הרה ארגון באסם נמשך: מונו 3 משנים חדשים למנכ"ל

מאיר אימבר - משנה למנכ"ל לתפעול, איציק צאיג - משנה למנכ"ל בקבוצה ומנכ"ל קבוצת אסם סחר ופנחס קימלמן - משנה למנכ"ל לכספים. במסגרת הרה ארגון עליו הודיעה זה מכבר, תעבור למבנה חטיבתי
שרון שפורר |

קבוצת אסם הודיעה היום (א') על מינויים של מאיר אימבר, איציק צאיג ופנחס קימלמן לתפקידי משנה למנכ"ל. מינויים אלו, נמסר מהחברה, מתבצעים כחלק מהשינוי במבנה הארגוני עליו הודיעה הקבוצה לאחרונה. במסגרת זו, תעבור הקבוצה למבנה חטיבתי שיאפשר מיקוד ניהולי בכל אחד מתחומי הפעילות ומטה ניהולי שיהיה אחראי בין השאר להתוויית מדיניות הקבוצה, קביעת אסטרטגיה בתחומים שונים ואחריות מקצועית לפעילויות המתבצעות בקבוצה.

ההערכות החדשה נועדה, לדברי אסם, להתאים את מבנה האירגון לתהליך ההתפתחות המואץ שהובילה קבוצת אסם בשנים האחרונות באמצעות מיזוגים ורכישות של החברות: טבעול, סלטי צבר, הבית, בית השיטה, נגה גלידות ואחרות, ועל ידי כניסה לתחומים חדשים, דוגמת: תחום הקפה, דגני הבוקר, שוקולד ומזון לחיות מחמד.

מאיר אימבר (50) מונה למשנה למנכ"ל לתפעול בקבוצת אסם. במסגרת תפקידו, יהיה ענבר אחראי על מערך התפעול של כל מפעלי הקבוצה, ובכלל זה תפקוד מקצועי של המפעלים, פיתוח טכנולוגיות, ניהול אבטחת איכות, ציוד ומערכות, הנדסת תעשייה, התייעלות המפעלים, פיתוח אריזות ומערכות מידע תפעוליות. אימבר שימש בעבר כסמנכ"ל תפעול בחברת אסם, מנכ"ל חברת תדביק ולפני כן כמנכ"ל רהיטי צרעה ומשנה למנכ"ל בחברת מאן. אימבר החל לפני שנים את דרכו באסם ושימש במשך שש שנים כמנהל הייצור במפעל החברה בבני ברק. אימבר הינו בעל תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת BRUNEL באנגליה.

איציק צאיג (49) מונה למשנה למנכ"ל בקבוצת אסם ומנכ"ל קבוצת אסם סחר. במסגרת תפקידו, יהיה צאיג אחראי על מערך המכירות והסחר של קבוצת אסם, לרבות ניהול פעילות הקבוצה ברשתות השיווק, החנויות הפרטיות והשוק המקצועי, בניית קונספטים מכירתיים, וטיפול בנקודות המכירה. בתפקידו הקודם שימש צאיג כסמנכ"ל השיווק של אסם ולפני כן כמנכ"ל סלטי צבר. לצאיג תואר ראשון בהנדסת קרקע ומים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת ת"א.

פנחס קימלמן (44) מונה למשנה למנכ"ל לכספים בקבוצת אסם.

במסגרת תפקידו, ינהל קימלמן את מערך הכספים של קבוצת אסם , כולל מערכות התמחיר, החשבות, הגזברות, הכלכלה והבקרה, ויהיה אחראי לקביעת המדיניות של המערכות הפיננסיות בחברות הבת. בתפקידו הקודם שימש קימלמן כסמנכ"ל הכספים של אסם ולפני כן כמנהל כספים וכסגן מנהל חשבונות ראשי. קימלמן הוא יו"ר פורום מנהלי הכספים בהתאחדות התעשיינים. המשנה החדש למנכ"ל הינו רואה חשבון מוסמך ובעל תואר ראשון בכלכלה מטעם האוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים

חוק חדש יעניק עד 4 נקודות זיכוי במס ויקבע תגמול מינימלי של 9,632 שקל לחודש מילואים; ההסדר יורחב ב־2028 ויכלול גם תגמול רטרואקטיבי למפוטרים בזמן שירות

אדיר בן עמי |

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק הטבות המס למשרתי המילואים כלוחמים, יוזמה שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ’. החוק מעניק נקודות זיכוי במס הכנסה ללוחמי מילואים בהתאם להיקף ימי השירות שביצעו במהלך שנת המס, במטרה לתגמל ולתמרץ שירות משמעותי במערך המילואים. על פי ההסדר החדש, משרתי מילואים שביצעו מעל 30 ימי שירות בשנה יהיו זכאים לנקודות זיכוי מדורגות, שיכולות להגיע עד ארבע נקודות זיכוי בשנה, שוות ערך לכ־968 שקלים בחודש, או כ־11,600 שקלים בשנה. ההטבה תיושם באופן קבוע במערך המס.


חלוקת הנקודות תיעשה בהתאם למספר הימים: 30 ימי שירות יזכו בחצי נקודת זיכוי (121 שקלים בחודש), 50 ימים יזכו בנקודה, 70 ימים בשתי נקודות, 90 ימים בשלוש נקודות, ומעל 110 ימים - ארבע נקודות. החל משנת 2028 המדרגות יותאמו מחדש כך שזכאות תושג כבר מ־20 ימי שירות.


בנוסף, החוק מעגן את התגמול המינימלי לחודש מילואים ומצמיד אותו למדד. בשנת 2025 יעמוד שכר המינימום לחודש מילואים על 9,632 שקלים, במקום כ־7,000 שקלים כיום. ההעלאה, שנקבעה תחילה כהוראת שעה בתקופת המלחמה, תהפוך כעת להסדר קבוע.


78% זכאים

בדיוני ועדת הכספים עלה כי כ־78% מלוחמי מערך המילואים צפויים לעמוד בתנאי הסף ולהיכנס למעגל הזכאות כבר בשנת 2025. דרישת הוועדה הביאה להפחתת מספר ימי השירות הנדרשים החל משנת 2028, מתוך צפי לירידה בעומס המילואים בשנים הקרובות. במהלך הדיונים הושם דגש על כך שהחוק המקורי היטיב בעיקר עם בעלי הכנסה גבוהה, ולכן הוחלט לשלב בו תיקון לחוק הביטוח הלאומי המבטיח תגמול מזערי למשרתי מילואים בעלי הכנסה נמוכה או כאלה שאינם עובדים. שיעור התגמול יעמוד על 95% משכר הבסיס, כפי שנקבע בתקופת המלחמה, וייושם באופן קבוע.


בוועדה הוצג גם סיכום נוסף, ביוזמת ח״כ ינון אזולאי, שלפיו משרת מילואים שיפוטר במהלך שירותו יהיה זכאי להשלמת שכר מלאה עד לגובה שכרו האחרון. באוצר ציינו כי הסדר זה יקודם בהסכמה במסגרת הצעת חוק פרטית, וייכנס לתוקף רטרואקטיבית ממאי 2025 ועד לסיום מצב החירום בעורף.