אקסטל של דני בש רכשה את יצרנית הפרופילים מיפרומאל

בש: הסיכוי היחיד ליצירת ענף רווחי ומשגשג הוא באמצעות מיזוגים. על כן, אנו צופים כי מגמת המיזוגים בענף האלומיניום תימשך
שי פאוזנר |

מהפך בענף האלומיניום. קבוצת אקסטל, יצרנית פרופילי אלומיניום לתעשיית הבנייה והתעשייה הודיעה היום, כי היא רוכשת את הציוד ומערך הייצור של חברת מיפרומאל. הרכישה הנה חלק מאסטרטגית ההתרחבות של אקסטל, מהשחקנים המובילים בתחום האלומיניום בארץ. לאחר השלמת העיסקה תוכל אקסטל לספק פתרונות כוללים לענף הבנייה, בזכות פתרונות שפותחו במיפרומאל, ושישולבו במערך המכירות של אקסטל. הרכישה כפופה לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים.

אקסטל, ממוקמת באזור תעשייה מישור אדומים על שטח של 85 אלף מ"ר, ומעסיקה 200 עובדים. החברה עוסקת בתכנון פיתוח וייצור מערכות אלומיניום לענף הבניין. החברה אף פעילה

בייצור אלמנטים מאלומיניום לתעשיות הביטחוניות, האלקטרוניקה החקלאות והרכב. לאקסטל מומחיות בתכנון מערכות עיצוביות מאלומיניום לאדריכלים, הרוכשים את מוצרי החברה ומשלבים אותם בפרויקטי בנייה גדולים. כן מייצרת אקסטל קירות מסך גדולים לבניינים רבי קומות ופתרונות אלומיניום לבנייה הביתית. היקף המכירות של אקסטך מוערך בכ-200 מיליון שקל בשנה.

כמחצית מהייצור באקסטל מופנה כיום לשוקי חו"ל. לחברה מטה שיווקי בשוויץ, אנשי מכירות בארה"ב, קנדה, אנגליה, וחברת בת ברומניה. כמו כן לחברה מערך שיתופי פעולה בינלאומיים. לאקסטל מערכת שיתופי פעולה והסכמי ידע עם חברות בינלאומיות מובילות בתחום האלומיניום על סוגיהן השונים.

בשנים האחרונות שדרגה אקסטל את מערכי הייצור ועסקת בהקמת מפעלים חדשים. בשנת 2003 השקיעה החברה 18 מיליון דולר בהקמת מפעלי צבע ואלגון חדישים, המאפשרים לחברה להציע ללקוחותיה מוצרים מוגמרים, ללא צורך בספקים חיצוניים. עוד השקיע החברה כ-15 מיליון דולר ברכישת ציוד לקו ייצור הכולל מכבש אלומיניום הגדול ביותר בישראל.

דני בש, מנכ"ל קבוצת אקסטל מסר עם השלמת העיסקה: "רכישת מיפרומאל מאפשרת לאקסטל לממש את אסטרטגית הצמיחה של החברה בשוק האלומיניום. הפתרונות שמציעה מיפרומאל כיום משתלבים היטב בהיצע המוצרים הרחב שמציעה כיום אקסטל ללקוחותיה, ותאפשר לחברה יכולות נוספות בתחום הבנייה האישית. בכוונתנו למנף את היכולות של שתי החברות לייצור מגוון רחב ביותר של מוצרים, ולהגדיל את פעילות השיווק שלנו בשווקי חו"ל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.