כיתה בית ספר
צילום: רשת עמל

בנק ישראל נגד הסתדרות המורים: "צריך לתמרץ מורים צעירים. לא ותק"

עלות שביתה של שבוע במערכת החינוך - 2.6 מיליארד שקל. המשמעות: הסתדרות המורים יודעת שהיא יכולה לייצר נזק רב ולכן פועלת בבריונות; בבנק גם ממליצים לבטל את הלימודים ביום שישי ולהוסיף ימי לימוד במהלך השנה, על חשבון ימי החופשה הרבים של הילדים

דור עצמון | (16)

הסתדרות המורים פועלת בבריונות כדי להשבית את בתי הספר - פשוט כי היא יכולה לגרום להרבה מאוד נזק, ולכן היא חושבת שעל המדינה להיכנע לכל הדרישות שלה. החשש הוא שהפוליטיקאים ייכנעו, כי מדובר בתקופת בחירות. אז המו"מ עם האוצר התפוצץ היום והמשמעות היא שהשביתות צפויות לחזור בימים הקרובים. השאלה כמובן תהיה פתיחת שנת הלימודים בזמן או לא.

חשוב לדעת - הסתדרות המורים פועלת כדי לשפר את מצבם של הוותיקים, בלי שום קשר לתפוקה שלהם בפועל. בפועל, היא עובדת הרבה פחות קשה בשביל הצעירים. מנגד, משרד האוצר רוצה לשנות את המודל במערכת החינוך בישראל כך שזו תהיה יעילה יותר ושהתוצאות בה ישתפרו. לכן, האוצר מוכן להעלות את שכר המורים הצעירים ב-2,000 שקלים, אבל הוא רוצה להעלות הרבה פחות את השכר של המורים הוותיקים. 

מדוע? כי בכל מקום עבודה נורמלי בשוק הפרטי, מתגמלים עובדים על פי ההצלחה שלהם, לא על פי כמה זמן הם נמצאים במערכת. נכון, מדובר בעיוות בכל המגזר הציבורי בישראל, ולא רק אצל המורים: במערכת הביטחון, בשלטון המקומי, אצל עובדי המגזר הציבורי בכל משרדי הממשלה, והעיוות הזה קיים גם אצל המרצים באוניברסיטאות וגם אצל הרופאים. 

לקריאה נוספת:

>>> מורים טובים ומשקיענים? יפה בן דוד והסתדרות המורים רק פוגעים בכם

>>> הבריונות של הסתדרות המורים: האם הממשלה תיכנע בגלל הבחירות?

כעת גם בנק ישראל תומך במשרד האוצר ונגד הסתדרות המורים. על פי בנק ישראל, הדרך לשפר את מערכת החינוך היא באמצעות יותר חופש למנהלי בתי הספר לקבל החלטות תקציביות - כלומר לתת עוד שכר למורים מוצלחים, ואולי אפילו לפטר עובדים גרועים. בבנק אומרים במפורש שהמטרה צריכה להיות: "לשפר את התגמול של מורים בתחילת דרכם גם בהסכמי שכר עתידיים, על חשבון צמצום התגמול לפי ותק שאינו מבוסס ביצועים. לבנות מערך הערכת מורים, המבוססת הן על הצלחתם לשפר את ציוני התלמידים והן על הצלחתם בקידום יעדים חינוכיים אחרים, על מנת לאפשר למנהלים בבתי ספר מרקע חלש למיין מורים המעוניינים להצטרף אליהם. לשפר את התגמול של מורים בעלי הכשרה מתאימה בהוראת מקצועות במחסור (למשל מתמטיקה, אנגלית ומדעים)" ועוד.

בבנק גם סבורים שצריך "ליצור תמריצים לשיפור איכות ההוראה בבתי ספר חלשים, בין היתר על ידי משיכת מורים ומנהלים איכותיים והשקעה ממוקדת בהכשרתם, תוך ליווי מחקרי: הקניית אוטונומיה ניהולית רבה יותר למנהלי בתי הספר לאמץ כלים פדגוגים ייחודיים. להעניק לאותם מורים ומנהלים מענק הצטרפות ותגמול מתמשך במטרה לשמרם - ולבדוק לאורך זמן כמה הוא יעיל, וגם "להרחיב את השימוש בחוזים אישיים" - או במילים פשוטות, פחות הסתדרות מורים שדואגת שכולם יהיו בינוניים (כי לאף אחד אין שום תמריץ להשתפר ולעבוד טוב יותר) ויותר רצון לשפר את המערכת.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמה נפגע המשק בישראל מהשבתה של שבוע במערכת החינוך?

על פי בנק ישראל, מאחר שב-400 אלף משקי בית בישראל לפחות, הורה מועסק אחד נאלץ להישאר בבית עם ילדיו בשל השבתות של מסגרות הלימודים, המשמעות היא שעלות השבתה של שבוע היא כ-2.6 מיליארד שקל מהתוצר של המשק.

מעבר לכך, בטווח הארוך, השבתות מעין אלו עלולות להשפיע על התלמידים בשל הפסד שעות לימודים.

כיצד אפשר להתאים את שעות הלימוד של הילדים עם זמני העבודה של ההורים?

