ביל גייטס
צילום: לע"ם, קובי גדעון

ביל גייטס: "שינויי אקלים יכולים להיות קטלניים עד פי 5 מהקורונה"

מייסד מיקרוסופט ומהפילנתרופים הגדולים בעולם שהזהיר כבר לפני 5 שנים מהאפשרות שמגפה תשבש את הכלכלה העולמית, מספק אזהרה חמורה לעתיד
ארז ליבנה | (8)

"כמה שהמגפה נוראית, שינויי אקלים יכולים להיות גרועים הרבה יותר. תדמיינו את הנזק והכאב שעשתה הקורונה, רק תחשבו שאלה ייפרשו לאורך זמן ממושך יותר ויעשו נזק רב יותר", כך הזהיר לא אחר מאשר ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט (סימול: MSFT) ובין האנשים העשירים בעולם, בבלוג האישי שלו.

 

גייטס, שכיום הוא אחד מהפילנתרופים הגדולים בעולם, שמשקיע לא מעט זמן וכסף במציאת חיסונים למחלות כמו האבולה וגם הקורונה – כבר תרם למעלה מ-300 מיליון דולר לחקר הנגיף – גם משקיע בפיתרונות ליצירת יציבות במדינות עניות באמצעות יצירת תשתיות למים ומקורות מזון.

 

במאמר שלו, הוא דוחק במדינות העולם להוריד כמות פליטת גזי החממה, כשהשנה, הוא מציין ישנה ירידה של כ-8% בפליטות, מ-51 מיליון טונות ל-47 מיליון טונות – בעיקר לנוכח סגירת הכלכלות בשל השפעות המגפה. עם זאת, לטענתו, עדיין העולם יגיע לרמת פליטות של 92% ביחס לאשתקד.

 

בגזרת המיתות הצפויות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, גייטס מציין שנכון לכרגע, אחוזי התמותה מהמגפה עומדים על 14 מתוך 100,000. אגב, זה המון. לפי הנתונים הרשמיים, בתוך 40 שנה אחוז המתים מהשפעות ההתחממות הגלובלית יהיו... 14 מתוך 100,000. אבל אם כמות הךיטות תימשכנה, המספר הזה יכול גם להגיע ל-73 מתוך 100,000. אם המדינות יעמדו בהתחייבויות שלהן, המספר הזה צפוי לרדת ל-10 מכל 100,000.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    8 09/08/2020 10:28
    הגב לתגובה זו
    0.01%, כלומר 100 אנשים לכל מליון נפש, מתים בתאונות דרכים בשנה. בקורונה, עד כה, 93 לכל מליון מתו ברחבי העולם. זה סדר הגודל, וכל החורבן הכלכלי שעשו כאן בלתי מוצדק בעליל.
  • 5.
    סוחר ממולח 08/08/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    הבנו את הנרטיב שלך כבר. האנושות אשמה תמיד על עצם קיומה ועליה לשלם מחיר כבד על "חטאיה" בצורה של מיסים והגבלות. סבבה אחי, לא יקרה, לא נקנה יותר השטויות האלה, יאלה לך לישון רד לי מהאישון יא עלוקה..
  • 4.
    דגי 07/08/2020 15:21
    הגב לתגובה זו
    זבל של מפלצת שחקן ורוצח בדילול אוכלוסין תבדקו ביוטיו
  • 3.
    אלון 06/08/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    מי צריך את דני רופ? :-)
  • מי ששם את ניקול ראידמן כזמרת (ל"ת)
    מיני 06/08/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קיל גייטס 06/08/2020 16:36
    הגב לתגובה זו
    מה הוא מבין בכלל בשינויי אקלים ואפידמיולוגיה? אין לו שום תואר אקדמאי בשום נושא. הוא דוחף לדילול אוכלוסיה..מי יסכים לחיסונים שהוא רוצה לדחוף לעולם?
  • 1.
    ש בן אליהו 06/08/2020 16:23
    הגב לתגובה זו
    עולמנו הקטן אינו מתאים לאוכלוסיה גדולה כל כך ובוודאי לא ברמת חיים גבוהה. הגבלת הילודה בדרכים שונות היא אחת הדרכים החשובות. וגם כמובן - בנוסף לכל ההצעות של גייטס - לחדול מצריכה מופרזת.
  • אל קפיטן 08/08/2020 16:34
    הגב לתגובה זו
    שניזון מערוצי מיינסטרים ותאוריות "אקולוגיות" למיניהן. תמשיך לישון כפרה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.