הרה ארגון באסם נמשך: מונו 3 משנים חדשים למנכ"ל
קבוצת אסם הודיעה היום (א') על מינויים של מאיר אימבר, איציק צאיג ופנחס קימלמן לתפקידי משנה למנכ"ל. מינויים אלו, נמסר מהחברה, מתבצעים כחלק מהשינוי במבנה הארגוני עליו הודיעה הקבוצה לאחרונה. במסגרת זו, תעבור הקבוצה למבנה חטיבתי שיאפשר מיקוד ניהולי בכל אחד מתחומי הפעילות ומטה ניהולי שיהיה אחראי בין השאר להתוויית מדיניות הקבוצה, קביעת אסטרטגיה בתחומים שונים ואחריות מקצועית לפעילויות המתבצעות בקבוצה.
ההערכות החדשה נועדה, לדברי אסם, להתאים את מבנה האירגון לתהליך ההתפתחות המואץ שהובילה קבוצת אסם בשנים האחרונות באמצעות מיזוגים ורכישות של החברות: טבעול, סלטי צבר, הבית, בית השיטה, נגה גלידות ואחרות, ועל ידי כניסה לתחומים חדשים, דוגמת: תחום הקפה, דגני הבוקר, שוקולד ומזון לחיות מחמד.
מאיר אימבר (50) מונה למשנה למנכ"ל לתפעול בקבוצת אסם. במסגרת תפקידו, יהיה ענבר אחראי על מערך התפעול של כל מפעלי הקבוצה, ובכלל זה תפקוד מקצועי של המפעלים, פיתוח טכנולוגיות, ניהול אבטחת איכות, ציוד ומערכות, הנדסת תעשייה, התייעלות המפעלים, פיתוח אריזות ומערכות מידע תפעוליות. אימבר שימש בעבר כסמנכ"ל תפעול בחברת אסם, מנכ"ל חברת תדביק ולפני כן כמנכ"ל רהיטי צרעה ומשנה למנכ"ל בחברת מאן. אימבר החל לפני שנים את דרכו באסם ושימש במשך שש שנים כמנהל הייצור במפעל החברה בבני ברק. אימבר הינו בעל תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת BRUNEL באנגליה.
איציק צאיג (49) מונה למשנה למנכ"ל בקבוצת אסם ומנכ"ל קבוצת אסם סחר. במסגרת תפקידו, יהיה צאיג אחראי על מערך המכירות והסחר של קבוצת אסם, לרבות ניהול פעילות הקבוצה ברשתות השיווק, החנויות הפרטיות והשוק המקצועי, בניית קונספטים מכירתיים, וטיפול בנקודות המכירה. בתפקידו הקודם שימש צאיג כסמנכ"ל השיווק של אסם ולפני כן כמנכ"ל סלטי צבר. לצאיג תואר ראשון בהנדסת קרקע ומים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת ת"א.
פנחס קימלמן (44) מונה למשנה למנכ"ל לכספים בקבוצת אסם.
במסגרת תפקידו, ינהל קימלמן את מערך הכספים של קבוצת אסם , כולל מערכות התמחיר, החשבות, הגזברות, הכלכלה והבקרה, ויהיה אחראי לקביעת המדיניות של המערכות הפיננסיות בחברות הבת. בתפקידו הקודם שימש קימלמן כסמנכ"ל הכספים של אסם ולפני כן כמנהל כספים וכסגן מנהל חשבונות ראשי. קימלמן הוא יו"ר פורום מנהלי הכספים בהתאחדות התעשיינים. המשנה החדש למנכ"ל הינו רואה חשבון מוסמך ובעל תואר ראשון בכלכלה מטעם האוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
