tiktok טיקטוק
צילום: gettyimages

חולשות אבטחה חמורות התגלו באפליקציית טיקטוק

חוקרי הגנת הסייבר של צ'ק פוינט איתרו פרצות באפליקציית הסרטונים הפופולרית בקרב בני נוער; בין היתר יכלו תוקפים להסיר ולשנות הגדרות פרטיות של סרטונים ולגנוב מידע אישי
איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה טיקטוק צ'ק פוינט

בהודעה שהוציאה חברת צ'ק פוינט הישראלית היא חושפת חולשות אבטחה שאותרו באפליקציית הסרטונים הפופולרית טיקטוק. החולשות איפשרו לתוקפים לבצע מגוון פעולות בחשבונות של משתמשים, להסיר ולשנות הגדרות פרטיות של סרטונים ואף לגנוב מידע אישי שהזינו המשתמשים בעת ההרשמה לאפליקציה.

 

חוקרי הגנת הסייבר של חברת צ'ק פוינט, חשפו חולשות משמעותיות באפליקציה הפופולרית טיקטוק. להערכתם, החולשות שנמצאו מאפשרות לתוקפים לבצע פעולות בחשבונות של משתמשים כגון הוספה ומחיקה של סרטונים, שינוי הגדרת הפרטיות של הסרטונים (פרטי לפומבי) ואף גניבה של פרטים אישיים אשר הוזנו ע"י המשתמשים בעת ההרשמה לאפליקציה.

 

לדבריהם החולשות אפשרו לתוקף לשלוח הודעה עם לינק זדוני מתוך מערכת משלוח ההודעות של האפליקציה. לחיצה על הלינק אפשרה לתוקף להגיע לחשבון של הקורבן ולבצע מניפולציות בתוכן הקיים בחשבון. הכוללים מחיקת סרטונים, העלאת סרטונים והפיכת סרטונים פרטיים לפומביים. כמו כן, החוקרים גילו שאתר משנה של האפליקציה https://ads.tiktok.com היה חשוף למתקפות שאפשרו לתוקפים לדלות פרטים אישיים אותם הקלידו משתמשי האפליקציה בעת ההרשמה, ובכלל זאת שמות,  כתובות ותאריכי ימי הולדת.

אפליקציית טיקטוק, נמצאת בבעלות החברה הסינית בייטדאנס, ולה למעלה ממיליארד משתמשים ב-150 מדינות. בנובמבר האחרון הפכה האפליקציה לבעלת ההורדות הגבוהה ביותר בחנויות האפליקציות השונות (למעלה מ-1.5 מיליארד הורדות). האפליקציה פופולרית בעיקר בקרב ילדים ובני הנוער המפרסמים בה סרטונים קצרים, של עד 60 שניות.

 

צ'ק פוינט הודיעה לטיקטוק על ממצאיה וטיקטוק תיקנה את החולשות האמורות. ד"ר לוק דשוטלס (Luke Deshotels) מצוות אבטחת המידע של טיקטוק: "טיקטוק מחוייבת להגנה על המידע שיש בה. בדומה לארגונים רבים אחרים, אנו מעודדים חוקרי אבטחת מידע להעביר לידינו את ממצאיהם ביחס לחולשות חדשות. צ'ק פוינט הכירה בכך שכל החולשות שנמצאו על ידיה תוקנו בגרסא האחרונה של האפליקציה ואנו מקווים שפתרון מוצלח זה יעודד עוד שיתופי פעולה עם חוקרי אבטחת מידע נוספים".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.