מחירי הנפט הגואים והדולר הנחלש יכבידו על וול סטריט
מחירי הנפט הגואים עתידים להכביד על המדדים המובילים בוול סטריט ביום הראשון של שבוע המסחר המקוצר (אתמול לא התקיים מסחר לרגל יום הנשיא). ואכן החוזים העתידיים מצביעים על ירידות שערים חדות בפתיחה. קטליזטור שלילי מתקבל גם מצד החלשות הדולר ברחבי העולם אל מול המטבעות העיקריים ובעיקר אל מול האירו ואל מול היין.
החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה במארס מאמירים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק ב-1.78% וסובבים סביב 49.21 דולר. ברקע לעליות, הקור העז השוטף את אירופה ואת צפון מערב ארה"ב, קור המגביר את הביקושים לנפט לחימום.
בשוק המט"ח העולמי. הדולר נחלש, כאמור, אל מול העיקריים ונסחר בשעה זו בירידה של 1.12% אל מול האירו סביב 1.3214 דולר ובירידה של 1.6% אל מול היין סביב 103.89 יין.
סקטור הפרמצבטיקה הוא הוא שיעמוד היום במרכז המסחר. במהלך סוף השבוע הודיעה ענקית התרופות נובארטיס (NVS) על רכישתה של חברת התרופות הקסל וכן של 67.7% מאי-און לאבס (ELAB) בתמורה ל-7.4 מיליארד דולר. לנובארטיס ניתנה האופציה לרכוש את יתרת מניות אי-און במחיר של 31 דולר למניה ובהיקף כולל של מיליארד דולר נוספים. המהלך עתיד להפוך אותה לחברת התרופות הגדולה בעולם והמניות צפויות להיגב להתרחשויות.
ובישראליות. מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע עשויות גם הן להגיב לעסקה הגדולה. יו"ר טבע, אלי הורוביץ אמר אתמול בתגובה: "הגודל אינו בהכרח מה שקובע". היום התפרסמו הערכות ב"הארץ" לפיהן ישנם גורמים בשווקי ההון הגלובליים שעשויים להיות מעוניינים ברכישת הענקית הגנרית.
מניות פרטנר עשויות גם הן לעמוד במרכז, לאחר שהודיעה על העלאת תעריפי השיחות בשעור של עד 19%. פרטנר העלתה את תעריפי השיחות לא לפני שמתחרתה - פלאפון עשתה כן, וזאת עקב העלאת דמי הקישוריות על ידי משרד התקשורת.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
