אקסטל של דני בש רכשה את יצרנית הפרופילים מיפרומאל
מהפך בענף האלומיניום. קבוצת אקסטל, יצרנית פרופילי אלומיניום לתעשיית הבנייה והתעשייה הודיעה היום, כי היא רוכשת את הציוד ומערך הייצור של חברת מיפרומאל. הרכישה הנה חלק מאסטרטגית ההתרחבות של אקסטל, מהשחקנים המובילים בתחום האלומיניום בארץ. לאחר השלמת העיסקה תוכל אקסטל לספק פתרונות כוללים לענף הבנייה, בזכות פתרונות שפותחו במיפרומאל, ושישולבו במערך המכירות של אקסטל. הרכישה כפופה לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים.
אקסטל, ממוקמת באזור תעשייה מישור אדומים על שטח של 85 אלף מ"ר, ומעסיקה 200 עובדים. החברה עוסקת בתכנון פיתוח וייצור מערכות אלומיניום לענף הבניין. החברה אף פעילה
בייצור אלמנטים מאלומיניום לתעשיות הביטחוניות, האלקטרוניקה החקלאות והרכב. לאקסטל מומחיות בתכנון מערכות עיצוביות מאלומיניום לאדריכלים, הרוכשים את מוצרי החברה ומשלבים אותם בפרויקטי בנייה גדולים. כן מייצרת אקסטל קירות מסך גדולים לבניינים רבי קומות ופתרונות אלומיניום לבנייה הביתית. היקף המכירות של אקסטך מוערך בכ-200 מיליון שקל בשנה.
כמחצית מהייצור באקסטל מופנה כיום לשוקי חו"ל. לחברה מטה שיווקי בשוויץ, אנשי מכירות בארה"ב, קנדה, אנגליה, וחברת בת ברומניה. כמו כן לחברה מערך שיתופי פעולה בינלאומיים. לאקסטל מערכת שיתופי פעולה והסכמי ידע עם חברות בינלאומיות מובילות בתחום האלומיניום על סוגיהן השונים.
בשנים האחרונות שדרגה אקסטל את מערכי הייצור ועסקת בהקמת מפעלים חדשים. בשנת 2003 השקיעה החברה 18 מיליון דולר בהקמת מפעלי צבע ואלגון חדישים, המאפשרים לחברה להציע ללקוחותיה מוצרים מוגמרים, ללא צורך בספקים חיצוניים. עוד השקיע החברה כ-15 מיליון דולר ברכישת ציוד לקו ייצור הכולל מכבש אלומיניום הגדול ביותר בישראל.
דני בש, מנכ"ל קבוצת אקסטל מסר עם השלמת העיסקה: "רכישת מיפרומאל מאפשרת לאקסטל לממש את אסטרטגית הצמיחה של החברה בשוק האלומיניום. הפתרונות שמציעה מיפרומאל כיום משתלבים היטב בהיצע המוצרים הרחב שמציעה כיום אקסטל ללקוחותיה, ותאפשר לחברה יכולות נוספות בתחום הבנייה האישית. בכוונתנו למנף את היכולות של שתי החברות לייצור מגוון רחב ביותר של מוצרים, ולהגדיל את פעילות השיווק שלנו בשווקי חו"ל".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
