נייס תספק פתרונות לחברת מיקור חוץ מובילה בהודו

נייס ו-AVAYA נבחרו על ידי Allsec, על מנת לשפר שירותי שיחות יוצאות, שיעורי גביה וסגירת עסקאות. נשיא נייס אסיה פסיפיק, דורון בן סירא: "זכיה זו בהחלט מחזקת את מעמדנו המוביל בקרב חברות מיקור החוץ בהודו"
שרון שפורר |

חברת נייס מערכות, היא ספקית פתרונות מתקדמים המאפשרים לארגונים למצות את הערך החבוי מאינטראקציות, הודיעה היום (שני) על קבלת הזמנה משמעותית מחברת מיקור החוץ Allsec, ליישום הפתרון המוביל של נייס למוקדי שירות לקוחות.

Allsec היא אחת מחברות מיקור החוץ הגדולות בהודו בתחום התהליכים העסקיים Business Process Outsourcing (ובקיצור: BPO). מנייס נמסר, כי חברת Allsec תיישם את הפתרונות של החברה במוקדי שירות לקוחות, על מנת לשפר את יכולת ניתוח האינטראקציה עם הלקוח תוך פיקוח על איכות המוקדנים ואיכות הדיווח. הפרוייקט ייערך בשיתוף עם Avaya Global Connect, ספק פתרונות התקשורת העסקיים המוביל בהודו.

Allsec, אחת מחברות מיקור החוץ הגדולות בהודו נותנת שירות לחברות אמריקניות מובילות, כגון Ford Motor ו-CompuCredit. החברה, הממוקמת בצ'נאי ומספקת שירותי מיקור חוץ מבוססי קול של תהליכים עסקיים, מתכננת לצאת להנפקה ציבורית, כדי לממן התרחבות עסקית מתוכננת ורכישות עתידיות. Allsec מסרה, כי בחרה בנייס כחלק מתוכנית ההתרחבות העסקית שלה, על מנת להגיע לרמה הגבוהה ביותר של שירות ושימור לקוחות.

היישום יתמקד, לדבריה של נייס, בשירותי השיחות היוצאות של Allsec. לדברי החברה, על ידי שימוש בפתרונות נייס לניתוח וניטור איכותי של אינטראקציות עם לקוחות. תוכל Allsec לנטר את האינטראקציות באופן ממוקד ולא אקראי. יכולות אלו יאפשרו למפקחים במוקדי השירות לזהות באופן יזום אילו מהתנהגויות המוקדנים, כגון מיומנות בניהול משא-ומתן, מובילים לשיעורי סגירת עסקה גבוהים יותר או לקצב גבוה יותר של מכירות לשעה.

יתרונות נוספים שנייס מציעה, לדבריה, ל-Allsec כוללים יכולת ניהול אינטראקציות עם לקוחות רבים, תוך שמירה קפדנית על סודיות והגנה על מידע קנייני ומסחרי. בנוסף היכולות המתקדמים של פתרונות נייס ישפרו את תוכניות ההדרכה של המוקדנים, בעזרת קיצור הזמן הנדרש להכשרת עובדים. באופן זה מסייעים הפתרונות של נייס לשיפור התהליכים הפנים- ארגוניים והיעילות הכוללת, כמו גם שיפור חוויית המתקשר, באמצעות קידום שירות לקוחות מהמעלה הראשונה.

"אנו עובדים עם נייס זה מספר שנים, ומאז תחילת עבודתנו המשותפת הצלחנו למנף את הפתרונות המובילים של נייס למוקדי שירות ביחד עם יכולותנו בתחום רשתות תקשורת ושירותים על מנת לקדם את יתרוננו בשוק ההולך וגדל של מיקור חוץ של מרכזי שירות בהודו" אמר עמית מהטה מנהל שיווק ארצי לפתרונות מוקדי שירות ב-Avaya Global Connect. מהטה הוסיף, כי "אנחנו שמחים על זכיה זו ב-Allsec, המהווה הוכחה נוספת לכך שהשותפות בין נייס לבין Avaya היא שילוב מנצח שתורם בהצלחה להגדלת נאמנות הלקוחות, ההכנסות והרווחיות של לקוחותינו המשותפים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.