אקסטל של דני בש רכשה את יצרנית הפרופילים מיפרומאל
מהפך בענף האלומיניום. קבוצת אקסטל, יצרנית פרופילי אלומיניום לתעשיית הבנייה והתעשייה הודיעה היום, כי היא רוכשת את הציוד ומערך הייצור של חברת מיפרומאל. הרכישה הנה חלק מאסטרטגית ההתרחבות של אקסטל, מהשחקנים המובילים בתחום האלומיניום בארץ. לאחר השלמת העיסקה תוכל אקסטל לספק פתרונות כוללים לענף הבנייה, בזכות פתרונות שפותחו במיפרומאל, ושישולבו במערך המכירות של אקסטל. הרכישה כפופה לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים.
אקסטל, ממוקמת באזור תעשייה מישור אדומים על שטח של 85 אלף מ"ר, ומעסיקה 200 עובדים. החברה עוסקת בתכנון פיתוח וייצור מערכות אלומיניום לענף הבניין. החברה אף פעילה
בייצור אלמנטים מאלומיניום לתעשיות הביטחוניות, האלקטרוניקה החקלאות והרכב. לאקסטל מומחיות בתכנון מערכות עיצוביות מאלומיניום לאדריכלים, הרוכשים את מוצרי החברה ומשלבים אותם בפרויקטי בנייה גדולים. כן מייצרת אקסטל קירות מסך גדולים לבניינים רבי קומות ופתרונות אלומיניום לבנייה הביתית. היקף המכירות של אקסטך מוערך בכ-200 מיליון שקל בשנה.
כמחצית מהייצור באקסטל מופנה כיום לשוקי חו"ל. לחברה מטה שיווקי בשוויץ, אנשי מכירות בארה"ב, קנדה, אנגליה, וחברת בת ברומניה. כמו כן לחברה מערך שיתופי פעולה בינלאומיים. לאקסטל מערכת שיתופי פעולה והסכמי ידע עם חברות בינלאומיות מובילות בתחום האלומיניום על סוגיהן השונים.
בשנים האחרונות שדרגה אקסטל את מערכי הייצור ועסקת בהקמת מפעלים חדשים. בשנת 2003 השקיעה החברה 18 מיליון דולר בהקמת מפעלי צבע ואלגון חדישים, המאפשרים לחברה להציע ללקוחותיה מוצרים מוגמרים, ללא צורך בספקים חיצוניים. עוד השקיע החברה כ-15 מיליון דולר ברכישת ציוד לקו ייצור הכולל מכבש אלומיניום הגדול ביותר בישראל.
דני בש, מנכ"ל קבוצת אקסטל מסר עם השלמת העיסקה: "רכישת מיפרומאל מאפשרת לאקסטל לממש את אסטרטגית הצמיחה של החברה בשוק האלומיניום. הפתרונות שמציעה מיפרומאל כיום משתלבים היטב בהיצע המוצרים הרחב שמציעה כיום אקסטל ללקוחותיה, ותאפשר לחברה יכולות נוספות בתחום הבנייה האישית. בכוונתנו למנף את היכולות של שתי החברות לייצור מגוון רחב ביותר של מוצרים, ולהגדיל את פעילות השיווק שלנו בשווקי חו"ל".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
