וול סטריט אדומה: און טרק נופלת ב-3%
וול סטריט פתחה את המסחר בירידות שערים, לאחר שאמש חתמה בעליות קלות. ברקע, חששות מפני המשך העלאות הריבית בארה"ב. ארגון ה-OECD, של הכלכלות העשירות והמתועשות בעולם, פרסם היום את הערכתו הצופה את המשך מדיניות העלאת הריבית של הפדראל ריזרב בישיבותיו הבאות (הפעם הקרובה תהיה בסוף חודש יוני). הכלכלנים של הארגון סבורים כי חלה עליה בסבירות להחלשות נוספת של הדולר. כמו כן, יפורסם עמוק אל תוך המסחר, נתון מאקרו על אורך הזמן שלקח ל-FOMC להגיע להכרעת הריבית האחרונה שלו בחודש מאי.
מדד הנאסד"ק יורד ב- 0.10% לרמה של 2,053 נקודות. מדד ה- S&P 500 מדרים ב-0.18% לרמה של 1,191 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס משיל 0.33% לרמה של 10,488 נקודות.
מחירי הנפט למסירה ביולי, נסחרים באיזור ה-49 דולר לחבית, והם מתחזקים ב-0.30% בשעה האחרונה .
אינטל ואפל
מניות חברת אינטל (INTC) פתחו בעליה של 0.60% לאחר שבתקשורת האמריקנית התפרסם כי ענקית המחשבים אפל (AAPL) עשויה להתחיל להשתמש בשבבים שלה למחשבים שהיא מייצרת. מדובר בידיעה גדולה משום שלאפל יש נתח נכבד משוק המחשבים בעולם, ועד היום היא נהגה להשתמש במעבדים מתוצרתה לצורך ליבת העסקים שלה. מניות אפל פתחו בירידה של 0.30% לאחר שאמש קפצו בכ-5% על רקע המגעים לאספקת שבבים מאינטל.
הישראליות: דיווחים ותוצאות
חברת טי.טי.איי טלקום תפרסם היום את התוצאות שלה לאחר סגירת שערי הבורסות האמריקניות. המשקיעים מראים עניין שלילי במניה והיא יורדת ב- 0.45%. לעומת, מניות כור תעשיות, שהמשקיעים מראים עניין חיובי והמניה עולה ב-1.78%, החברה אמורה לפרסם את התוצאות שלה בתחום המסחר.
עוד במדווחות היא חברת פורמולה. שפרסמה הבוקר (שעון ישראל) את תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הסתכמו ב-128.7 מיליון דולר, עליה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו ההכנסות ב-109 מיליון דולר. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי בגובה 1.8 מיליון דולר או 16 סנט למניה, ירידה של 31% בהשוואה לרבעון המקביל, בו הסתכם הרווח הנקי ב-2.6 מיליון דולר או 24 סנט למניה. מניות החברה עולות ב-0.5%.
חברת גזית גלוב, הלוא היא חברת הנדל"ן חובקת העולם, המחזיקה באקוויטי 1, דורגה כמובילה בין 100 חברות הנדל"ן הגדולות בחברת המידע העסקי: דן אנד ברדסטריט. הודעה זו , לא תרמה רבות לאקוויטי 1, והמניה יורדת בשעה האחרונה ב-1.15%.
מניותיה של חברת און-טראק, ממשיכות את המגמה השלילית מאמש, נפלה ב-9% , ומגיבות היום בירידה של 3%, על רקע התוצאות עליהן דיווחה החברה אמש. מהדוחות עולה כי חל שיפור בביצועים של מפתחת השבבים לכרטיסים חכמים, און-טראק, ברבעון הראשון של השנה. סך ההכנסות של החברה בתקופה עלו ב-24% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-6.55 מיליון דולר. כמו כן נרשם צמצום של 16% בהפסד הנקי שהסתכם ברבעון ב-1.67 מיליון דולר.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
