מגן אור לייזר
צילום: רפאל

הטיל ההיפרסוני של רוסיה: האם ישראל צריכה לדאוג?

הטיל החדש "אורשניק" מסוגל, לטענת הרוסים, לחדור את מערכות ההגנה המתקדמות בעולם. האם זה נכון, האם ההחיבור הצבאי בין רוסיה לאיראן עלול להפוך את האיום למציאות ישראלית? וגם - הפתרון הצבאי של ישראל שעשוי להתמודד מול הטילים הרוסיים
עמית בר | (4)

אוקראינה שיגרה טילים בליסטיים לעבר רוסיה וזו כתגובה שיגרה על אוקראינה את הטיל ההיפרסוני החדש "אורשניק". המלחמה בין שתי המדינות האלו מתרחשת כבר מעל 1,000 ימים  ונראה כאילו אין מוצא. היא ממשיכה לעלות מדרגה. הפעם, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שיגר סוג של איום כלפי כל המערב. הוא אמר כי מדובר בטיל שאינו ניתן ליירוט באמצעות מערכות ההגנה הקיימות. זה יכול לנבוע מיכולת שינוי מסלול מהירה או מחמקנות או מהירות מאוד גבוהה, אבל השאלה אם אלו דיבורים כדי לשדר כוח ועוצמה או שאלו דברי אמת. נזכיר לכם שישראל הצליחה יחסית בקלות לנטרל את יכולות ההגנה האווירית הכי מתקדמות של הרוסים שהיו באיראן, למרות שהרוסים טענו שהן מספקות הגנה מלאה. 

זה לא אומר שצריך לזלזל באמירות וביכולות של הרוסים, ההיפך. מעבר לאיום הישיר על אירופה, הקשרים בין רוסיה לאיראן מעוררים דאגות באשר להשפעות האפשריות של הטילים החדשים של רוסיה על המזרח התיכון וישראל.

 

הטכנולוגיה החדשה: מה הופך את "אורשניק" לכל כך מסוכן?

הטיל "אורשניק", על פי הרוסים, נחשב לפריצת דרך בתחום הטילים הבליסטיים. מדובר בטיל שמסוגל להגיע לטווח של עד 5,000 ק"מ ולשאת כמה ראשי נפץ במקביל. מהירותו הגבוהה – פי עשרה ממהירות הקול – ויכולת התמרון המתקדמת שלו מקשות על יירוטו במערכות ההגנה הקיימות.

בנוסף, הטיל יכול לפגוע במספר מטרות בו-זמנית, מה שמעלה את האיום על מערכות הגנה אוויריות שמתמודדות עם מתקפות רחבות היקף. לדברי פוטין, הטיל פותח כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים מצד המערב. באוקראינה כבר נעשה בו שימוש נגד תשתיות קריטיות, והמערב כנראה נדרש להיערכות מחודשת כדי להתמודד עם האיום החדש.

עם זאת, צריך לחשוב על מאחורי הקלעים. ייתכן שפוטין לא מעוניין בהתחמשות של הגנה אווירית מצד אוקראינה (ומדינות נוספות) ולכן הוא מעביר את המסר שהטיל עובר את כל ההגנות האוויריות. כי במצב כזה, למה לקנות את ההגנה האווירת (ישראל נזכיר היא מעצמה של הגנה אווירית עם החץ, קלע דוד, כיפת דוד ובקרוב מערכות הלייזר).

על כל פנים, ובהנחה שהמערב מנסה לבחון את היכולות האמיתיות של הטילים הרוסיים, הרי שאם יש כאן התקדמות טכנולוגית גדולה, זה יכול להשפיע גם על ישראל. 

> מה זה טיל היפר-סוני - המכון למחקר ביטחון לאומי

 

רוסיה ואיראן: שיתוף פעולה שמאיים על ישראל?

