדובר באירוע בשם Digital-City שכמוהו מקיימת מירקרופט בעולם כולו בשנים האחורנות. עכשיו הוא פה - ואני מזהיר אתכם, הוא ממכר.

מיקרוסופט, כן ההיא של ביל גייטס, החברה העשירה בעולם, של האיש העשיר בעולם - הפכה את מתחם גלילות לשוק ענק של מצגות וחנויות בהם מוצגים בפחות או יותר כל התוכנות, הכלים והמכשירים שהופכים כבר היום וימשיכו להפוך את העולם שלנו בעתיד ל"אורך חיים הדיגיטלי".

במסגרת האירוע בסוף השבוע (ימים ה'-ו') מציגים עשרות מרצים מהחברות המובילות את שוק התוכנה והחומרה בתחום זה בארץ בעולם - מצגות עם הסברים על הדרך לשלב ולהנות ממכשירים ומערכות תוכנה עתידיות בתחומים כמו: צילום דיגיטאלי, עריכת וידאו ביתי, טיפול במוסיקה בכלים ביתיים, הרבה מאוד גדג'טים מכל הסוגים ועוד.

אולם את 'מרכז הבמה' תופסת באירוע היכולת לשלוט בבית העתידי בלחיצת כפתור מנקודה אחת. מחשב מרכזי קטן (או כמו שקוראים לו אנשי התחום - קונסולה) בגודל של מכשיר DVD מצוי - כבר נמכר באירוע כשיתוף פעולה של יצרניות מחשבים שונות - על בסיס תוכנה שנקראת Windows XP Media Center.

מדובר בעצם ביכולת שלנו לקבל מערכת הפעלה לכל מכשירי המדיה בבית - כלומר, להפוך את הטלוויזיה לשילוב של מחשב אישי המחובר לאינטרנט כל הזמן, המעביר את האינטרנט למסך הטלוויזיה ו"הורג" למעשה את ה-PC הביתי, המוכר והישן. במקביל, המכשיר הזה הופך הטלוויזיה גם למערכת הסטריאו, למערכת הוידאו הביתית המחברת את כל מכשירי הטלוויזיה בבית - כך שאפשר לראות סרטימ או תוכניות טלוויזיה המוקלטות (כמו במכשירי ה-YES מקס) או לבצע הקפאה של סרט המשודר בטלוויזיה.

במילים אחרות - החזון של מיקרוסופט הוא שבעתיד הלא רחוק, כל הבית יתנהל ממרכז אחד ממחושב ובסופו של דבר תגדל מאוד החשיפה של כולנו לאינטרנט - וזה אומר, בין השאר - שהרבה אנשים יוכלו לנסות (וכנראה לפעמים גם להצליח) לחשוף המון עניינים אישיים שלנו. תארו לכם שיום אחד תשבו בסלון עם הילדים ופתאום, באמצע מהדורת החדשות - ישודר בטלוויזיה שלכם סרט פורנו...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"

1,600 מנהלים מספקים תמונה מדויקת מזו של הלמ"ס: מחקר חדש של בנק ישראל מציג שיטה למדידת פער התוצר בזמן אמת באמצעות דיווחי מנהלים והתוצאות מפתיעות במיוחד לגבי תקופת המלחמה; גישה חדשנית שעשויה לשנות את אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל
מנדי הניג |

חוקרים בבנק ישראל פיתחו שיטה חדשנית למדידת נתונים כלכליים, המבוססת על תשובות ישירות של כ-1,600 מנהלי חברות המשתתפים בסקר המגמות העסקיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר, שפורסם על ידי אלכס אילק ויובל מזר מחטיבת המחקר של הבנק המרכזי, מציג ממצאים מפתיעים במיוחד לגבי המצב הכלכלי בתקופת מלחמת "חרבות ברזל".

בניגוד למודלים הסטטיסטיים המסורתיים שהצביעו על פער תוצר שלילי ב-2024, השיטה החדשה מגלה תמונה הפוכה, "בזמן שהשיטות האחרות הניבו פערי תוצר שליליים במהלך מלחמת 2024, בעיקר כתוצאה מהירידה בקצב הצמיחה בפועל", נכתב במחקר, "מדד פער המגבלות מצביע על עודף ביקוש, מה שמוביל לפער תוצר חיובי".

המנהלים יודעים משהו שהמודלים לא תופסים

הבסיס לשיטה החדשה הוא פשוט אבל מהפכני. במקום להסתמך רק על נתונים סטטיסטיים היסטוריים, החוקרים משתמשים בהערכות של מנהלי חברות לגבי המגבלות שהם חווים בזמן אמת. "מנהלי החברות מספקים תשובות ישירות על מגבלות ביקוש והיצע הספציפיות לחברות שהם מנהלים", מסבירים החוקרים. "זה מבטיח שהתובנות שלהם מבוססות על הידע האינטימי שלהם על הפעילות שלהם עצמם, ולא על תפיסות של המצב הכללי במשק".

המחקר מגלה שבתקופת המלחמה, מגבלת כוח האדם זינקה באופן דרמטי: "בסוף 2023 היה זינוק משמעותי במגבלת ההיצע של כוח אדם בעקבות פרוץ המלחמה בישראל. הסכסוך הוביל לגיוס מסיבי של מילואים, צמצום חד ומיידי במספר העובדים הפלסטינים והזרים, ופינוי של אלפים רבים מאזורי הצפון והדרום".

הממצא המרכזי של המחקר הוא שהשיטה החדשה מסבירה טוב יותר את האינפלציה בישראל בהשוואה לכל השיטות המקובלות האחרות. "מדד פער התוצר החדש שהוצג תורם בין 2.6% ל-38.8% להסבר של האינפלציה - תלוי בסוג האינפלציה הנמדד", קובעים החוקרים. במיוחד בולטת התרומה להסבר מחירי התוצר העסקי, שם השיטה תורמת כמעט 40% לכוח ההסבר.