כלכלית ירושלים: הרווח זינק פי 6.3 ל-48.9 מיליון ש'
נמשכת ההתאוששות בענ"ף הנדל"ן בישראל. החברה הכלכלית לירושלים מדווחת כי ההכנסות שלה גדלו ב-47% והסתכמו ברבעון הראשון הסתכמו בסך של 207.1 מיליון שקל, ביחס למקביל. עוד עולה כי הרווח הנקי זינק בשיעור חד ל-48.9 מיליון שקל, ביחס ל-7.6 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובניטרול השפעת המס של תקן 19 הוא אף זינק להיקף גדול עוד יותר והסתכם השנה בכ-56 מיליון שקל.
הכנסות החברה מהשכרת מבנים ברבעון הראשון הסתכמו בכ-162.3 מיליון שקל, רשמו גידול של כ-46% לעומת הכנסות של 111.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, הנובע ברובו מהכנסות מהשכרת מבנים שנרכשו בחו"ל. הכנסות החברה מהשכרה בחו"ל מסתכמות לכ-77 מיליון שקל, גידול של כ-96% בהשוואה לכ-26 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
רווח ה-EBITDA מפעולות רגילות, לפני הוצאות פחת, הסתכם בכ-117.5 מיליון שקל, לעומת 92 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-27%. החברה מחזיקה, יחד עם אחרים, בכ-2.7 מיליון מ"ר שטחים להשכרה, מתוכם בחו"ל מחזיקה החברה כ-800 אלף מ"ר. נכסי החברה מושכרים לכ-6,835 שוכרים ושיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה עומד על כ-85%.
הרווח התפעולי של החברה ברבעון הראשון הסתכם בכ-74.4 מיליון שקל, גידול של כ-33% לעומת 56.1 מיליון שקל אשתקד. הגידול נובע בעיקר מהרחבת הפעילות בחו"ל. הוצאות מימון נטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ-59.4 מיליון שקל לעומת הוצאות מימון של כ-50.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גיוסי הון: במהלך הרבעון גייסה החברה מהציבור וממשקיעים מוסדיים סך של כ-458 מיליון שקל. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס לסך של כ-194 מיליון שקל נטו. לאחר תאריך המאזן גייסה החברה מהציבור במאוחד סך של כ-313 מיליון שקל נטו. בחברה, ללא מבני תעשיה, הסתכם הגיוס, לאחר תאריך המאזן לסך של כ-204 מיליון שקל נטו.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
