בהתאם לציפיות, בנק ישראל לא העלה היום את הריבית והיא נשארה על 0.1%, אבל גובר הצפי להעלאת ריבית בחודשים הקרובים - וכעת גם בנק ישראל כבר אומר זאת בפה מלא.  החלטת הריבית הבאה תתפרסם ב-11 באפריל. כלומר, בנק ישראל בפועל ימתין להעלאת הריבית הצפויה בארה"ב בחודש מרץ ולאחריה הוא צפוי להצטרף למהלך - בחודשים הבאים. מה שחשוב לשים לב בהחלטת הריבית היום היא פסקת ההמשך בנוגע לכוונות של הבנק: ״במשק הישראלי נרשמה צמיחה גבוהה לצד נגיף הקורונה והאינדיקטורים השונים מצביעים על המשך הגידול בפעילות בקצב נאה. לכן, הוועדה מעריכה כי בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית בהתאם לתוואי האינפלציה, קצב הצמיחה והתעסוקה. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות, ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים.״ בבנק מנסים להרגיע את החששות ואומרים כי "הוועדה המוניטרית ממשיכה לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, ומעריכה כי אין חשש להתפרצות אינפלציונית. מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-3.3%, במונחי השער האפקטיבי ב-3.4%, וב-3.5% מול האירו". בבנק ישראל רואים שגם בישראל האינפלציה כבר חורגת מהיעד העליון של 3%, יחד עם הזינוק במחירי הדיור - שבנק ישראל הוא אחד הגורמים המשמעותיים לכך בשנה האחרונה והתרענו על כך מספר פעמים - ומדובר באיתות לכך שגם הבנק המרכזי בארץ יצטרך בסופו של דבר להצטרף למגמה בעולם. בבנק אומרים כי "האינפלציה בישראל מצויה בסביבת הגבול העליון של היעד, ועומדת על 3.1%. הציפיות לשנה הקרובה ממרבית המקורות עלו אך מצויות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון החל מהשנה השלישית מצויות בתחום היעד. במדינות רבות האינפלציה שוהה ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים, ולפיכך, נמשך ההידוק המוניטרי בעולם". בבנק ישראל גם מציינים את התנאים הכלכליים הידועים ואומרים כי "למרות רמת התחלואה הגבוהה וריבוי הבידודים, הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה לתפקד באופן נאות במרבית תחומי הפעילות. על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי, התוצר בשנת 2021 צמח ב-8.1%, מעבר לצמיחה החזויה, ובמונחי תוצר לנפש ב-6.3%. ברביע הרביעי זינק התוצר ב-16.6% (מנוכה עונתיות ובמונחים שנתיים, איור 13). רמת התוצר חצתה לראשונה מאז פרוץ הקורונה את קו המגמה של טרום המשבר. הצמיחה ברבעון זה הורכבה מכלל השימושים בתוצר. במקביל עדכנה הלמ"ס את הצמיחה ברביע השלישי של 2021 מ-2.7% ל-6.7%". תגובות להחלטת הריבית: גיא בית-אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות: "כפי שהערכנו, בבנק ישראל לא יכלו להישאר אדישים לנתונים האחרונים שיצאו במשק הישראלי ואותתו כי הריבית בישראל צפויה להתחיל ולעלות בחודשים הקרובים. בפרט, בבנק ישראל כתבו כי לראשונה רמת התוצר חצתה את קו המגמה של טרום המשבר – או במלים פשוטות פער התוצר נסגר. בכל הנודע לאינפלציה, בהודעה נכתב כי האינפלציה בסביבות הגבול העליון של יעד יציבות המחירים וציפיות האינפלציה אמנם עלו אך הן עדיין מצויות בגבול היעד. בנוסף בבנק ישראל הדגישו את ההאצה במגמת העלייה במחירי הדיור. להערכתנו, בנק ישראל צפוי להתחיל בתהליך עליית הריבית בחודש אפריל כאשר הריבית צפוי לעלות בין 3 ל-4 פעמים במהלך השנה הקרובה".   רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות: "השורה התחתונה של דברי ההסבר פותחת פתח ראשון להעלאת הריבית בהמשך. את המילים "תהליך ההתאוששות מהמשבר נמשך" מההודעה הקודמת מחליף התיאור "נרשמה צמיחה גבוהה, לצד נגיף הקורונה". האתגרים לפעילות הכלכלית מההודעה הקודמת הושמטו. ובמקום "תמשיך לנהל מדיניות מרחיבה לאורך זמן"  נכתב כעת " בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית". כל מילה חשובה – לרבות הדרגתי. "יצוין, לא מדובר בפתח רחב, המכוון בהכרח כבר להחלטת הריבית הקרובה, כי אם הצהרת כוונות לקראת שינוי מדיניות ומעבר לעמדה מאוזנת יותר. כמו כן, נכתב כי התהליך יהיה "בהתאם לתוואי האינפלציה..." ובנק ישראל ימתין לראות אם שיעורה יגדל ויצמצם את הפער מהאינפלציה בחו"ל. ייתכן שלא... מילת המפתח לגבי ציפיות האינפלציה הינה "עלו" וכי הן "בסביבת הגבול העליון של היעד" חלף "בתוך תחום היעד" מההודעה הקודמת. כפי שהערכנו, מדגיש בנק ישראל כי השקל פוחת 3.3% מול הדולר ו-3.5% מול האירו מאז ההודעה הקודמת. לגבי צמיחת התמ"ג, מציין בנק ישראל כי רמתו חצתה לראשונה את קו המגמה של טרום המשבר – אינדיקציה ברורה למעבר לפסי צמיחה בני קיימא מבחינתו. עוד כפי שהערכנו, מדגש הפעם כי מגמת עליית מחירי הדירות "האיצה בחודשים האחרונים", דבר שלא צוין כך בהודעה הקודמת. לבסוף, בנק ישראל כותב כי השפעת האומיקרון בעולם "מתונה יחסית" חלף "עלייה באי הוודאות על רקע התפשטות זן האומיקרון" בהודעה הקודמת. גם התיאור של השיבושים בשרשראות הייצור התמתן ל"עוצמה מעט נמוכה יותר". לדברי מנחם: "בסך הכל, בנק ישראל צועד צעד ראשון לכיוון סיום המדיניות המרחיבה מאוד, מסביר זאת במספר צורות, אך נותן להבין כי אין בדעתו לבצע תפנית חדה ומהירה (בניגוד לפד האמריקאי, שלהערכת כלכלנים כבר נערך למספר גדול של העלאות ריבית עוד השנה). כמו כן, חשוב לציין, לא יחול שינוי במדיניות תלוית הנתונים – כך שמסלול הריבית יותנה בהתפתחות התוצר, התעסוקה והאינפלציה. נוסח ההודעה היה די מדוד, ודאי בהינתן גישה ניצית יותר במקומות אחרים בעולם. להערכתנו המסר יתקבל בהתאם בשוקי האג"ח והמט"ח".