רבעון מוצלח למק'אפי: מכרה ב-236 מיליון דולר ברבעון
חברת מק'אפי (NYSE:MFE) העוסקת בפיתוח ויישום מערכות הגנה פרואקטיביות (IPS) ותוכנות אנטיוירוס, הציגה תוצאות כספיות לרבעון הראשון של 2005. מניתוח תוצאות הדו"ח עולה כי המכירות הסתכמו ב-236 מיליון דולר, גבוהות בכ-20 מיליון דולר למה שצפו התחזיות בוול סטריט.
בתקופה המקבילה אשתקד עמדו המכירות על 219 מיליון דולר. בניכוי מכירת עסקים הרויחה מקאפי 45.6 מיליון דולר, שהם 27 סנט למניה וזאת לעומת תחזית של 21 סנט למניה. שולי הרווח עלו ל-24%.
לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מק'אפי הציגה גידול של 38% שנבע ממכירות Sniffer, ממכירת מעבדות המחקר של מק'אפי, מכירת מוצרים באינטרנט, עסקאות מיזוג ושיתופי פעולה ועוד. מכירות סדרת מוצרי Intrushield, אשר גדלו במאה אחוזים כל שנה, תרמו גם הם את חלקם לרווח החברה. המניה הגיבה לפרסום הדו"ח בזינוק של 15% לשער של 25.55 דולר.
במק'אפי צופים, שברבעון השני של שנת 2005 תחול עליה נוספת ברווחים של 10 מיליון דולר שהם 24 סנט למניה. כמו כן, מק'אפי צופה כי, בשנת 2005 כולה תגיע למחזור מכירות שבין 955 ל-975 מיליון דולר, ולרווח מצטבר 1.15-1.20 דולר למניה. הנהלת החברה אישרה את תוכנית קניית מניות (Buy Back) בסכום של 250 מיליון דולר, שתושלם עד 20 לאוגוסט 2006.
מנהל אזור הים התיכון במק'אפי, דורון דרייר: "מק'אפי ממשיכה בצמיחה בכל התחומים, החל ממכירות לתחום הביתי וכלה במכירות המוצרים המתוחכמים ביותר לארגונים הגדולים בעולם. מקאפי היא כיום חברת האבטחה הגדולה בעולם, ובכוונתינו להמשיך להוביל את השוק בשנים הקרובות".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