בבנק ישראל גם מציעים לסנכרן את ימי החופשה של ההורים בישראל, עם אלה של התלמידים - זאת באמצעות ביטול הלימודים בימי שישי, והוספת ימי לימודים בימי החופשה הרבים שיש בישראל לאורך השנה כולה.

על פי סקר שערך בנק ישראל, החופשות הארוכות של הילדים פוגעת בעבודה של ההורים. המשמעות היא שמבנה חופשות התלמידים בישראל פוגעת בפריון העבודה במשק. ההורים העידו כי החופשות משפיעות לרעה על עבודתם, חלקם לוקחים את הילדים לעבודה ומקצתם אף נעדרו מהעבודה מבלי לקחת חופשה. מחצית מההורים תומכים בסינכרון בין חופשות התלמידים לימי העבודה הנהוגים במשק.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    כרמי 27/06/2022 21:37
    הגב לתגובה זו
    עכשיו בנק ישראל ידרש על ידי שר האוצר להקטין את שכר המינימום ל 8500 שקל כדי להתאימו לשכר מורה מתחיל והאמת אין לו בעיה עם זה כי גם ככה אנו יודעים שכל הקביעות שלו הם בלוף אחד גדול ומתואמים עם פקידי האוצר
  • 14.
    דרור 27/06/2022 21:31
    הגב לתגובה זו
    המוטו בנוניות בחסות וועדי עובדים.
  • 13.
    הצעה 27/06/2022 19:47
    הגב לתגובה זו
    שם הרי הוותק לא קובע
  • 12.
    למה 27/06/2022 19:44
    הגב לתגובה זו
    כי בבנק ישראל הוא מרוויח קצת יותר מחמישים אלף שח בחודש
  • 11.
    שייקס 27/06/2022 19:32
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל מייעץ למורים ?1 לאן הגענו ? קודם שיבדקו מה קורה אצלם וכמה הם מרוויחים , חוצפנים
  • 10.
    מאיר פ 27/06/2022 19:25
    הגב לתגובה זו
    בתי תואר שני 15 שנה מורה, אם ל-3 בנות עם דירה שלה ומשכנתאות לא מסתדרת עם 8000 שקל נטו קופאית בסופר עם 200 שעות מרויחה יותר ממני רק עוד השתלמות בשוק הפרטי בתחום של מדריכות מע פריוריטי או סאפ והנה מקבלת 15,000 אני מקווה שהצליח להוציא אותה כי בלי העזרה שלי ( בן 70 עדין עובד לא הייתה מחזיקה מעמיד )
  • 9.
    מיקי 27/06/2022 18:25
    הגב לתגובה זו
    מעניין כמה אותם עובדי בנק ישראל מרוויחיםמה שהם מציעים זה להפריט את מערכת החינוךשקודם יעמדו בהסכמים הקודמים כמו 20 ילד בכיתה זה מה שיעלה את איכות החינוך והלמידהרוצים אוטנומיה למנהלים שיביאו מנהלים אמיתיים לא מורים שהפכו למנהלים שיביאו מנהלי חשבונות לתוך בתי הספר לקבוע פרמטרים מדויקים מי זה מורה טוב ומי לא ולא לתת למנהלת להחליט אלה מנגנון חיצוניוכן כן שמורה ירוויח 20000 אלף שקל אז יהיו מוכנים לתת כמו נערי האוצר ובנק ישראל
  • 8.
    עוזי מורה פנסיונר 27/06/2022 17:54
    הגב לתגובה זו
    תהיה לו פנסיה טובה ( כמו לפקידי הבנקים ) יחשוב פעמיים לפני שעוזב
  • איזה פנסיה יש היום לעובדי בנק? בדיוק כמו לקופאית בסופר (ל"ת)
    רועי 27/06/2022 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חחחחחחחחח בבנק ישראל הכל ניקבע על פי ותק (ל"ת)
    האירוניה מתה מצחוק 27/06/2022 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הכותרת היתה צריכה להיות: משרד האוצר נגד בנק ישראל (ל"ת)
    אחד שיודע 27/06/2022 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אחד 27/06/2022 17:02
    הגב לתגובה זו
    מורה בצפון תל אביב תמיד יצליח. מקסימום להורים יש כסף לשיעורים פרטיים. ובעניין הותק, מורה שהוביל מחזורים לבגרות באופן עקבי במשך שנים ראוי להערכה. הוא הכין לחיים מאות תלמידים בתחום שלו . יש לו רזומה. ככה זה בהוראה. הותק כן אומר משהו.
  • 4.
    נירו 27/06/2022 17:01
    הגב לתגובה זו
    עוד ארגון אוכלי חינם שמטיף לכלום ושום דבר.
  • 3.
    בנק ישראל צודק. אבל קודם שייישנה את השכר המושחת אצלו (ל"ת)
    סןד העושק 27/06/2022 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 27/06/2022 16:34
    הגב לתגובה זו
    הותיקים מקבלים 40, 50 וגם 90 אלף ש"ח, והצעירים כמה?
  • 1.
    עמך 27/06/2022 16:14
    הגב לתגובה זו
    זה הבנק שבו אחראי על חדר מחשבים ,לא מתכנת חס וחלילה דופק משכורת של 12 אלף נטו. שיתעסק עם השלכות של ריבית אפס עד הדור הצעיר . מה שהוא אעשה לא יותר מפיגוע כלכלי.
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.