רשות המסים
צילום: רשות המסים

מס הכנסה שילם מענקים ביתר - דורש 1 מיליארד שקל מעסקים

מענקרים לעסקים בגין הוצאות קבועות הסתכמו ב-12 מיליארד שקל, כ-1 מיליארד שקל מתוכם לגישת מס הכנסה אלו תשלומים ביתר
נושאים בכתבה מס הכנסה

לפני שנה התחילו במס הכנסה לתת מענקים לעסקים. המתווה של הענקת המענקים הוא עקום - לא בוחנים לפי הרווח אלא לפי הירידה בהכנסות. אבסורד - יש חברות שהפסידו ובזכות המענקים של האוצר ומס הכנסה עברו לרווח.

יש גם עסקים ששיחקו במספרים ולא באמת מגיע להם. הן הגישו מה שהגישו וקיבלו מה שיקבלו - לא צודק. מס הכנסה בעקבותיהם. על פי ההערכות יש כ-1 מיליארד שקל של כספים שחולקו ביתר לגופים שונים. זאת הערכה שמרנית - יש רואי חשבון שמעריכים שזה פי כמה מהסכום הזה.

על פי הבדיקה של מס הכנסה עצמו בהינתן החומרים והמסמכים של העסקים, שולמו ביתר מעל 800 מיליון שקל. זה מה שנמצא מתחת לפנס, יש עוד הרבה כסף שמסתתר לא מתחת לפנס. 

התשלום ביתר הוא תשלום שנובע מהתייחסות ליברלית של החברות לסעיף הוצאות קבועות, ודחיפה של הוצאות נוספות לסעיף זה. המתווה של המענקים תלוי בקשר ישיר להוצאות הקבועות בעסק אז חברות ניפחו את ההוצאות הקבועות תחת לכאורה פרשנות לא נכונה. מס הכנסה יודע בדיוק מה זו הוצאה קבועה (שאי אפשר לחסוך אותה כאשר העסק בדעיכה - כמו במצב של קורונה) והוא לא מתכוון לוותר בעניין. 

וכך מתקבל שחלק גדול מהחברות בעצם קיבלו יותר מדי וזה עוד לפני העסקים שנבדקו באופן יזום על ידי רשות המסים.

כך או אחרת, הסוגיה הזו לא פשוטה - הוצאות קבועות הוא מונח אקדמי שמתייחס ל"שטח", אבל מי קבע מה על בעל הבית לעשות כאשר העסק בדעיכה? מי קבע מה נכון לו לעשות ועל איזה הוצאות לוותר ועל איזה לא? יש הוצאות שהוא רואה אותן כקבועות למרות שעל פי התיאוריה הן לא קבועות. 

הסוגיה הזו רחוקה להיפתר, גם בגלל גודלה - מדובר על רבבות עסקים כאלו וגם בשל מהותה והשלכותיה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הרבה כסף שחור תתחילו לבדוק (ל"ת)
    ים שחור 10/05/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי יפצה עסק שהוקם ב2019 (ל"ת)
    X 10/05/2021 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אף איזה כיף תקבלו עכשיו את בנט ולפיד מגיע לעם הזה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 10/05/2021 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביבי הקמצן 10/05/2021 03:19
    הגב לתגובה זו
    שצריך לבדוק טוב טוב את הכיסים . תראו למשל גן חינם לגיל 3 לכאורה נתן משהו בתמורה העלה מס בורסה לכל החיים וכעת החינם של ביבי עלה ביוקר . כל שקל שנחסך ביבי הרויח
  • עוד בכיין קטן עכשיו תקבל את לפיד ובנט הגאונים פפפחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 10/05/2021 09:09
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.