המפולת בנפט - שימו לב להוזלה הצפויה השבוע במחיר הדלק

מערכת Bizportal | (19)
נושאים בכתבה דלק תחנת דלק

מחיר הנפט שוב במהלך מפולת. בשבועות האחרונים נסחר הנוזל השחור תחת לחץ מכירות כבד וזאת ברקע לחששות מעודף היצע מסביב לעולם. ביום רביעי האחרון נגע הנפט במחיר של 42.5 דולר לחבית בלבד, שפל של שנה. הדבר (בשקלול שער הדולר) צפוי  לבוא לידי ביטוי בעדכון הקרוב של מחיר הדלק בתחנות בישראל לחודש יולי (שייכנס לתוקף במוצ"ש).

לפי הערכות שהגיעו לידי Bizportal, ירידה מחיר הנפט צפויה להביא להוזלה של 24 אגורות לליטר בעדכון הקרוב.  כלומר הוזלה ממחיר של 5.99 שקל לליטר בשירות עצמי, למחיר של 5.75 שקל לליטר (הוזלה של 4%). מדובר במחיר הנמוך מאז אוגוסט 2016, כלומר המחיר הנמוך מזה כמעט שנה. 

כאמור, הסיבה המרכזית לירידה במחיר הנפט היא עודף ההיצע. היקף ההפקה בארה"ב הגיע לאחרונה ל-9.33 מיליון חביות ביום, קצב שכבר כמעט ועוקף את היקף ההפקה היומי בסעודיה (9.88 מיליון חביות ביום). זו היא תעשיית פצלי הנפט בארה"ב שדוחפת בצורה מהירה את היקף ההפקה היומי. בתוך כך, ההסכם להמשך הקפאת התפוקה מצד מדינות אופ"ק ורוסיה עד לסוף הרבעון הראשון של 2018 לא מצליח להוות גורם מאזן.    

עם זאת, מרכיב הנפט מתוך סך מחיר הדלק בתחנות מהווה כ-24.5% בלבד ולכן ירידה חדה בנפט באה לידי ביטוי בצורה של ירידה מתונה בהרבה במחיר הדלק בתחנות. נציין כי מרכיב המס מהווה קצת מעל 50% ממחיר הדלק ועל זה יש להוסיף עוד 14.5% שזה מרכיב המע"מ. כלומר כאשר אתם מתדלקים מיכל ב-300 שקלים (מיכל מלא של מכונית משפחתית ממוצעת), כמעט 200 שקלים זה תשלום מיסים. כיוון שהירידה בנפט משפיעה רק על 24.5% ממחיר הדלק בתחנות, ההשפעה על המחיר הכללי של הדלק היא מתונה מאוד. 

מרכיבי מחיר הדלק בישראל:

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    ניסים במיסים 28/06/2017 12:55
    הגב לתגובה זו
    אפשר להתנחם בנדל"ן שם המיסים הם רק 60% מהדירה.
  • 16.
    אגד 26/06/2017 16:32
    הגב לתגובה זו
    במקום לשלם כ"כ הרבה מיסים נסו להשתמש באוטובוס בכל פעם שתוכלו. אתם קולטים שעם חופשי חודשי במאתיים שקל אתם יכולים לנסוע כמה שמתחשק לכם כל החודש? מי שמשתמש גם באוטובוס גם מצמצם את הקילומטראג' באוטו, וכך אח"כ יהיה לכם גם קל יותר להפטר מהאוטו. זה רלוונטי לעלות ירידת הערך, שהיא עלות אסטרונומית! חוץ מזה תפטרו מהצורך לחפש חניה. נעים לכם להסתובב ברחובות כדי לחפש מקום חניה?
  • 15.
    עופר 26/06/2017 15:55
    הגב לתגובה זו
    מחיר הדלק לצרכן בארץ,לא משלמים אגורה על תידלוק המכונית הצמודה שלהם, אלא שוב אנו
  • 14.
    הוזלה מצחיקה,בארה"ב ב-8 ש"ח 4 ליטר(=1 גלון) (ל"ת)
    שמואל 26/06/2017 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יעקב 26/06/2017 05:09
    הגב לתגובה זו
    כדהנפט עולה היא עולה הרבה פחות וכדהיא יורדת אז היאניורדת הרבה הרבה יותר
  • 12.
    על כל 1ש"ח דלק5מיסים (ל"ת)
    גדי 25/06/2017 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    david farkash 25/06/2017 12:58
    הגב לתגובה זו
    ולכן מה שנרשם בכתבה לא מדוייק
  • 10.
    דוד 25/06/2017 12:57
    הגב לתגובה זו
    כאשר מחיר הדלק יורד יורדים באופן יחסי המיסים הנילווים אשר מחושבים על בסיס מחיר הדלק את המעמ בטוח לא משנים כל חודש ולכן ירידה במחיר הדלק משפיעה גם על הסכום האבסולוטי של המעמ שאנו משלמים לפיכך אנחנו נהנים נחלק זה בהפחתה לגבי הבלו על הדלק הממשלה משחקת עם זה וכאשר יש תנודות קיצוניות במחיר ל 2 הכיוונים היא מעלה או מורידה את הבלו וכך היא ממתנת את התנודות
  • 9.
    אישהו חייב להרים מחאה אלימה רק כוח מבינים פה (ל"ת)
    שועלי 25/06/2017 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    איתן 25/06/2017 12:42
    הגב לתגובה זו
    מי שזוכר תחילת מרוץ מחירי הדלק החל עם דרישות השותפים החרדים לקואליציה עם ביבי ארדואן. ככל שהדרישות גברו, מיד ביבי רץ להעלות את מיסי הדלק. עוד סיבה להעיף את האיש הבזוי הזה מחיינו.
  • אנטישמי מודרני. לא פחות. (ל"ת)
    אייל 25/06/2017 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גדי 25/06/2017 12:24
    הגב לתגובה זו
    פחות מ1 ש"ח מתוך ה 6 הם מחיר הדלק.
  • 6.
    באוצר ינצלו את זה בשביל להעלות את המס. (ל"ת)
    חיים 25/06/2017 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מיכאל 25/06/2017 11:14
    הגב לתגובה זו
    עליה של הדולר מגדילה את רכעב הנפט שנסחרים בדולר, טירידה מגבירה את ירידת מחיר הנפט. בכל אופן ההערכה כנראה חובבנית, כי לא מופיע בכתבה מי המעריך!
  • 4.
    במדינה של מושחתים גנבים הכנסת גונבת האזרחים (ל"ת)
    תום 25/06/2017 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משהו חייב לשלם הוצאות ראש הממשלה, אנחנו (ל"ת)
    יוסי 25/06/2017 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרוזן 25/06/2017 11:04
    הגב לתגובה זו
    גם לאחר שמחיר הנפט יוזל, גם אז נשאר כמדינה היקרה בעולם בכל התחומים
  • חחח 25/06/2017 15:09
    הגב לתגובה זו
    יקרים יקרים לנפי נהיה יקרים גם אחרי.
  • 1.
    מבין עניין 25/06/2017 10:51
    הגב לתגובה זו
    מדינת אוינק אוינק
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

בצלאל סמוטריץ
צילום: משרד האוצר

בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך

שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה. 

הדס ברטל |

היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.

לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית. 

בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".