מס הכנסה שילם מענקים ביתר - דורש 1 מיליארד שקל מעסקים
לפני שנה התחילו במס הכנסה לתת מענקים לעסקים. המתווה של הענקת המענקים הוא עקום - לא בוחנים לפי הרווח אלא לפי הירידה בהכנסות. אבסורד - יש חברות שהפסידו ובזכות המענקים של האוצר ומס הכנסה עברו לרווח.
יש גם עסקים ששיחקו במספרים ולא באמת מגיע להם. הן הגישו מה שהגישו וקיבלו מה שיקבלו - לא צודק. מס הכנסה בעקבותיהם. על פי ההערכות יש כ-1 מיליארד שקל של כספים שחולקו ביתר לגופים שונים. זאת הערכה שמרנית - יש רואי חשבון שמעריכים שזה פי כמה מהסכום הזה.
על פי הבדיקה של מס הכנסה עצמו בהינתן החומרים והמסמכים של העסקים, שולמו ביתר מעל 800 מיליון שקל. זה מה שנמצא מתחת לפנס, יש עוד הרבה כסף שמסתתר לא מתחת לפנס.
התשלום ביתר הוא תשלום שנובע מהתייחסות ליברלית של החברות לסעיף הוצאות קבועות, ודחיפה של הוצאות נוספות לסעיף זה. המתווה של המענקים תלוי בקשר ישיר להוצאות הקבועות בעסק אז חברות ניפחו את ההוצאות הקבועות תחת לכאורה פרשנות לא נכונה. מס הכנסה יודע בדיוק מה זו הוצאה קבועה (שאי אפשר לחסוך אותה כאשר העסק בדעיכה - כמו במצב של קורונה) והוא לא מתכוון לוותר בעניין.
- הפער בין מה שאתה משלם למה שאתה באמת חייב: סיפורו של המס הישראלי
- עובד "נתקע" בחו"ל - האם ההוצאות שלו מוכרות במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכך מתקבל שחלק גדול מהחברות בעצם קיבלו יותר מדי וזה עוד לפני העסקים שנבדקו באופן יזום על ידי רשות המסים.
כך או אחרת, הסוגיה הזו לא פשוטה - הוצאות קבועות הוא מונח אקדמי שמתייחס ל"שטח", אבל מי קבע מה על בעל הבית לעשות כאשר העסק בדעיכה? מי קבע מה נכון לו לעשות ועל איזה הוצאות לוותר ועל איזה לא? יש הוצאות שהוא רואה אותן כקבועות למרות שעל פי התיאוריה הן לא קבועות.
הסוגיה הזו רחוקה להיפתר, גם בגלל גודלה - מדובר על רבבות עסקים כאלו וגם בשל מהותה והשלכותיה.
- 4.הרבה כסף שחור תתחילו לבדוק (ל"ת)ים שחור 10/05/2021 14:58הגב לתגובה זו
- 3.מי יפצה עסק שהוקם ב2019 (ל"ת)X 10/05/2021 12:29הגב לתגובה זו
- 2.אף איזה כיף תקבלו עכשיו את בנט ולפיד מגיע לעם הזה (ל"ת)משה ראשל"צ 10/05/2021 09:10הגב לתגובה זו
- 1.ביבי הקמצן 10/05/2021 03:19הגב לתגובה זושצריך לבדוק טוב טוב את הכיסים . תראו למשל גן חינם לגיל 3 לכאורה נתן משהו בתמורה העלה מס בורסה לכל החיים וכעת החינם של ביבי עלה ביוקר . כל שקל שנחסך ביבי הרויח
- עוד בכיין קטן עכשיו תקבל את לפיד ובנט הגאונים פפפחחח (ל"ת)משה ראשל"צ 10/05/2021 09:09הגב לתגובה זו

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
