בעלי צימרים מעלימים מס ומתרצים: "לא ידעתי שצריך לרשום הכנסות מביט"

הקורונה הביאה המון ישראלים לנפוש דווקא בארץ, אך בעלי עסק רבים בוחרים שלא לרשום הכנסות כפי שנדרש בחוק; באיזה עיר נופש העלימו הכנסות בגובה של 100 אלף שקל? ומה התירוץ הכי הזוי להעלמת מס?
סתיו קורן | (9)
נושאים בכתבה העלמת מס נופש

מגפת הקורונה ברחבי העולם מביאים ישראלים רבים לנפוש דווקא בישראל ולשלם סכומים לא מבוטלים, אך האם בעלי העסקים בתחום רושמים את ההכנסות כנדרש בחוק? לא בטוח. רשות המסים בדקה זאת בפעילות ביקורות ב-89 בתי עסק (צימרים, וילות ויחידות אירוח). מתוך בתי העסק שנבדקו כ-26 נתפסו באי רישום הכנסות כחוק.

אילת - הגיעו המבקרים לביקורת בוילה להשכרה בעיר, שם מצאו אי רישום של הכנסות בסכום של 98,905 אלף שקל לשנים 2020 ו-2021. בביקורת אחרת בעסק להשכרת יחידות נופש באילת, עלה כי תשלומים בסך 19,999 אלף שקל, לא נרשמו בספרי העסק. כנשאל על כך, ענה בעל יחידות הנופש שהוא יבדוק עם הבנק למה הועברו כספים לחשבון שלו.

צפון הארץ - הגיעו המבקרים לביקורת במתחם צימרים במושב בגליל התחתון, ומבדיקת חשבון האר בי אנד בי של העסק נמצא כי 14,986 אלף שקל לא נרשמו בספרי החשבונות. בעל העסק טען: "התכוונתי בשבת הקרובה לשבת ולעדכן את הספרים". בביקורת במתחם צימרים אחר באותו מושב, עלה מבדיקת חשבון הבנק כי תשלומים בסך 8,100 שהתקבלו בביט עבור אירוח לא נרשמו בספרי העסק. בעלת הצימרים ענתה בתגובה: "בעלי יחזור נשב ונעדכן מה שצריך, לא ידעתי שצריך לרשום הכנסות מביט".

עוד בצפון, בביקורת במתחם צימרים ביישוב בגליל העליון, עלה כי תשלומים בסך 6,350 שקל לא נרשמו בספרי החשבונות. בתגובה לממצאי הביקורת ענתה בעלת המקום: "רק מסיבה טכנית לא התפניתי לרשום." בביקורת בצימרים נוספים ביישוב, נמצא כי  3,800 אלף שקל לא נרשמו בספרי העסק. כנשאל על כך ענה עובד במקום: " בעלת המקום בחו"ל אמרה לי לטפל בצימרים ובגבייה והיא תרשום מה שצריך שתחזור".

אזור המרכז -  המבקרים הגיעו למתחם אירוח בתל אביב שם מצאו כי העברה לחשבון הפייבוקס של העסק על סך  2,500 אלף שקל לא תועדה כלל. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשמו התשלומים, ענתה בעלת המתחם: "אני בדרך כלל מוציאה חשבונית מס קבלה אחרי שאני רואה את הכסף, כשזה בפייבוקס אני בספק".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ידוע מרא 12/07/2021 16:27
    הגב לתגובה זו
    תגובת נשים היא לא ידעתי ובעלי יטפל בזה מסקרן מאוד
  • 7.
    מלי890 08/07/2021 17:28
    הגב לתגובה זו
    מצחיקים. אם כבר מעלימים לפחות היו מושכים במרוכז מהפייבוקס כי אם כבר חוסכים במיסים לפחות שיחסכו גם בעמלות שורה בעוש
  • 6.
    אזרח 07/07/2021 21:14
    הגב לתגובה זו
    צדיקים ..צדיקים ..קשה לשלם מיסים קשה לשחרר..
  • 5.
    רוברט 07/07/2021 15:54
    הגב לתגובה זו
    תעזבו את הצימרים לנפשם, סבלו מספיק !רוצים מיסים לכו לבדוק את כל החנויות בבני ברק ובירושלים העתיקה !
  • 4.
    עושים מעצמם אהבלים (ל"ת)
    אני 07/07/2021 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ארז 07/07/2021 15:13
    הגב לתגובה זו
    הם עובדים בשחור.. מה לא מובן.ספרים הצחקתםמזומן ישר לכיס... המימרים ריקים אין עבודה.. חלם
  • 2.
    אבי 07/07/2021 15:09
    הגב לתגובה זו
    אכן יש הרב מעלימי מס שיש להם צימרים וקרוונים להשכרה בחופי הכנרת - גובים הרבה כסף והכל כסף שחור....רשות המיסים בבקשה תאכפו את החוקים ...
  • 1.
    יפית 07/07/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
    נותנים הטבות, תספורות ומקום לשחיתויות במאות מליונים ובודקים העלמות מס של אלפי שקלים... כמה נח...
  • מנחם 07/07/2021 20:44
    הגב לתגובה זו
    98 עסקים העלימו מס בשווי 98,000₪ בשנתיים.... נו באמת, יש אנשים ועסקים בודדים שמעלימים את זה בחודש. על מה נתפסים בשביל כותרת.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).