אורנג' תציע את שירותי "מפה" למשתמשים בדור ה-3
חברת פרטנר חתמה על הסכם עם חברת לוקיישנט, במסגרתו בעלי מכשיר סלולרי LGU8120i בדור השלישי של orange יוכלו לצפות במכשירם בחלק מתכני אתר מפה, אתר הבילויים, הנופש והפנאי המוביל בישראל.
את התוכנה המאפשרת צפייה במפות פיתחה חברת לוקיישנט. הגרסה הראשונה תתרחב בקרוב ותעשיר עוד יותר את חווית השימוש באתר מפה, מכל מקום ובכל זמן. התוכנה מאפשרת, באמצעות טכנולוגיה ייחודית, לנוע בחופשיות על המפה ולהגדיל או להקטין את קנה המידה שלה, תוך כדי טעינה מהירה של מפות מעל גבי הרשת הסלולרית.
כמו כן, התכנה כוללת מנוע חיפוש המאפשר חיפוש בבסיס הנתונים של חברת מפה, כולל מנגנון לתיקון שגיאות הקלדה. בנוסף, מאפשרת התוכנה גם חישוב של מסלולי הנסיעה המהירים ביותר בין שתי נקודות והצגתם הן כתיאור בכתב והן כמסלול מצויר על גבי המפה. בעתיד הקרוב תאפשר התכנה גם צפייה בתמונות וקטעי וידאו של אתרים מבוקשים.
בפרטנר מציינים כי שילוב תכני אתר "מפה" בפורטל הסלולרי oboxlive הינו המשך ישיר לאסטרטגיה של החברה. אתר מפה מציע המלצות למסעדות, ברים, סרטים, בתי מלון, צימרים ועוד, בנוסף לשכבות מידע חיוניות נוספות כמו מיקום תחנות דלק, כספומטים וכדומה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
