ביל גייטס
צילום: לע"ם, קובי גדעון

ביל גייטס: "שינויי אקלים יכולים להיות קטלניים עד פי 5 מהקורונה"

מייסד מיקרוסופט ומהפילנתרופים הגדולים בעולם שהזהיר כבר לפני 5 שנים מהאפשרות שמגפה תשבש את הכלכלה העולמית, מספק אזהרה חמורה לעתיד
ארז ליבנה | (8)

"כמה שהמגפה נוראית, שינויי אקלים יכולים להיות גרועים הרבה יותר. תדמיינו את הנזק והכאב שעשתה הקורונה, רק תחשבו שאלה ייפרשו לאורך זמן ממושך יותר ויעשו נזק רב יותר", כך הזהיר לא אחר מאשר ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט (סימול: MSFT) ובין האנשים העשירים בעולם, בבלוג האישי שלו.

 

גייטס, שכיום הוא אחד מהפילנתרופים הגדולים בעולם, שמשקיע לא מעט זמן וכסף במציאת חיסונים למחלות כמו האבולה וגם הקורונה – כבר תרם למעלה מ-300 מיליון דולר לחקר הנגיף – גם משקיע בפיתרונות ליצירת יציבות במדינות עניות באמצעות יצירת תשתיות למים ומקורות מזון.

 

במאמר שלו, הוא דוחק במדינות העולם להוריד כמות פליטת גזי החממה, כשהשנה, הוא מציין ישנה ירידה של כ-8% בפליטות, מ-51 מיליון טונות ל-47 מיליון טונות – בעיקר לנוכח סגירת הכלכלות בשל השפעות המגפה. עם זאת, לטענתו, עדיין העולם יגיע לרמת פליטות של 92% ביחס לאשתקד.

 

בגזרת המיתות הצפויות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, גייטס מציין שנכון לכרגע, אחוזי התמותה מהמגפה עומדים על 14 מתוך 100,000. אגב, זה המון. לפי הנתונים הרשמיים, בתוך 40 שנה אחוז המתים מהשפעות ההתחממות הגלובלית יהיו... 14 מתוך 100,000. אבל אם כמות הךיטות תימשכנה, המספר הזה יכול גם להגיע ל-73 מתוך 100,000. אם המדינות יעמדו בהתחייבויות שלהן, המספר הזה צפוי לרדת ל-10 מכל 100,000.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    8 09/08/2020 10:28
    הגב לתגובה זו
    0.01%, כלומר 100 אנשים לכל מליון נפש, מתים בתאונות דרכים בשנה. בקורונה, עד כה, 93 לכל מליון מתו ברחבי העולם. זה סדר הגודל, וכל החורבן הכלכלי שעשו כאן בלתי מוצדק בעליל.
  • 5.
    סוחר ממולח 08/08/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    הבנו את הנרטיב שלך כבר. האנושות אשמה תמיד על עצם קיומה ועליה לשלם מחיר כבד על "חטאיה" בצורה של מיסים והגבלות. סבבה אחי, לא יקרה, לא נקנה יותר השטויות האלה, יאלה לך לישון רד לי מהאישון יא עלוקה..
  • 4.
    דגי 07/08/2020 15:21
    הגב לתגובה זו
    זבל של מפלצת שחקן ורוצח בדילול אוכלוסין תבדקו ביוטיו
  • 3.
    אלון 06/08/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    מי צריך את דני רופ? :-)
  • מי ששם את ניקול ראידמן כזמרת (ל"ת)
    מיני 06/08/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קיל גייטס 06/08/2020 16:36
    הגב לתגובה זו
    מה הוא מבין בכלל בשינויי אקלים ואפידמיולוגיה? אין לו שום תואר אקדמאי בשום נושא. הוא דוחף לדילול אוכלוסיה..מי יסכים לחיסונים שהוא רוצה לדחוף לעולם?
  • 1.
    ש בן אליהו 06/08/2020 16:23
    הגב לתגובה זו
    עולמנו הקטן אינו מתאים לאוכלוסיה גדולה כל כך ובוודאי לא ברמת חיים גבוהה. הגבלת הילודה בדרכים שונות היא אחת הדרכים החשובות. וגם כמובן - בנוסף לכל ההצעות של גייטס - לחדול מצריכה מופרזת.
  • אל קפיטן 08/08/2020 16:34
    הגב לתגובה זו
    שניזון מערוצי מיינסטרים ותאוריות "אקולוגיות" למיניהן. תמשיך לישון כפרה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.