הרה ארגון באסם נמשך: מונו 3 משנים חדשים למנכ"ל

מאיר אימבר - משנה למנכ"ל לתפעול, איציק צאיג - משנה למנכ"ל בקבוצה ומנכ"ל קבוצת אסם סחר ופנחס קימלמן - משנה למנכ"ל לכספים. במסגרת הרה ארגון עליו הודיעה זה מכבר, תעבור למבנה חטיבתי
שרון שפורר |

קבוצת אסם הודיעה היום (א') על מינויים של מאיר אימבר, איציק צאיג ופנחס קימלמן לתפקידי משנה למנכ"ל. מינויים אלו, נמסר מהחברה, מתבצעים כחלק מהשינוי במבנה הארגוני עליו הודיעה הקבוצה לאחרונה. במסגרת זו, תעבור הקבוצה למבנה חטיבתי שיאפשר מיקוד ניהולי בכל אחד מתחומי הפעילות ומטה ניהולי שיהיה אחראי בין השאר להתוויית מדיניות הקבוצה, קביעת אסטרטגיה בתחומים שונים ואחריות מקצועית לפעילויות המתבצעות בקבוצה.

ההערכות החדשה נועדה, לדברי אסם, להתאים את מבנה האירגון לתהליך ההתפתחות המואץ שהובילה קבוצת אסם בשנים האחרונות באמצעות מיזוגים ורכישות של החברות: טבעול, סלטי צבר, הבית, בית השיטה, נגה גלידות ואחרות, ועל ידי כניסה לתחומים חדשים, דוגמת: תחום הקפה, דגני הבוקר, שוקולד ומזון לחיות מחמד.

מאיר אימבר (50) מונה למשנה למנכ"ל לתפעול בקבוצת אסם. במסגרת תפקידו, יהיה ענבר אחראי על מערך התפעול של כל מפעלי הקבוצה, ובכלל זה תפקוד מקצועי של המפעלים, פיתוח טכנולוגיות, ניהול אבטחת איכות, ציוד ומערכות, הנדסת תעשייה, התייעלות המפעלים, פיתוח אריזות ומערכות מידע תפעוליות. אימבר שימש בעבר כסמנכ"ל תפעול בחברת אסם, מנכ"ל חברת תדביק ולפני כן כמנכ"ל רהיטי צרעה ומשנה למנכ"ל בחברת מאן. אימבר החל לפני שנים את דרכו באסם ושימש במשך שש שנים כמנהל הייצור במפעל החברה בבני ברק. אימבר הינו בעל תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת BRUNEL באנגליה.

איציק צאיג (49) מונה למשנה למנכ"ל בקבוצת אסם ומנכ"ל קבוצת אסם סחר. במסגרת תפקידו, יהיה צאיג אחראי על מערך המכירות והסחר של קבוצת אסם, לרבות ניהול פעילות הקבוצה ברשתות השיווק, החנויות הפרטיות והשוק המקצועי, בניית קונספטים מכירתיים, וטיפול בנקודות המכירה. בתפקידו הקודם שימש צאיג כסמנכ"ל השיווק של אסם ולפני כן כמנכ"ל סלטי צבר. לצאיג תואר ראשון בהנדסת קרקע ומים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת ת"א.

פנחס קימלמן (44) מונה למשנה למנכ"ל לכספים בקבוצת אסם.

במסגרת תפקידו, ינהל קימלמן את מערך הכספים של קבוצת אסם , כולל מערכות התמחיר, החשבות, הגזברות, הכלכלה והבקרה, ויהיה אחראי לקביעת המדיניות של המערכות הפיננסיות בחברות הבת. בתפקידו הקודם שימש קימלמן כסמנכ"ל הכספים של אסם ולפני כן כמנהל כספים וכסגן מנהל חשבונות ראשי. קימלמן הוא יו"ר פורום מנהלי הכספים בהתאחדות התעשיינים. המשנה החדש למנכ"ל הינו רואה חשבון מוסמך ובעל תואר ראשון בכלכלה מטעם האוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת בר אילן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.