ביל גייטס: "שינויי אקלים יכולים להיות קטלניים עד פי 5 מהקורונה"
"כמה שהמגפה נוראית, שינויי אקלים יכולים להיות גרועים הרבה יותר. תדמיינו את הנזק והכאב שעשתה הקורונה, רק תחשבו שאלה ייפרשו לאורך זמן ממושך יותר ויעשו נזק רב יותר", כך הזהיר לא אחר מאשר ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט (סימול: MSFT) ובין האנשים העשירים בעולם, בבלוג האישי שלו.
גייטס, שכיום הוא אחד מהפילנתרופים הגדולים בעולם, שמשקיע לא מעט זמן וכסף במציאת חיסונים למחלות כמו האבולה וגם הקורונה – כבר תרם למעלה מ-300 מיליון דולר לחקר הנגיף – גם משקיע בפיתרונות ליצירת יציבות במדינות עניות באמצעות יצירת תשתיות למים ומקורות מזון.
במאמר שלו, הוא דוחק במדינות העולם להוריד כמות פליטת גזי החממה, כשהשנה, הוא מציין ישנה ירידה של כ-8% בפליטות, מ-51 מיליון טונות ל-47 מיליון טונות – בעיקר לנוכח סגירת הכלכלות בשל השפעות המגפה. עם זאת, לטענתו, עדיין העולם יגיע לרמת פליטות של 92% ביחס לאשתקד.
בגזרת המיתות הצפויות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, גייטס מציין שנכון לכרגע, אחוזי התמותה מהמגפה עומדים על 14 מתוך 100,000. אגב, זה המון. לפי הנתונים הרשמיים, בתוך 40 שנה אחוז המתים מהשפעות ההתחממות הגלובלית יהיו... 14 מתוך 100,000. אבל אם כמות הךיטות תימשכנה, המספר הזה יכול גם להגיע ל-73 מתוך 100,000. אם המדינות יעמדו בהתחייבויות שלהן, המספר הזה צפוי לרדת ל-10 מכל 100,000.
- "אנבידיה יכולה להגיע ל-700 דולר"
- ביל גייטס: "ההון שלי יירד ב-99% ב-20 שנה" - לאן יילך הכסף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 6.8 09/08/2020 10:28הגב לתגובה זו0.01%, כלומר 100 אנשים לכל מליון נפש, מתים בתאונות דרכים בשנה. בקורונה, עד כה, 93 לכל מליון מתו ברחבי העולם. זה סדר הגודל, וכל החורבן הכלכלי שעשו כאן בלתי מוצדק בעליל.
- 5.סוחר ממולח 08/08/2020 13:25הגב לתגובה זוהבנו את הנרטיב שלך כבר. האנושות אשמה תמיד על עצם קיומה ועליה לשלם מחיר כבד על "חטאיה" בצורה של מיסים והגבלות. סבבה אחי, לא יקרה, לא נקנה יותר השטויות האלה, יאלה לך לישון רד לי מהאישון יא עלוקה..
- 4.דגי 07/08/2020 15:21הגב לתגובה זוזבל של מפלצת שחקן ורוצח בדילול אוכלוסין תבדקו ביוטיו
- 3.אלון 06/08/2020 17:52הגב לתגובה זומי צריך את דני רופ? :-)
- מי ששם את ניקול ראידמן כזמרת (ל"ת)מיני 06/08/2020 19:00הגב לתגובה זו
- 2.קיל גייטס 06/08/2020 16:36הגב לתגובה זומה הוא מבין בכלל בשינויי אקלים ואפידמיולוגיה? אין לו שום תואר אקדמאי בשום נושא. הוא דוחף לדילול אוכלוסיה..מי יסכים לחיסונים שהוא רוצה לדחוף לעולם?
- 1.ש בן אליהו 06/08/2020 16:23הגב לתגובה זועולמנו הקטן אינו מתאים לאוכלוסיה גדולה כל כך ובוודאי לא ברמת חיים גבוהה. הגבלת הילודה בדרכים שונות היא אחת הדרכים החשובות. וגם כמובן - בנוסף לכל ההצעות של גייטס - לחדול מצריכה מופרזת.
- אל קפיטן 08/08/2020 16:34הגב לתגובה זושניזון מערוצי מיינסטרים ותאוריות "אקולוגיות" למיניהן. תמשיך לישון כפרה
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
