טנק צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

העלות הכלכלית של היעדרויות מהעבודה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"

ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל - בשלושת השבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל" העלות השבועית של ירידת היצע העבודה בגין היעדרות עובדים הייתה כ-2.3 מיליארד שקל; עיקר היעדרות העובדים נבעה מהסגירה של מוסדות החינוך, פינויים של יישובים וגיוס מילואים
רוי שיינמן |

אנחנו כבר יודעים שהעלות של מלחמת חרבות ברזל תהיה גבוהה וכבדה על המשק הישראלי - רק אתמול דיווח האוצר על כך שהגירעון החודשי זינק ב-19.8 מיליארד שקל לעומת השנה שעברה - היום בנק ישראל מפרסם ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר לגבי החלק של היעדרויות מהעבודה בהשפעה על הכלכלה הישראלית.

על סמך הנחות ועיבודים ראשוניים, בבנק ישראל מניחים שהעלות השבועית הכוללת של היעדרויות מהעבודה בנקודת הזמן הנוכחית היא כ-2.3 מיליארד שקל לשבוע (המהווים כ-6% מהתוצר השבועי) – כחצי מיליארד שקל בגין גיוס נרחב של חיילי מילואים, כ-590 מיליון בגין היעדרות של כ-144 אלף תושבים ביישובים שהושפעו ישירות מהלחימה (בצפון ובדרום), וכ-1.25 מיליארד בגין סגירה מלאה של מערכת החינוך, כפי שהיה בשבועיים הראשונים של המלחמה (היעדרות של כ-310 אלף הורים עובדים ועבודה ביעילות מופחתת של 210 אלף הורים עובדים נוספים). פתיחתה החלקית של מערכת החינוך עשויה להפחית מעלות זו. הסכום הכולל מתקבל לאחר קיזוז כפילויות.

חיילי המילואים

על פי דיווחים בתקשורת, ב-10.10.2023 אישרה הממשלה לצה"ל לגייס עד 360 אלף חיילי מילואים. לצורך החישובים ומתוך שמרנות, בבנק ישראל מניחים כי לא כל המכסה גויסה בפועל עד שלב זה, וכן שחלק מאנשי המילואים שגויסו יכולים להמשיך לקיים פעילות כלכלית גם בעת הגיוס (עבודה מרחוק, קשר עם המשרד, סבבי התרעננות וכדומה). בהתאם לכך בנק ישראל יוצא מנקודת הנחה כי מספר אנשי המילואים האפקטיביים הוא כ-50% עד 60% ממספר האמור. להערכת בנק ישראל, כאמור, העלות השבועית של היעדרות חיילי מילואים מעבודתם היא כחצי מיליארד שקל.

היעדרויות של תושבי קו העימות שפונו או התפנו מבתיהם

תושבי האזורים הנפגעים, כ-144 אלף עובדים, נעדרים מעבודתם. העלות הכלכלית השבועית בגין היעדרות זו היא כ-590 מיליון ש"ח.

החישוב מתבסס על נתוני היישובים, בצפון ובדרום, שבהם פונו או התפנו יותר מ-10% מהתושבים, על פי נתונים ליום 25/10/2023. במרבית היישובים האמורים שיעור הפינוי מטעם פיקוד העורף היה גבוה מ-80%. בחלק מהיישובים, ובפרט בערים, ישנם תושבים נוספים, שמצאו חלופות פינוי אחרות. על כן בבנק ישראל מניחים כי למעשה כל התושבים ייעדרו מעבודתם, נוסף על מחצית מתושבי העיר אשקלון.

כמו כן בבנק ישראל מניחים שמי שיכול לעבוד מרחוק אכן עושה זאת ואינו נעדר מהעבודה למרות הפינוי. משמע שבנק ישראל מחשב את מספר הנעדרים מתוך אלו שאינם יכולים לעבוד מהבית. ואולם על פי התרחיש הפסימי בבנק ישראל מניחים שיעילות העבודה מרחוק של תושבי האזור בתנאים הקיימים היא 50% מיעילותם הרגילה.סך העלות השבועית בתרחיש הפסימי היא כ-590 מיליוני שקל - כ-550 מיליון בגין היעדרות של 144 אלף עובדים וכ-40 מיליון בגין אובדן יעילות כתוצאה מעבודה מרחוק.

בנק ישראל בחן תרחיש נוסף, אופטימי, שבו היעדרות העובדים מצומצמת יותר. בתרחיש זה אנו מניחים שרק 70% מתושבי הדרום ייעדרו מעבודתם, וכן 50% מתושבי היישובים בצפון ו-40% מתושבי העיר אשקלון. בתרחיש זה בבנק ישראל מניחים שיעילות העבודה מהבית היא 80% מהיעילות הרגילה. בהנחות אלו העלות השבועית היא כ-360 מיליוני שקל - 345 מיליון בגין היעדרות של 91 אלף עובדים וכ-15 מיליון בגין אובדן יעילות בעבודה מרחוק. במצב הנוכחי התרחיש האופטימי נראה סביר פחות. ואולם, אם ימצאו פתרונות פינוי קרובים יותר למקומות העבודה, תגדל הסבירות שחלק מהתושבים המפונים יוכלו לשוב לעבודה עוד לפני תום המלחמה, או לפני שיפור משמעותי במצב הביטחוני.

היעדרויות של הורים לילדים בשל סגירת מערכות חינוך

עלות השכר המקושרת עם השגחה על ילדים בשל סגירת מערכת החינוך היא כ-1.25 מיליארד שקל. העלות נובעת מהיעדרות הורים (כ-310 אלף עובדים) או עבודה מהבית, ביעילות מופחתת, תוך כדי השגחה על הילדים.

הערכת עלות זו מתאימה למצב שבו מרבית מוסדות החינוך סגורים או פועלים במתכונת מצומצמת מאוד, אשר אינה מאפשרת להורים לעזוב את הבית לשעות ארוכות ולעבוד באופן סדיר. סביר שפתיחתה החלקית של מערכת החינוך צמצמה את העלות. אולם ניתן להניח כי הירידה בעלות אינה פרופורציונאלית לחלוטין, משום שיש מתאם בין פתיחת מוסדות החינוך לבין המצב הביטחוני ברשות המקומית שבה הם פועלים: סביר להניח שמוסדות החינוך נפתחים קודם כול ביישובים שבהם הסכנה הביטחונית נמוכה יותר, ובאלה יש להורים חלופות רבות יותר להשגחה על הילדים.

בבנק ישראל מניחים כי בעת סגירת מוסדות החינוך, בכל משק בית שיש בו ילדים עד גיל 14 הורה אחד יישאר בבית. משקי הבית הרלוונטיים לניתוח שלנו הם משקי בית שבהם יש זוג הורים ששניהם עובדים, וכן משקי בית שבהם הורה יחיד, והוא עובד.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"