הרה ארגון באסם נמשך: מונו 3 משנים חדשים למנכ"ל

מאיר אימבר - משנה למנכ"ל לתפעול, איציק צאיג - משנה למנכ"ל בקבוצה ומנכ"ל קבוצת אסם סחר ופנחס קימלמן - משנה למנכ"ל לכספים. במסגרת הרה ארגון עליו הודיעה זה מכבר, תעבור למבנה חטיבתי
שרון שפורר |

קבוצת אסם הודיעה היום (א') על מינויים של מאיר אימבר, איציק צאיג ופנחס קימלמן לתפקידי משנה למנכ"ל. מינויים אלו, נמסר מהחברה, מתבצעים כחלק מהשינוי במבנה הארגוני עליו הודיעה הקבוצה לאחרונה. במסגרת זו, תעבור הקבוצה למבנה חטיבתי שיאפשר מיקוד ניהולי בכל אחד מתחומי הפעילות ומטה ניהולי שיהיה אחראי בין השאר להתוויית מדיניות הקבוצה, קביעת אסטרטגיה בתחומים שונים ואחריות מקצועית לפעילויות המתבצעות בקבוצה.

ההערכות החדשה נועדה, לדברי אסם, להתאים את מבנה האירגון לתהליך ההתפתחות המואץ שהובילה קבוצת אסם בשנים האחרונות באמצעות מיזוגים ורכישות של החברות: טבעול, סלטי צבר, הבית, בית השיטה, נגה גלידות ואחרות, ועל ידי כניסה לתחומים חדשים, דוגמת: תחום הקפה, דגני הבוקר, שוקולד ומזון לחיות מחמד.

מאיר אימבר (50) מונה למשנה למנכ"ל לתפעול בקבוצת אסם. במסגרת תפקידו, יהיה ענבר אחראי על מערך התפעול של כל מפעלי הקבוצה, ובכלל זה תפקוד מקצועי של המפעלים, פיתוח טכנולוגיות, ניהול אבטחת איכות, ציוד ומערכות, הנדסת תעשייה, התייעלות המפעלים, פיתוח אריזות ומערכות מידע תפעוליות. אימבר שימש בעבר כסמנכ"ל תפעול בחברת אסם, מנכ"ל חברת תדביק ולפני כן כמנכ"ל רהיטי צרעה ומשנה למנכ"ל בחברת מאן. אימבר החל לפני שנים את דרכו באסם ושימש במשך שש שנים כמנהל הייצור במפעל החברה בבני ברק. אימבר הינו בעל תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת BRUNEL באנגליה.

איציק צאיג (49) מונה למשנה למנכ"ל בקבוצת אסם ומנכ"ל קבוצת אסם סחר. במסגרת תפקידו, יהיה צאיג אחראי על מערך המכירות והסחר של קבוצת אסם, לרבות ניהול פעילות הקבוצה ברשתות השיווק, החנויות הפרטיות והשוק המקצועי, בניית קונספטים מכירתיים, וטיפול בנקודות המכירה. בתפקידו הקודם שימש צאיג כסמנכ"ל השיווק של אסם ולפני כן כמנכ"ל סלטי צבר. לצאיג תואר ראשון בהנדסת קרקע ומים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת ת"א.

פנחס קימלמן (44) מונה למשנה למנכ"ל לכספים בקבוצת אסם.

במסגרת תפקידו, ינהל קימלמן את מערך הכספים של קבוצת אסם , כולל מערכות התמחיר, החשבות, הגזברות, הכלכלה והבקרה, ויהיה אחראי לקביעת המדיניות של המערכות הפיננסיות בחברות הבת. בתפקידו הקודם שימש קימלמן כסמנכ"ל הכספים של אסם ולפני כן כמנהל כספים וכסגן מנהל חשבונות ראשי. קימלמן הוא יו"ר פורום מנהלי הכספים בהתאחדות התעשיינים. המשנה החדש למנכ"ל הינו רואה חשבון מוסמך ובעל תואר ראשון בכלכלה מטעם האוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.