סקר: מצוקת האשראי בעסקים הקטנים - מעכבת הצמיחה
הגורם הראשי המונע את צמיחת העסקים הקטנים והבינוניים הוא מצוקת האשראי ובעיות בתזרים המזומנים. כך עולה מסקר שערכה חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים". מהסקר שנערך ע"י קבוצת Profit לייעוץ שיווקי וקד"מ, בקרב 185 עסקים בכל רחבי הארץ, עולה כי 48% מבעלי העסקים טענו כי הבעייה המרכזית המעכבת את צמיחת העסק היא בעיית התזרים והאשראי.
בחברת הפקטורינג מעריכים, 16% ציינו כי הבעיה המרכזית היא מחסור בכח אדם מקצועי, 13% ציינו כי הבעיה המעכבת את הצמיחה היא חוסר ביקוש מספק למוצר אותו הם מייצרים ו-5% טענו כי אין כל בעייה.
54% מבעלי העסקים טענו כי העסק שלהם סובל בפועל ממצוקת אשראי ומבעייה בתזרים המזומנים. על הנזק הנגרם לעסק כתוצאה מבעיות התזרים והאשראי ציינו 43% מהעסקים הסובלים מבעייה זו כי מצוקת האשראי והתזרים גרמה להם לאבד לקוחות בפועל כתוצאה מכך.
עוד עולה מהסקר כי 62% מהעסקים לא הצליחו למצוא פתרון למצוקת האשראי והתזרים, 23% ציינו כי הם נוטלים הלוואות גישור מהבנקים, 10% קיצצו בהוצאות ו-5% נאלצו להפסיק להעניק אשראי ללקוחותיהם. 28% מבעלי העסקים שהשתתפו בסקר טענו כי האשראי המוענק להם מהבנקים הוגבל.
עוד עולה מהסקר כי מתוך בתי עסק הסובלים מבעיות תזרים: כ-73% מהווים בתי עסק קטנים (עד 50 עובדים). 27% חברות בינוניות (51-100 עובדים). מתוך בתי עסק הסובלים מבעיות תזרים: כ-90% מהווים בתי עסק המספקים שירותים וכ-10% מהווים בתי עסק יצרניים.
לדברי מנכ"ל חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים", עו"ד מיכה אבני, העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה של המשק והם הספקים הראשיים של מקומות התעסוקה. מהסקר עולה כי הבעיה המרכזית המונעת את הגדילתם של העסקים הללו היא מצוקת האשראי ובעיית התזרים. בעלי העסקים נאלצים להעניק אשראי ארוך ללקוחותיהם, ולספוג בינתיים את העלויות של משכורות, חומרי גלם, הוצאות ייצור ועוד.
הבעיה קשה במיוחד בקרב עסקים שעיקר ההוצאה בהם מבוססת על משכורות: חברות שליחויות, חברות כח אדם, חברות שמירה, נקיון, הובלות וכו', אשר נאלצות לשלם לעיתים 3-5 משכורות לעשרות עובדים, בטרם יקבלו תשלום מלקוחותיהם.
בעיית התזרים מונעת מהעסק לקבל על עצמו פרוייקטים נוספים. מציאת פתרון לבעיות התזרים והאשראי של העסקים הקטנים היא המפתח לגדילתם וכתוצאה מכך לצמיחתו של המשק.
בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
הסתדרות בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
