רכב מסוג מרצדס
צילום: דוברות רשות המסים

133 רכבי יוקרה, יותר מ-151 מיליון שקל: רשות המסים גבתה חובות מע"מ

במה שהגדירה כ"מבצע מע"מ", המדינה תפסה עסקים שלחלקם ייפסלו הספרים ויוגשו כתבי אישום. אחרי ששמה יד על רכבי יוקרה, חלק מבעלי העסקים שילמו את חובם. ובאיזה אזור נמצאו מזומנים רבים בקופה?
איציק יצחקי | (1)

133 רכבים, יותר מ-151 מיליון שקל: זה מה שתפסה רשות המסים במהלך מבצע ביקורת ואכיפה נרחב, אליו יצאו עובדי משרדי מע"מ האזוריים הפרוסים בכל רחבי הארץ. בשורה התחתונה של המבצע הזה, נבחרו ובוקרו 161 עסקים. לרובם ייערכו שומות בהתאם לממצאים שיביאו לגידול בהכנסות המדינה, ולחלקם אף ייפסלו הספרים ויוגשו נגדם כתבי אישום.

למבצע יצאו חוקרי יחידות החקירות של רשות המסים, עובדי היחידה הארצית לאכיפת הגבייה (הוצל"פ) ברשות המסים, עובדי יחידות ניהול ספרים-מס הכנסה ושוטרים. המבצע הזה התמקד בעסקים המנהלים מלאי סחורות, כמו יבואנים או יצואנים, ועסקים מתחום המסחר הסיטונאי והקמעונאי. במסגרת הפעילות נערכו ביקורות ספרים לעסקים שמלאי הסחורות שהם מנהלים עשוי להעיד על מחזור עסקאות גבוה יותר מזה שהם מצהירים עליו.

אחד הרכבים שנתפס

כך, למשל, הגיעו עובדי מע"מ עכו לעסק למכירת רהיטים וגילו לקוח שמעמיס כורסאות לרכבו ונוסע לדרכו, למרות שבספירת הקופה לא היה רישום עסקאות עד לאותה שעה. לטענת בעל העסק, הלקוח לקח את הסחורה כדי לראות איך היא מתקבלת אצלו בבית ורק לאחר מכן יחליט אם הוא רוכש וזאת ללא כל תיעוד. בנוסף נמצא כי לעוסק אין ספר הזמנות וכל הרישומים מתנהלים על דפים בתפזורת, לרבות הזמנות של לקוחות ותשלומי מקדמות עבור סחורה. המבקרים ביצעו ספירת מלאי לרבות בדיקת המחירים ואחוזי הרווח להמשך ביקורת מלאה.

בנוסף, נערכה במסגרת המבצע פעילות ענפה כנגד חייבי או משתמטי מס, שכללה הטלת שעבודים על רכבים ועיקולי אשראי/צד ג' על מנת לגבות חובות. במסגרת פעולות אלו, טיפלו משרדי המע"מ האזוריים  ב-2,085 חייבים וגבו סכום של יותר מ-151 מיליון שקל. כמו כן נתפסו ונגררו 133 רכבים, חלקם רכבי יוקרה, ועד כה שוחררו 13 מהם לאחר שבעליהם שילמו את החוב.

אחד מהרכבים שנתפסו, מסוג אאודי, שייך לבעל עסק שצבר חוב של כ-633 אלף שקל למע"מ נתניה, שבגינו אף נגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל. עד למועד תפיסת הרכב, כל ניסיון לאתר את הרכב על מנת לתפסו לא צלחו מכיוון שבעל הרכב הסתיר אותו במקומות שונים בארץ. רכב נוסף שנתפס, מסוג אופל, שייך לבעל עסק שצבר חוב בסך של כ-110 אלף שקל. בעקבות תפיסת הרכב הגיע בעל החוב למשרדי מע"מ פתח תקוה והסדיר את חובו באמצעות תשלום מידי של 50 אלף שקל והתחייבות לשלם את יתרת החוב ב-3 תשלומים.

בנוסף הוטלו 57 עיקולי אשראי/צד ג' אשר במסגרתם עוקל סכום של כ-721 אלף שקל מצד ג'. לאחר הטלת העיקולים הללו הגיעו מרבית החייבים למשרדי המע"מ האזוריים על מנת להסדיר את חובם. כמו כן, עוקלו סכומי כסף מזומן אשר נמצאו בקופות של מסעדות שצברו חובות למע"מ נתניה.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הלך האוטו (ל"ת)
    רמי 29/03/2023 17:09
    הגב לתגובה זו
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.