מס הכנסה שילם מענקים ביתר - דורש 1 מיליארד שקל מעסקים
לפני שנה התחילו במס הכנסה לתת מענקים לעסקים. המתווה של הענקת המענקים הוא עקום - לא בוחנים לפי הרווח אלא לפי הירידה בהכנסות. אבסורד - יש חברות שהפסידו ובזכות המענקים של האוצר ומס הכנסה עברו לרווח.
יש גם עסקים ששיחקו במספרים ולא באמת מגיע להם. הן הגישו מה שהגישו וקיבלו מה שיקבלו - לא צודק. מס הכנסה בעקבותיהם. על פי ההערכות יש כ-1 מיליארד שקל של כספים שחולקו ביתר לגופים שונים. זאת הערכה שמרנית - יש רואי חשבון שמעריכים שזה פי כמה מהסכום הזה.
על פי הבדיקה של מס הכנסה עצמו בהינתן החומרים והמסמכים של העסקים, שולמו ביתר מעל 800 מיליון שקל. זה מה שנמצא מתחת לפנס, יש עוד הרבה כסף שמסתתר לא מתחת לפנס.
התשלום ביתר הוא תשלום שנובע מהתייחסות ליברלית של החברות לסעיף הוצאות קבועות, ודחיפה של הוצאות נוספות לסעיף זה. המתווה של המענקים תלוי בקשר ישיר להוצאות הקבועות בעסק אז חברות ניפחו את ההוצאות הקבועות תחת לכאורה פרשנות לא נכונה. מס הכנסה יודע בדיוק מה זו הוצאה קבועה (שאי אפשר לחסוך אותה כאשר העסק בדעיכה - כמו במצב של קורונה) והוא לא מתכוון לוותר בעניין.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכך מתקבל שחלק גדול מהחברות בעצם קיבלו יותר מדי וזה עוד לפני העסקים שנבדקו באופן יזום על ידי רשות המסים.
כך או אחרת, הסוגיה הזו לא פשוטה - הוצאות קבועות הוא מונח אקדמי שמתייחס ל"שטח", אבל מי קבע מה על בעל הבית לעשות כאשר העסק בדעיכה? מי קבע מה נכון לו לעשות ועל איזה הוצאות לוותר ועל איזה לא? יש הוצאות שהוא רואה אותן כקבועות למרות שעל פי התיאוריה הן לא קבועות.
הסוגיה הזו רחוקה להיפתר, גם בגלל גודלה - מדובר על רבבות עסקים כאלו וגם בשל מהותה והשלכותיה.
- 4.הרבה כסף שחור תתחילו לבדוק (ל"ת)ים שחור 10/05/2021 14:58הגב לתגובה זו
- 3.מי יפצה עסק שהוקם ב2019 (ל"ת)X 10/05/2021 12:29הגב לתגובה זו
- 2.אף איזה כיף תקבלו עכשיו את בנט ולפיד מגיע לעם הזה (ל"ת)משה ראשל"צ 10/05/2021 09:10הגב לתגובה זו
- 1.ביבי הקמצן 10/05/2021 03:19הגב לתגובה זושצריך לבדוק טוב טוב את הכיסים . תראו למשל גן חינם לגיל 3 לכאורה נתן משהו בתמורה העלה מס בורסה לכל החיים וכעת החינם של ביבי עלה ביוקר . כל שקל שנחסך ביבי הרויח
- עוד בכיין קטן עכשיו תקבל את לפיד ובנט הגאונים פפפחחח (ל"ת)משה ראשל"צ 10/05/2021 09:09הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
