בנק ישראל: זה לא פער הריביות - אלא תנאי היסוד במשק
בבנק ישראל מפרסמים היום סקירה הבוחנת את מדיניות הריבית על השקל בה נוקטת ההנהלה. במהלך השנתיים האחרונות הצטמצמו במידה ניכרת פערי הריביות והתשואות בין ישראל לעולם. הצמצום הניכר חל בפערים בין ישראל לארה"ב והן בריביות של הבנקים המרכזיים, כמו גם בתשואות הריאליות לטווח ארוך והן בתשואות הנומינליות לטווח קצר.
מבין שלושתם, הפער בין ריבית בנק ישראל לריבית ה-Fed הצטמצם בשיעור הגדול ביותר- מ-7.9 נקודות אחוז בסוף 2002 עד ל-1.7 נקודות אחוז בלבד בדצמבר 2004. ההשוואה לארה"ב טבעית מפני מעמדו הדומיננטי של הדולר בפעילות הפיננסית (החיצונית והמקומית) במשק, אך הצטמצמות פערי הריביות והתשואות ניכרת גם ביחס למדינות אחרות וביחס לחלק מהן, דוגמת אנגליה, הפערים אף הפכו לשליליים.
במהלך שנתיים אלה הובעו חששות שהצטמצמות פערי הריביות והתשואות תערער את היציבות הפיננסית בישראל, בעיקר כתוצאה מיצוא הון מוגבר ופיחות חד בשקל. הדבר לא קרה אדרבה, יבוא ההון גבר, השקל יוסף והיציבות הפיננסית אף גברה בשנתיים אלה.
הסבר לאי התממשות החששות נעוץ בירידה מקבילה של אי-הוודאות והסיכונים למיניהם במשק הישראלי. זאת על רקע ההתאוששות בתחום הריאלי והפיננסי בעולם, שהתבטאה בירידת התשואות ומרווחי הסיכון בעולם ובישראל, ועל רקע השיפור היחסי בתחום הביטחוני בישראל. רקע חיובי זה, יחד עם השיפור בתמהיל המדיניות המאקרו-כלכלית ובאמינותה, הביאו להתאוששות בפעילות הריאלית בישראל, ליציבות מחירים ולהגברת האיתנות הפיננסית של המגזר העסקי והחוסן הפיננסי של המשק.
תנאים משופרים אלה בסביבה העולמית והמקומית הפחיתו את אי-הוודאות והאיומים מהסביבה על המערכת הפיננסית, ולכן צמצמו את הפרמיות הנדרשות בגין סיכונים שונים במשק הנתונים מדגימים את הירידה בסיכון האשראי של מדינת ישראל, כפי שהוא משתקף בפרמיית הסיכון של ה-CDS ובמרווח על אג"ח דולריות של ממשלת ישראל. צמצום פערי הריביות והתשואות לווה אפוא בירידת הסיכונים ומרווח הסיכון של ישראל, ולכן נשמרה היציבות של המערכת הפיננסית.
בבנק ישראל סוברים כי ניסיון זה של השנתיים האחרונות מחדד את הצורך לבחון במקביל תשואות וסיכונים גם בניתוח היציבות הפיננסית במשק, בדומה לכל ניתוח פיננסי אחר. התיאור גם מדגיש את חשיבותה של הסביבה ליציבות הפיננסית, את ההשפעה הרבה של התנאים הפיננסיים בעולם על התנאים הפיננסיים בישראל, במצב הנוכחי של ליברליזציה ואינטגרציה ריאלית ופיננסית, ואת מקומה המכריע של מדיניות מאקרו-כלכלית נאותה, אמינה ומתאימה לתנאי הסביבה, בשמירת היציבות הפיננסית.
בתיאור זה ניתן לראות גם עדות לאילוצים שמטילים השווקים הפיננסיים, המשקפים את תנאי היסוד בעולם ובישראל, על המדיניות המקרו-כלכלית בישראל ("משמעת שוק").
לאחר הצמצום הניכר של פערי הריביות והתשואות בשנים האחרונות, עולה השאלה אם המשך מגמה זו, למשל כתוצאה מהמשך העלאת הריבית בארה"ב, מתיישב עם שמירת היציבות הפיננסית.
סביר להניח, שכאשר מדובר על ריביות ותשואות ריאליות לטווח ארוך (בתנאים של "שיווי משקל"), על אג"ח ממשלתיות ועל אשראי למגזר העסקי, שיעוריהן בישראל יהיו גבוהים יותר מאשר בארה"ב, משום שהסיכון של המשק הישראלי נתפס כגבוה יותר. פער ריביות חיובי זה בודאי מתיישב עם שמירת היציבות הפיננסית.
לעומת זאת במקרה של הריביות הנומינליות הקצרות, למשל התשואות לפדיון של איגרות החוב לטווח קצר, רמתם ואף כיוונם של פערי הריביות והתשואות בין ישראל לארה"ב אינם ברורים מראש. זאת מפני שנוסף על הסיכון של המשק הישראלי, קיימים גורמים רבים המשפיעים בטווח הקצר על פערים אלה, לשני הכיוונים: מקומם של שני המשקים במחזור העסקים, פער האינפלציות וציפיות לשינוי בשער החליפין, וכן הפרשי סיכון האינפלציה וסיכון שער החליפין והפרשי פרמיות הנזילות והסחירות של השווקים ביניהם.
לפיכך אין ודאות שפערי הריביות והתשואות יישארו תמיד חיוביים. כך, למשל, אם ייווצרו ציפיות לייסוף נומינלי של השקל בטווח הקצר - למשל, בעקבות השקעות מסיביות של תושבי חוץ בישראל, כשיתר הגורמים נותרים ללא שינוי, פער התשואות הנומינליות הקצרות של ישראל ושל ארה"ב יכול להיות גם שלילי, והוא גם מתיישב עם שמירת היציבות הפיננסית.
למעשה, רמתם של פערי התשואות, ואפילו היותם חיוביים או שליליים, היא פחות חשובה, חשובה יותר ההתאמה בין פערים אלה לבין תנאי היסוד במשק, ביחס למדינות אחרות.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
הצבר של רפאל ירד מ-67 מיליארד ברבעון קודם ל-65.7 מיליארד שקל בסוף המחצית
ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט
רפאל רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל.
היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזמנה גדולה מגרמניה
אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.
