רשות המסים
צילום: רשות המסים

מס הכנסה שילם מענקים ביתר - דורש 1 מיליארד שקל מעסקים

מענקרים לעסקים בגין הוצאות קבועות הסתכמו ב-12 מיליארד שקל, כ-1 מיליארד שקל מתוכם לגישת מס הכנסה אלו תשלומים ביתר
נושאים בכתבה מס הכנסה

לפני שנה התחילו במס הכנסה לתת מענקים לעסקים. המתווה של הענקת המענקים הוא עקום - לא בוחנים לפי הרווח אלא לפי הירידה בהכנסות. אבסורד - יש חברות שהפסידו ובזכות המענקים של האוצר ומס הכנסה עברו לרווח.

יש גם עסקים ששיחקו במספרים ולא באמת מגיע להם. הן הגישו מה שהגישו וקיבלו מה שיקבלו - לא צודק. מס הכנסה בעקבותיהם. על פי ההערכות יש כ-1 מיליארד שקל של כספים שחולקו ביתר לגופים שונים. זאת הערכה שמרנית - יש רואי חשבון שמעריכים שזה פי כמה מהסכום הזה.

על פי הבדיקה של מס הכנסה עצמו בהינתן החומרים והמסמכים של העסקים, שולמו ביתר מעל 800 מיליון שקל. זה מה שנמצא מתחת לפנס, יש עוד הרבה כסף שמסתתר לא מתחת לפנס. 

התשלום ביתר הוא תשלום שנובע מהתייחסות ליברלית של החברות לסעיף הוצאות קבועות, ודחיפה של הוצאות נוספות לסעיף זה. המתווה של המענקים תלוי בקשר ישיר להוצאות הקבועות בעסק אז חברות ניפחו את ההוצאות הקבועות תחת לכאורה פרשנות לא נכונה. מס הכנסה יודע בדיוק מה זו הוצאה קבועה (שאי אפשר לחסוך אותה כאשר העסק בדעיכה - כמו במצב של קורונה) והוא לא מתכוון לוותר בעניין. 

וכך מתקבל שחלק גדול מהחברות בעצם קיבלו יותר מדי וזה עוד לפני העסקים שנבדקו באופן יזום על ידי רשות המסים.

כך או אחרת, הסוגיה הזו לא פשוטה - הוצאות קבועות הוא מונח אקדמי שמתייחס ל"שטח", אבל מי קבע מה על בעל הבית לעשות כאשר העסק בדעיכה? מי קבע מה נכון לו לעשות ועל איזה הוצאות לוותר ועל איזה לא? יש הוצאות שהוא רואה אותן כקבועות למרות שעל פי התיאוריה הן לא קבועות. 

הסוגיה הזו רחוקה להיפתר, גם בגלל גודלה - מדובר על רבבות עסקים כאלו וגם בשל מהותה והשלכותיה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הרבה כסף שחור תתחילו לבדוק (ל"ת)
    ים שחור 10/05/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מי יפצה עסק שהוקם ב2019 (ל"ת)
    X 10/05/2021 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אף איזה כיף תקבלו עכשיו את בנט ולפיד מגיע לעם הזה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 10/05/2021 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביבי הקמצן 10/05/2021 03:19
    הגב לתגובה זו
    שצריך לבדוק טוב טוב את הכיסים . תראו למשל גן חינם לגיל 3 לכאורה נתן משהו בתמורה העלה מס בורסה לכל החיים וכעת החינם של ביבי עלה ביוקר . כל שקל שנחסך ביבי הרויח
  • עוד בכיין קטן עכשיו תקבל את לפיד ובנט הגאונים פפפחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 10/05/2021 09:09
    הגב לתגובה זו
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.