כלכלית ירושלים: הרווח זינק פי 6.3 ל-48.9 מיליון ש'
נמשכת ההתאוששות בענ"ף הנדל"ן בישראל. החברה הכלכלית לירושלים מדווחת כי ההכנסות שלה גדלו ב-47% והסתכמו ברבעון הראשון הסתכמו בסך של 207.1 מיליון שקל, ביחס למקביל. עוד עולה כי הרווח הנקי זינק בשיעור חד ל-48.9 מיליון שקל, ביחס ל-7.6 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובניטרול השפעת המס של תקן 19 הוא אף זינק להיקף גדול עוד יותר והסתכם השנה בכ-56 מיליון שקל.
הכנסות החברה מהשכרת מבנים ברבעון הראשון הסתכמו בכ-162.3 מיליון שקל, רשמו גידול של כ-46% לעומת הכנסות של 111.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הנובע ברובו מהכנסות מהשכרת מבנים שנרכשו בחו"ל. הכנסות החברה מהשכרה בחו"ל מסתכמות לכ-77 מיליון שקל, גידול של כ-96% בהשוואה לכ-26 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
רווח ה-EBITDA מפעולות רגילות, לפני הוצאות פחת, הסתכם בכ-117.5 מיליון שקל, לעומת 92 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-27%. החברה מחזיקה, יחד עם אחרים, בכ-2.7 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, מתוכם בחו"ל מחזיקה החברה כ-800 אלף מ"ר. נכסי החברה מושכרים לכ-6,835 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה עומד על כ-85%.
הרווח התפעולי של החברה ברבעון הראשון הסתכם בכ-74.4 מיליון שקל, גידול של כ-33% לעומת 56.1 מיליון שקל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מהרחבת הפעילות בחו"ל. הוצאות מימון נטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ-59.4 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של כ-50.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוסי הון: במהלך הרבעון גייסה החברה מהציבור וממשקיעים מוסדיים סך של כ-458 מיליון שקל. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס לסך של כ-194 מיליון שקל נטו. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה מהציבור במאוחד סך של כ-313 מיליון שקל נטו. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס, לאחר תאריך המאזן לסך של כ-204 מיליון שקל נטו.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