הקשרים בין רוסיה לאיראן מתחזקים בשנים האחרונות, במיוחד בזירה הצבאית. איראן סיפקה לרוסיה כטב"מים מתקדמים לשימוש במלחמת אוקראינה. רויה היא ספקית נשק ומערכות צבאיות גדולה מאוד לצבא האיראני. רוסיה צריכה כל אגורה עכשיו והיא זקוקה לעסקאות נשק גדולות. איראן שנמצאת במצוקה מול ההתקפות והעליונות האווירית של ישראל תעלולה לרכוש את הטילים האלו. רוסיה יודעת שמכירתם לאיראן זה שינוי דרמטי ביחסים בינה לבין ישראל, ממצב של יחסים חלשים למצב של ניתוק מוחלט והגדרה כסוג של מדינת אויב, אבל לרוסיה יש בעיות גדולות יותר לחשוב עליהן מאשר על ישראל. לכן זה עניין מאוד מסוכן, אם כאמור הטיל מגיע ליכוטלות גבוהות. 

עבור איראן, שמפתחת טילים בליסטיים משלה, הטכנולוגיה הרוסית יכולה להוות שדרוג משמעותי. אם טכנולוגיות כמו "אורשניק" יגיעו לידיה של איראן, הדבר עלול לשנות את מאזן הכוחות באזור ולהציב איום חדש על ישראל. איראן שואפת להחזיק בטילים שיכולים לחדור את מערכות ההגנה המתקדמות של ישראל, והטכנולוגיה הרוסית מבחינתה עשויה להוות פתרון.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

ההשפעה על ישראל: האם מערכות ההגנה מספיקות?

ישראל מתבססת על מערכות הגנה מתקדמות, כמו כיפת ברזל, חץ 3 ושרביט קסמים, שהוכיחו את יעילותן מול מגוון איומים. עם זאת, טילים היפרסוניים מהווים אתגר טכנולוגי חדש. מהירותם הגבוהה ויכולת התמרון שלהם מקשות על מערכות ההגנה הקיימות ליירט אותם בזמן.

אם איראן תצויד בטכנולוגיות מסוג זה, ישראל תצטרך להשקיע בפיתוח מערכות יירוט חדשות, שיותאמו לאיומים ההיפרסוניים. מדובר בהוצאה כלכלית ובמאמץ טכנולוגי משמעותי, אלא שישראל ככל הנראה כבר שם - במהלך השנה הבאה, ככל הנראה באביב, ייכנסו מערכות לייזר מתקדמות לשימוש בצבא. מערכות שמתבססות על מערכות הלייזר של אלביט שהיא מובילה עולמית בתחום, לצד יכולות של רפאל ומשרד הביטחון. 

המערכות האלו משגרות לייזר שפוגע בטילים ולייזר נע במהירות האור שהיא הרבה יותר גדולה ממהירות הקול ומהמקסימום מהירות של הטילים ההיפרסונים - פי 10 ממהירות הקול. כלומר, יש אפשרות להגיע לטילים האלו ולפגוע בהם, השאלה הגדולה היא האם הלייזר מספיק עוצמתי כדי לגרום לטיל נזק שישבית אותו מיד, או שצריך להגביר את יכולת העוצמה ולפגוע בו במספר מקומות וממספר משגרים כדי לייצר אפקט חזק יותר?

מעבר לכך, הטילים ההיפר-סונים איטיים יותר מחוץ לאטמוסיפריה ושם החץ עשוי להיות פתרון טוב.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אבנר 24/11/2024 09:11
    הגב לתגובה זו
    במידה והחרדים ימשיכו וישתמטו משירות צבאי, בסיוע נתניהו המפקיר
  • 3.
    מה הקשר שישראל פגעה ב- נ"מ רוסי?? (ל"ת)
    כתב אוויל 23/11/2024 20:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ויטלי 23/11/2024 16:12
    הגב לתגובה זו
    פוטין העלה את האמפליטודה של התרברבות הרוסים בשקרים המיליטריסטיים. אין להתיחס ברצינות לסיפורים שלו.
  • 1.
    עידן 23/11/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
    הירוט של חץ 3 או THAAD, SM3 מבוצע מחוץ לאטומספרה ששם יש הטיל גם איטי יותר (הוא לא היספרסוני, המהירות ההיפרסוני היא של הראש קרב בכניסה לאטוספרה) ככה שאין מניעה למערכות האלה לבצע ירוט לאטמוספרה. אבל מערכות כמו קלע דוד או פטריוט יתקשו לבצע ירוט של הראש קרב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).