כלכלית ירושלים: הרווח זינק פי 6.3 ל-48.9 מיליון ש'
נמשכת ההתאוששות בענ"ף הנדל"ן בישראל. החברה הכלכלית לירושלים מדווחת כי ההכנסות שלה גדלו ב-47% והסתכמו ברבעון הראשון הסתכמו בסך של 207.1 מיליון שקל, ביחס למקביל. עוד עולה כי הרווח הנקי זינק בשיעור חד ל-48.9 מיליון שקל, ביחס ל-7.6 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובניטרול השפעת המס של תקן 19 הוא אף זינק להיקף גדול עוד יותר והסתכם השנה בכ-56 מיליון שקל.
הכנסות החברה מהשכרת מבנים ברבעון הראשון הסתכמו בכ-162.3 מיליון שקל, רשמו גידול של כ-46% לעומת הכנסות של 111.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הנובע ברובו מהכנסות מהשכרת מבנים שנרכשו בחו"ל. הכנסות החברה מהשכרה בחו"ל מסתכמות לכ-77 מיליון שקל, גידול של כ-96% בהשוואה לכ-26 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
רווח ה-EBITDA מפעולות רגילות, לפני הוצאות פחת, הסתכם בכ-117.5 מיליון שקל, לעומת 92 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-27%. החברה מחזיקה, יחד עם אחרים, בכ-2.7 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, מתוכם בחו"ל מחזיקה החברה כ-800 אלף מ"ר. נכסי החברה מושכרים לכ-6,835 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה עומד על כ-85%.
הרווח התפעולי של החברה ברבעון הראשון הסתכם בכ-74.4 מיליון שקל, גידול של כ-33% לעומת 56.1 מיליון שקל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מהרחבת הפעילות בחו"ל. הוצאות מימון נטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ-59.4 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של כ-50.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוסי הון: במהלך הרבעון גייסה החברה מהציבור וממשקיעים מוסדיים סך של כ-458 מיליון שקל. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס לסך של כ-194 מיליון שקל נטו. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה מהציבור במאוחד סך של כ-313 מיליון שקל נטו. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס, לאחר תאריך המאזן לסך של כ-204 מיליון שקל נטו.

נזקי הבצורת 2025: נפתח מסלול פיצוי לחקלאים באזורים מוכרזים
רשות המסים וקרן הפיצויים פותחות הגשת תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הזכאות 2025 לחקלאים המגדלים גידולי שדה בשדות בעל באזורים שהוגדרו בצו הבצורת, כאשר שיעור הפיצוי ייקבע לפי היקף ההפסד, אזור הגידול וסוג היבול
רשות המסים, באמצעות קרן הפיצויים, מדווחת כי ניתן להגיש תביעות לפיצוי על נזקי בצורת לשנת הגידול האחרונה, יוני 2024 עד יוני 2025. הבסיס הוא צו בצורת שבו הוגדרו האזורים המוכרים והגידולים הזכאים, ושהפיצוי בהם נגזר מגודל ההפסד בפועל ומהשיוך הגיאוגרפי, עם הבחנה מסוימת לטובת תושבי הנגב. הצו הנוכחי מצטרף לשורה של שנות יובש שבהן הופעל מנגנון פיצויים דומה, כחלק מהניסיון לייצב הכנסה לחקלאים בעונות שבהן פגיעת מזג האוויר חורגת מהסיכון המקובל בענף.
בשנים האחרונות הוכרזו כמה אירועי בצורת אזוריים, בעיקר בנגב ובבקעת הירדן, אך ההכרזה לשנת הזכאות 2025 מתייחסת לרצף יובש שנמשך כבר מעונת 2023-2024 במספר אזורי גידול. עבור חלק מהמשקים מדובר בשנה שנייה או שלישית של תנודות חדות במשקעים, כך שהפיצויים הופכים בפועל לכלי משלים לניהול סיכונים, לצד ביטוחי היבול וההתאמות בגידולים. מנגד, ההכרזה מוגבלת לאזורים וגידולים מסוימים, ולכן לא כל חקלאי שנפגע מעוצמת היובש ימצא את עצמו בתוך המטרייה הרשמית.
מי זכאי לפיצויים ומה נחשב אזור נפגע
לפי הצו, אזורי הבצורת לשנת הגידול כוללים חלקים מצפון הארץ, את בקעת הירדן וגב ההר, את הנגב כהגדרתו בתקנות, וכן אזורים נוספים בדרום המוגדרים באמצעות צירי תנועה מרכזיים. הפיצוי חל על שדות בעל בלבד, ולא על גידולי השקיה, והוא משלים את מנגנון הביטוח המסחרי שבו משתמשים חלק מהמשקים.
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- עוטף עזה מתרחב: תוכנית חדשה ל-24 אלף תושבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברשימת הגידולים שנכללים במנגנון הפיצוי מופיעים גידולי שדה מרכזיים כמו חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה (חומוס), חריע, קינואה ושיבולת שועל. לכל גידול ואזור יש שיעורי פיצוי ותקרות שטח נפרדות, כך שהיקף הסיוע בפועל עשוי להיות שונה ממשק למשק, גם אם כולם חוו תנאי מזג אוויר דומים.
