סקר: מצוקת האשראי בעסקים הקטנים - מעכבת הצמיחה

חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים" חושפת נתונים לפיהם הגורם הראשי המונע את צמיחת העסקים הקטנים והבינוניים הוא מצוקת האשראי ובעיות בתזרים המזומנים
חזי שטרנליכט |

הגורם הראשי המונע את צמיחת העסקים הקטנים והבינוניים הוא מצוקת האשראי ובעיות בתזרים המזומנים. כך עולה מסקר שערכה חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים". מהסקר שנערך ע"י קבוצת Profit לייעוץ שיווקי וקד"מ, בקרב 185 עסקים בכל רחבי הארץ, עולה כי 48% מבעלי העסקים טענו כי הבעייה המרכזית המעכבת את צמיחת העסק היא בעיית התזרים והאשראי.

בחברת הפקטורינג מעריכים, 16% ציינו כי הבעיה המרכזית היא מחסור בכח אדם מקצועי, 13% ציינו כי הבעיה המעכבת את הצמיחה היא חוסר ביקוש מספק למוצר אותו הם מייצרים ו-5% טענו כי אין כל בעייה.

54% מבעלי העסקים טענו כי העסק שלהם סובל בפועל ממצוקת אשראי ומבעייה בתזרים המזומנים. על הנזק הנגרם לעסק כתוצאה מבעיות התזרים והאשראי ציינו 43% מהעסקים הסובלים מבעייה זו כי מצוקת האשראי והתזרים גרמה להם לאבד לקוחות בפועל כתוצאה מכך.

עוד עולה מהסקר כי 62% מהעסקים לא הצליחו למצוא פתרון למצוקת האשראי והתזרים, 23% ציינו כי הם נוטלים הלוואות גישור מהבנקים, 10% קיצצו בהוצאות ו-5% נאלצו להפסיק להעניק אשראי ללקוחותיהם. 28% מבעלי העסקים שהשתתפו בסקר טענו כי האשראי המוענק להם מהבנקים הוגבל.

עוד עולה מהסקר כי מתוך בתי עסק הסובלים מבעיות תזרים: כ-73% מהווים בתי עסק קטנים (עד 50 עובדים). 27% חברות בינוניות (51-100 עובדים). מתוך בתי עסק הסובלים מבעיות תזרים: כ-90% מהווים בתי עסק המספקים שירותים וכ-10% מהווים בתי עסק יצרניים.

לדברי מנכ"ל חברת הפקטורינג "פנינסולה פיננסים", עו"ד מיכה אבני, העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה של המשק והם הספקים הראשיים של מקומות התעסוקה. מהסקר עולה כי הבעיה המרכזית המונעת את הגדילתם של העסקים הללו היא מצוקת האשראי ובעיית התזרים. בעלי העסקים נאלצים להעניק אשראי ארוך ללקוחותיהם, ולספוג בינתיים את העלויות של משכורות, חומרי גלם, הוצאות ייצור ועוד.

הבעיה קשה במיוחד בקרב עסקים שעיקר ההוצאה בהם מבוססת על משכורות: חברות שליחויות, חברות כח אדם, חברות שמירה, נקיון, הובלות וכו', אשר נאלצות לשלם לעיתים 3-5 משכורות לעשרות עובדים, בטרם יקבלו תשלום מלקוחותיהם.

בעיית התזרים מונעת מהעסק לקבל על עצמו פרוייקטים נוספים. מציאת פתרון לבעיות התזרים והאשראי של העסקים הקטנים היא המפתח לגדילתם וכתוצאה מכך לצמיחתו של המשק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".