נייס תספק פתרונות לחברת מיקור חוץ מובילה בהודו

נייס ו-AVAYA נבחרו על ידי Allsec, על מנת לשפר שירותי שיחות יוצאות, שיעורי גביה וסגירת עסקאות. נשיא נייס אסיה פסיפיק, דורון בן סירא: "זכיה זו בהחלט מחזקת את מעמדנו המוביל בקרב חברות מיקור החוץ בהודו"
שרון שפורר |

חברת נייס מערכות, היא ספקית פתרונות מתקדמים המאפשרים לארגונים למצות את הערך החבוי מאינטראקציות, הודיעה היום (שני) על קבלת הזמנה משמעותית מחברת מיקור החוץ Allsec, ליישום הפתרון המוביל של נייס למוקדי שירות לקוחות.

Allsec היא אחת מחברות מיקור החוץ הגדולות בהודו בתחום התהליכים העסקיים Business Process Outsourcing (ובקיצור: BPO). מנייס נמסר, כי חברת Allsec תיישם את הפתרונות של החברה במוקדי שירות לקוחות, על מנת לשפר את יכולת ניתוח האינטראקציה עם הלקוח תוך פיקוח על איכות המוקדנים ואיכות הדיווח. הפרוייקט ייערך בשיתוף עם Avaya Global Connect, ספק פתרונות התקשורת העסקיים המוביל בהודו.

Allsec, אחת מחברות מיקור החוץ הגדולות בהודו נותנת שירות לחברות אמריקניות מובילות, כגון Ford Motor ו-CompuCredit. החברה, הממוקמת בצ'נאי ומספקת שירותי מיקור חוץ מבוססי קול של תהליכים עסקיים, מתכננת לצאת להנפקה ציבורית, כדי לממן התרחבות עסקית מתוכננת ורכישות עתידיות. Allsec מסרה, כי בחרה בנייס כחלק מתוכנית ההתרחבות העסקית שלה, על מנת להגיע לרמה הגבוהה ביותר של שירות ושימור לקוחות.

היישום יתמקד, לדבריה של נייס, בשירותי השיחות היוצאות של Allsec. לדברי החברה, על ידי שימוש בפתרונות נייס לניתוח וניטור איכותי של אינטראקציות עם לקוחות. תוכל Allsec לנטר את האינטראקציות באופן ממוקד ולא אקראי. יכולות אלו יאפשרו למפקחים במוקדי השירות לזהות באופן יזום אילו מהתנהגויות המוקדנים, כגון מיומנות בניהול משא-ומתן, מובילים לשיעורי סגירת עסקה גבוהים יותר או לקצב גבוה יותר של מכירות לשעה.

יתרונות נוספים שנייס מציעה, לדבריה, ל-Allsec כוללים יכולת ניהול אינטראקציות עם לקוחות רבים, תוך שמירה קפדנית על סודיות והגנה על מידע קנייני ומסחרי. בנוסף היכולות המתקדמים של פתרונות נייס ישפרו את תוכניות ההדרכה של המוקדנים, בעזרת קיצור הזמן הנדרש להכשרת עובדים. באופן זה מסייעים הפתרונות של נייס לשיפור התהליכים הפנים- ארגוניים והיעילות הכוללת, כמו גם שיפור חוויית המתקשר, באמצעות קידום שירות לקוחות מהמעלה הראשונה.

"אנו עובדים עם נייס זה מספר שנים, ומאז תחילת עבודתנו המשותפת הצלחנו למנף את הפתרונות המובילים של נייס למוקדי שירות ביחד עם יכולותנו בתחום רשתות תקשורת ושירותים על מנת לקדם את יתרוננו בשוק ההולך וגדל של מיקור חוץ של מרכזי שירות בהודו" אמר עמית מהטה מנהל שיווק ארצי לפתרונות מוקדי שירות ב-Avaya Global Connect. מהטה הוסיף, כי "אנחנו שמחים על זכיה זו ב-Allsec, המהווה הוכחה נוספת לכך שהשותפות בין נייס לבין Avaya היא שילוב מנצח שתורם בהצלחה להגדלת נאמנות הלקוחות, ההכנסות והרווחיות של לקוחותינו המשותפים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%. 

מודיס
צילום: טוויטר

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה

בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי הסכם השלום בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?

תמיר חכמוף |

חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.

מודיס מנותקים

במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.

ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.

בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.

ולמרות שהדירוג לא השתנה, ניתן לראות כי השוק מאותת כי היה מקום לשדרוג. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחודשים האחרונים לרמות המשקפות דירוג גובה יותר, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, רמז לכך שהמשקיעים מתמחרים בפועל דירוג גבוה מזה שמודי'ס מעניקה כיום. במילים אחרות, השווקים הפיננסיים הקדימו את סוכנויות הדירוג, הם מגיבים לשיפור בסביבה הכלכלית, לירידת האינפלציה ולהתייצבות הפיסקלית, עוד לפני שהתחזיות הרשמיות מתעדכנות.