סקר: מצוקת האשראי בעסקים הקטנים - מעכבת הצמיחה
הגורם הראשי המונע את צמיחת העסקים הקטנים והבינוניים הוא מצוקת האשראי ובעיות בתזרים המזומנים. כך עולה מסקר שערכה חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים". מהסקר שנערך ע"י קבוצת Profit לייעוץ שיווקי וקד"מ, בקרב 185 עסקים בכל רחבי הארץ, עולה כי 48% מבעלי העסקים טענו כי הבעייה המרכזית המעכבת את צמיחת העסק היא בעיית התזרים והאשראי.
בחברת הפקטורינג מעריכים, 16% ציינו כי הבעיה המרכזית היא מחסור בכח אדם מקצועי, 13% ציינו כי הבעיה המעכבת את הצמיחה היא חוסר ביקוש מספק למוצר אותו הם מייצרים ו-5% טענו כי אין כל בעייה.
54% מבעלי העסקים טענו כי העסק שלהם סובל בפועל ממצוקת אשראי ומבעייה בתזרים המזומנים. על הנזק הנגרם לעסק כתוצאה מבעיות התזרים והאשראי ציינו 43% מהעסקים הסובלים מבעייה זו כי מצוקת האשראי והתזרים גרמה להם לאבד לקוחות בפועל כתוצאה מכך.
עוד עולה מהסקר כי 62% מהעסקים לא הצליחו למצוא פתרון למצוקת האשראי והתזרים, 23% ציינו כי הם נוטלים הלוואות גישור מהבנקים, 10% קיצצו בהוצאות ו-5% נאלצו להפסיק להעניק אשראי ללקוחותיהם. 28% מבעלי העסקים שהשתתפו בסקר טענו כי האשראי המוענק להם מהבנקים הוגבל.
עוד עולה מהסקר כי מתוך בתי עסק הסובלים מבעיות תזרים: כ-73% מהווים בתי עסק קטנים (עד 50 עובדים). 27% חברות בינוניות (51-100 עובדים). מתוך בתי עסק הסובלים מבעיות תזרים: כ-90% מהווים בתי עסק המספקים שירותים וכ-10% מהווים בתי עסק יצרניים.
לדברי מנכ"ל חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים", עו"ד מיכה אבני, העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה של המשק והם הספקים הראשיים של מקומות התעסוקה. מהסקר עולה כי הבעיה המרכזית המונעת את הגדילתם של העסקים הללו היא מצוקת האשראי ובעיית התזרים. בעלי העסקים נאלצים להעניק אשראי ארוך ללקוחותיהם, ולספוג בינתיים את העלויות של משכורות, חומרי גלם, הוצאות ייצור ועוד.
הבעיה קשה במיוחד בקרב עסקים שעיקר ההוצאה בהם מבוססת על משכורות: חברות שליחויות, חברות כח אדם, חברות שמירה, נקיון, הובלות וכו', אשר נאלצות לשלם לעיתים 3-5 משכורות לעשרות עובדים, בטרם יקבלו תשלום מלקוחותיהם.
בעיית התזרים מונעת מהעסק לקבל על עצמו פרוייקטים נוספים. מציאת פתרון לבעיות התזרים והאשראי של העסקים הקטנים היא המפתח לגדילתם וכתוצאה מכך לצמיחתו של המשק.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
