"לא כדאי להשקיע בטרנדים, אלא בתחומים מבוססים כמו השבבים והסייבר"
"אנחנו לא נמצאים בתקופה המתאימה לספקולציות ולהשקעות ההולכות אחר טרנדים. עדיף למצוא, לצד המניות הגדולות, מניות מהשורה השנייה של חברות המגיעות מתחומים מבוססים ובוגרים ואשר אינן תלויות בצמיחת והתפתחות אופנה מסוימת", כך אמר גיא רוזן, מנהל השקעות בכיר במגדל שוקי הון, במסגרת כנס משקיעים שקיים בית ההשקעות בימים האחרונים, כחלק מהתייחסותו למצב שוק המניות בחו"ל כיום.
רוזן המשיך ואמר: "שני תחומים העונים להגדרות הללו הם תחום השבבים ותחום הסייבר. בשבבים, כל הפלטפורמות הטכנולוגיות מובילות לעלייה בביקושים, ואילו הסייבר נחוץ על מנת לאפשר חשיפה בטוחה לפלטפורמות הטכנולוגיות השונות באמצעות הפתרונות שהוא מציע".
עוד הוסיף רוזן בנושא, כי "מניות הטכנולוגיה, שהיו במשך כעשור חביבות המשקיעים, הגיעו לנקודה בה הן נסחרו בפרמיה גבוהה על השוק, ועליות הריבית שהחלו בשנה שעברה יצרו שוק תימחורי שפגע בעיקר במניות שנסחרו בפרמיה גבוהה על השוק, במרכזן מניות הטכנולוגיה. זאת משום שבעולם הנוכחי, של ריבית שנעה סביב כ-5%, הנכונות לשלם על פרמיה עתידית פחתה".
- ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בתחילת השנה הנוכחית היה אפשר לזהות 'ריבאונד' בשווקים ושוק המניות האמריקאי חזר לתפקד, אחרי שנה מאתגרת ב-2022".
העליות שנרשמו מתחילת השנה בבורסות בארה"ב ייחודיות למדי, ומי שמושך אותן למעלה הן מספר מצומצם של חברות ענק טכנולוגיות המובילות את מדד הנאסד"ק בהן נכללות מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, אמזון, מטא (פייסבוק) ואלפאבית (גוגל), המציגות ביצועים עודפים בפער משמעותי מביצועי השוק.
רוזן מסביר, כי "בשנה שעברה הפגיעה במניות הייתה רוחבית, וכעת, אחרי תקופה של ירידות שערים המשקיעים החוזרים לשוק פונים כברירת מחדל לרכישת מניות איכות גדולות עם סיכון פיננסי נמוך".
במגדל שוקי הון התייחסו גם לנעשה בזירת המאקרו, ובמבט קדימה העריך יוסי שווימר, מנהל מחלקת המחקר של מגדל שוקי הון, כי "לקראת סוף המחצית הראשונה של 2023 אנחנו נמצאים כעת לקראת סוף תהליך העלאות הריבית. בישראל צפויה עוד העלאת ריבית אחת ביולי, לרמה של 5%, ובהנחה שהתחזיות שלנו יתממשו והאינפלציה תתמתן, ניכנס לטווח היעד של האינפלציה כבר במחצית הראשונה של השנה הבאה". הערכות מגדל שוקי הון הן, כי הצמיחה בישראל תעמוד על כ-2.5% בסיכום השנה הנוכחית.
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
- סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
בכנס המשקיעים לקח חלק גם עופר פלדמן, מנהל שותף בחברת הנדל"ן ישראל קנדה, שהתייחס לחוסר הוודאות המאפיין את פעילות הנדל"ן למגורים בישראל ואמר, כי "מבחינת היצע וביקוש המצב הנוכחי עדיין בסדר. אבל אנשים קונים הרבה פחות דירות והמוכרים מתאמצים יותר כדי למכור. יש האטה במכירות והאטה במכרזים. גם אנחנו מוכרים פחות, אולם למרות זאת אנחנו עדיין מוכרים דירות ואין אצלנו הורדות מחיר".
בתשובה לשאלה האם הזמן הנוכחי הוא זמן טוב לרכישת דירה אמר פלדמן, כי "בימים האלה זה זמן טוב לקנות נדל"ן, משום שיש פחות רוכשים ונוצרות הזדמנויות. בשוק היוקרה יש כיום קצת פחות לקוחות, אבל בתחושה שלנו תושבי החוץ חוזרים לשוק הזה. אחרי שתושבי החוץ נעלמו משוק הנדל"ן הישראלי בגלל השקל הגבוה, כעת הם מרגישים שיש הזדמנות לרכישה בארץ".
מה אתה צופה קדימה לשוק הדיור בישראל?
- 1.שבבים וסייבר אך עם משקולת ב- AI. (ל"ת)מיקו 08/06/2023 10:38הגב לתגובה זו

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
