ביל גייטס
צילום: לע"ם, קובי גדעון

ביל גייטס: "שינויי אקלים יכולים להיות קטלניים עד פי 5 מהקורונה"

מייסד מיקרוסופט ומהפילנתרופים הגדולים בעולם שהזהיר כבר לפני 5 שנים מהאפשרות שמגפה תשבש את הכלכלה העולמית, מספק אזהרה חמורה לעתיד
ארז ליבנה | (8)

"כמה שהמגפה נוראית, שינויי אקלים יכולים להיות גרועים הרבה יותר. תדמיינו את הנזק והכאב שעשתה הקורונה, רק תחשבו שאלה ייפרשו לאורך זמן ממושך יותר ויעשו נזק רב יותר", כך הזהיר לא אחר מאשר ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט (סימול: MSFT) ובין האנשים העשירים בעולם, בבלוג האישי שלו.

 

גייטס, שכיום הוא אחד מהפילנתרופים הגדולים בעולם, שמשקיע לא מעט זמן וכסף במציאת חיסונים למחלות כמו האבולה וגם הקורונה – כבר תרם למעלה מ-300 מיליון דולר לחקר הנגיף – גם משקיע בפיתרונות ליצירת יציבות במדינות עניות באמצעות יצירת תשתיות למים ומקורות מזון.

 

במאמר שלו, הוא דוחק במדינות העולם להוריד כמות פליטת גזי החממה, כשהשנה, הוא מציין ישנה ירידה של כ-8% בפליטות, מ-51 מיליון טונות ל-47 מיליון טונות – בעיקר לנוכח סגירת הכלכלות בשל השפעות המגפה. עם זאת, לטענתו, עדיין העולם יגיע לרמת פליטות של 92% ביחס לאשתקד.

 

בגזרת המיתות הצפויות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, גייטס מציין שנכון לכרגע, אחוזי התמותה מהמגפה עומדים על 14 מתוך 100,000. אגב, זה המון. לפי הנתונים הרשמיים, בתוך 40 שנה אחוז המתים מהשפעות ההתחממות הגלובלית יהיו... 14 מתוך 100,000. אבל אם כמות הךיטות תימשכנה, המספר הזה יכול גם להגיע ל-73 מתוך 100,000. אם המדינות יעמדו בהתחייבויות שלהן, המספר הזה צפוי לרדת ל-10 מכל 100,000.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    8 09/08/2020 10:28
    הגב לתגובה זו
    0.01%, כלומר 100 אנשים לכל מליון נפש, מתים בתאונות דרכים בשנה. בקורונה, עד כה, 93 לכל מליון מתו ברחבי העולם. זה סדר הגודל, וכל החורבן הכלכלי שעשו כאן בלתי מוצדק בעליל.
  • 5.
    סוחר ממולח 08/08/2020 13:25
    הגב לתגובה זו
    הבנו את הנרטיב שלך כבר. האנושות אשמה תמיד על עצם קיומה ועליה לשלם מחיר כבד על "חטאיה" בצורה של מיסים והגבלות. סבבה אחי, לא יקרה, לא נקנה יותר השטויות האלה, יאלה לך לישון רד לי מהאישון יא עלוקה..
  • 4.
    דגי 07/08/2020 15:21
    הגב לתגובה זו
    זבל של מפלצת שחקן ורוצח בדילול אוכלוסין תבדקו ביוטיו
  • 3.
    אלון 06/08/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    מי צריך את דני רופ? :-)
  • מי ששם את ניקול ראידמן כזמרת (ל"ת)
    מיני 06/08/2020 19:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קיל גייטס 06/08/2020 16:36
    הגב לתגובה זו
    מה הוא מבין בכלל בשינויי אקלים ואפידמיולוגיה? אין לו שום תואר אקדמאי בשום נושא. הוא דוחף לדילול אוכלוסיה..מי יסכים לחיסונים שהוא רוצה לדחוף לעולם?
  • 1.
    ש בן אליהו 06/08/2020 16:23
    הגב לתגובה זו
    עולמנו הקטן אינו מתאים לאוכלוסיה גדולה כל כך ובוודאי לא ברמת חיים גבוהה. הגבלת הילודה בדרכים שונות היא אחת הדרכים החשובות. וגם כמובן - בנוסף לכל ההצעות של גייטס - לחדול מצריכה מופרזת.
  • אל קפיטן 08/08/2020 16:34
    הגב לתגובה זו
    שניזון מערוצי מיינסטרים ותאוריות "אקולוגיות" למיניהן. תמשיך לישון כפרה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.