שר התקשורת: 287 אלף משקי בית בפריפריה יוכלו להתחבר לסיבים אופטיים
משרד התקשורת מפרסם היום (ב') את שמות האזורים בהם יפרשו חברות תקשורת שזכו במכרז התמרוץ, רשת מתקדמת מבוססת סיבים אופטיים. האזורים כוללים 287 אלף משקי בית מתוכם 29% מהמגזר הערבי, 37% מהמגזר החרדי ו-34% משקי בית יהודים לא חרדים ובערים מעורבות.
כלל האזורים שזכו במכרז הם אזורים בהם פרישת הסיבים לא כדאית כלכלית וחברת בזק בחרה שלא לפרוש בהם סיבים. לחברות הזוכות במכרז יינתן פרק זמן של שנה ושלושה חודשים מיום בו יתוקן רישיונן, להשלמת חובות הפרישה ולאספקת השירותים לכל דורש באזור, ולכן הצפי הוא לפרישה מאסיבית בשנת 2022, שתקרב את מדינת ישראל ליעד הנגשה של 70% ממשקי הבית, ומשאיר בקופת התמרוץ פחות מ-8% ממשקי הבית. משרד התקשורת יחייב את החברות הזוכות במכרז לספק למתחרותיהן שירות סיטונאי על גבי הרשת שתיפרש על ידן ולהציע שירותים לצרכנים, ובכך לקדם תחרות באזורי התמרוץ.
במסגרת מתווה הסיבים הקבוע בחוק שעבר בכנסת בדצמבר 2020 הוקמה קופת התמרוץ שאליה מופקדים 0.5% מהכנסות חברות התקשורת בשנה. בשנת 2021 הכנסות אלו עמדו על כ-84 מיליון שקלים. 98% מסכום זה יחולק לחברות הזוכות במכרז שיעמדו במחויבויותיהן כמענקים לסבסוד עבור פרישת הרשת המתקדמת באזורי התמרוץ (כל אזורי התמרוץ כוללים כ-18% ממשקי הבית בישראל ואזורי התמרוץ הזוכים מהווים כ-11%). האזורים הזוכים מהווים כ-60% מאזורי התמרוץ.
בין הישובים הזוכים: בני ברק, אום אל-פאחם, מודיעין עילית, אשדוד, רהט, ביתר עילית, קלנסווה, בית שמש, כפר קרע, אכסאל, ערערה, טבריה, ניצנה, ארז ועוד. 29% ממשקי הבית הזוכים הם ממגזר המיעוטים, 37% מהמגזר החרדי ו-34% משקי בית יהודים לא חרדים ובערים מעורבות. משקי הבית באזורים הזוכים יוכלו להתחבר לסיבים בעקבות מכרז התמרוץ של משרד התקשורת.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסך הכל נרשמו 10 מציעים שהגישו 1,800 הצאות בסך כולל של כשלושה מיליארד שקל.
במסיבת העיתונאים שקיים שר התקשורת יועז הנדל בזום, הוא אמר כי "המכרז מתקדם הרבה מעל המצופה - במגזר החרדי ובמגזר הערבי. אנחנו בקצב מטורף של פריסה - מ-2% מעבר אנחנו כעת על יותר מ-50% פריסה, ועד סוף השנה נעמוד על יותר מ-70%". לדבריו, "עיקר הגאווה שלנו זו היכולת לפרוס סיבים בפריפריה ולוודא שאנשים יכולים לעבוד וללמוד מרחוק, ולייצר תהליכים שמקדמים איכות חיים גבוה בכל מדינת ישראל".
לדבריו, "אנחנו שמחים לבשר היום על האזורים הזוכים במכרז קופת התמרוץ שהוקמה במסגרת מתווה הסיבים, כדי לדאוג שאף יישוב מרוחק, ואף מגזר לא יישאר מאחור. קופת התימרוץ היא הפרחת השממה ב-2022. תשתיות מתקדמות ואינטרנט מהיר ביישובי הפריפריה, במגזר החרדי ובמגזר הערבי קריטיות לסגירת הפערים, והשתלבות בחברה ובכלכלה הישראלית. תוצאות המכרז הן בשורה מדהימה לפריפריה: שליש מכלל האזורים הזוכים הם במגזר הערבי. במגזר החרדי אנחנו נראה מהפכה של ממש שתפתח אפשרויות תעסוקה, חינוך והשכלה חדשות. תוך כשנה 97% מבתי האב באזורי התמרוץ במגזר החרדי יהיו נגישים לאינטרנט מהיר. כמעט כל איו"ש תיפרש בעקבות המכרז, והפרישה שם תעמוד על 90% ממשקי הבית באזורי התמרוץ. במסגרת המכרז הייתה לי הסמכות לתת תעדוף לאזורים מסוימים והחלטתי לתת קדימות לאזורי הגבולות ובעקבות כך כ-70% מאזורי הגבולות ייפרשו. מדובר בלא לא פחות ממהפכה חברתית וכלכלית שתהווה מנוע צמיחה למשק כולו".
מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין הוסיפה: " בשנה וחצי האחרונות, שיחררנו את הפקקים הרגולטורים בפרישת התשתיות המתקדמות, החל מהעברת מתווה הסיבים לפני כשנה וחצי בכנסת, ועד המהלכים הרגולטורים שביצענו לאחרונה, והיום אנחנו קוצרים את הפירות. קופת התמרוץ שיוצאת היום לדרך מציגה תוצאה פנטסטית ומהווה בשורה לסגירת פערים חברתיים וכלכליים, ובפרט לאוכלוסייה החרדית והערבית. הקופה תסבסד פרישת סיבים בגבולות, במרחב הכפרי ובישובי הפריפריה. מעל למיליון משפחות בישראל כבר מונגשות לסיבים אופטיים בפריפריה ובמרכז, בעיר ובישובים קטנים. בקצב פרישה אדיר, מהגבוהים בעולם- המגיע עד כ-100 אלף בתי אב בחודש, אנחנו מצעידים את כלכלת ישראל קדימה ובתוך זמן לא רב ישראל תוביל את המדינות המערביות בכל הנוגע לתשתיות התקשורת."
- סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)