האוצר: הארכת גיל המילואים יקרה יותר מהארכת השירות הסדיר
בעקבות מלחמת חרבות ברזל מערכת הביטחון מעוניינת להגדיל כדרך קבע את היקף כוח האדם בצה"ל ובכוחות הביטחון בהשוואה לתכנון לפני המלחמה, שכלל בין השאר קיצור הדרגתי ודיפרנציאלי של תקופת השירות של מגויסי החובה. באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מדגישים כי מעבר להשלכות הביטחוניות והחברתיות של יוזמה זו, יש לצעד השלכות כלכליות ניכרות, הן מהבחינה הפיסקאלית והן מבחינת הפעילות הכלכלית במשק.
יתרה מכך, ישנן מגוון דרכים להגדיל את כוח האדם בזרועות הביטחון. כך למשל, ניתן להאריך את תקופת השירות של המגויסים בשירות החובה, להרחיב את היקף כוח האדם בגיוס החובה, להגדיל את כוח האדם בשירות הקבע, להגדיל את היקף שירות המילואים (בין אם במשך הגיוס של משרתי המילואים הפעילים או בהרחבת כוח האדם שמשרת במילואים באופן פעיל), או כל שילוב של אפשרויות אלה. גם להחלטה על אופן הגדלת כוח האדם בכוחות הביטחון השלכות ביטחוניות, כלכליות ואחרות. כך למשל, בהיבט הכלכלי, בעוד הארכת שירות החובה תעכב את הכניסה של צעירים רבים לשוק העבודה ולמערכת ההשכלה הגבוהה, באופן שיוביל לפגיעה כלכלית ארוכת טווח, הארכת שירות המילואים עלולה להוביל לפגיעה במעמדם של משרתי המילואים בשוק העבודה.
הכלכלן הראשי באוצר דן בעלות הכלכלית שכרורכה במענה לצרכים אלו של מערכת הביטחון תוך דגש על ארבעה אפיקי השפעה עיקריים: אובדן תשומות עבודה למשק, אובדן ותק רלבנטי לשוק העבודה במשך תקופת השירות בסדיר או במילואים, פגיעה בפעילות הכלכלית של בת/ן הזוג ודחיית לימודים אקדמיים.
על פי התחשיב של הכלכלן הראשי נראה כי העלות הכלכלית למשק גבוהה יותר עבור הארכת השירות של חיילים בשירות מילואים (גילאי 22-45) בהשוואה לחיילים בשירות חובה (גילאי 18-21). כך, עקב פערי השכר הניכרים בין עובדים בגילאים אלה, הפגיעה הכלכלית הישירה (שמקורה בתפוקה האלטרנטיבית) גבוהה בהרבה עבור משרתי המילואים. כמו כן, כיוון שבקבוצת הגילאים המבוגרת יותר יש שיעור גבוה של הורות לילדים צעירים וכיוון ששכר בת/ן הזוג גבוהים יותר, רכיב ההשפעה על בת/ן הזוג משמעותי יותר עבור משרתי מילואים. מנגד, העלות הכלכלית הנובעת מהשפעה עתידית, עקב עיכוב לימודים ואובדן ניסיון בשוק העבודה, גבוהים יותר עבור המשרתים בסדיר.
- מלאי ענק של דירות בתל אביב - סקירת הכלכלן הראשי באוצר על שוק הדירות
- ירידה במחירים, גידול במלאי ועסקאות של מאות מיליונים - סיכום השבוע בנדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, גם בקרב חיילי מילואים קיימת שונות גבוהה בעלות הכלכלית למשק, כאשר גיוס חיילי מילואים מבוגרים יותר מוביל לעלות כלכלית משמעותית יותר בעיקר בגלל שהם נמצאים בשלב בקריירה בו השכר גבוה יותר, אך גם בגלל שלאחוז גבוה יותר מהם יש ילדים קטנים באופן שמוביל לפגיעה בפעילות הכלכלית של בת או בן הזוג שלהם – שגם הם נמצאים בשלב בקריירה בו השכר ושיעורי התעסוקה גבוהים. גורמים אלה מקוזזים במידה מסוימת כיוון שגם במקרה זה, לשירות המילואים של חיילים צעירים יותר עלות כלכלית רבה יותר בטווח הארוך עקב אובדן ניסיון בשוק העבודה.
באוצר מדגישים כי העלות הכלכלית בקבוצת הגיל 40-45 גבוהה במיוחד, בעיקר בקרב גברים אשר מהווים את הרוב הגדול בקרב משרתי המילואים. משום כך, הגידול המוצע בגיל השחרור משירות מילואים עלול להוביל לגידול לא פרופורציוני בעלות הכלכלית למשק בהשוואה לגידול המתוכנן בימי המילואים.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
- 4.חגי 21/03/2024 13:11הגב לתגובה זואלא להפוך אותו לשכר ראוי ואז החרדים יתגייסו בשביל הכסף וגם החינם שווה חינם ראינו את הביצועים העלובים של הסדיר עד שהגיעו המילואים כמובן לא באשמת החיילים אלא שהפיקוד הוא עז עיוורת התעלם מהאיוםהתצפתצתיות התריעו אבל מי סופר אותם הם בחינם
- 3.אזרח ותיק 20/03/2024 21:21הגב לתגובה זוצה"ל הוא צבא העם וכך צריך להיות כל עוד אנחנו בסכנת מלחמה . רוב העם צריך להיות מחויב לשרות מילואים עד לגיל 50 , (ולא ניכנס לסוגיה הקשה מאוד של גיוס החרדים ) . במלחמה הזאת המילואימניקים הוכיחו את תרומתם הרבה , והתגייסו גם מעבר לגיל סיום השירות . השיקול חייב להיות טובת צה"ל ומדינת ישראל !
- 2.גבר 20/03/2024 15:52הגב לתגובה זולמה לנשים לא מאריכים שירות בצהל? פתאום הן לא לביאות גיבורות?
- הם רוצות שיוויון רק בשכר לא בעבודה (ל"ת)אניי 20/03/2024 16:56הגב לתגובה זו
- 1.איש פשוט 20/03/2024 15:51הגב לתגובה זוייתכן והממשלה הלא נחמדה תאריך את שירות החובה ל - 4 שנים ??? לא אתפלא, זה יותר קל להם מאשר לגייס חרדים !!!

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
