המפולת בנפט - שימו לב להוזלה הצפויה השבוע במחיר הדלק

מערכת Bizportal | (19)
נושאים בכתבה דלק תחנת דלק

מחיר הנפט שוב במהלך מפולת. בשבועות האחרונים נסחר הנוזל השחור תחת לחץ מכירות כבד וזאת ברקע לחששות מעודף היצע מסביב לעולם. ביום רביעי האחרון נגע הנפט במחיר של 42.5 דולר לחבית בלבד, שפל של שנה. הדבר (בשקלול שער הדולר) צפוי  לבוא לידי ביטוי בעדכון הקרוב של מחיר הדלק בתחנות בישראל לחודש יולי (שייכנס לתוקף במוצ"ש).

לפי הערכות שהגיעו לידי Bizportal, ירידה מחיר הנפט צפויה להביא להוזלה של 24 אגורות לליטר בעדכון הקרוב.  כלומר הוזלה ממחיר של 5.99 שקל לליטר בשירות עצמי, למחיר של 5.75 שקל לליטר (הוזלה של 4%). מדובר במחיר הנמוך מאז אוגוסט 2016, כלומר המחיר הנמוך מזה כמעט שנה. 

כאמור, הסיבה המרכזית לירידה במחיר הנפט היא עודף ההיצע. היקף ההפקה בארה"ב הגיע לאחרונה ל-9.33 מיליון חביות ביום, קצב שכבר כמעט ועוקף את היקף ההפקה היומי בסעודיה (9.88 מיליון חביות ביום). זו היא תעשיית פצלי הנפט בארה"ב שדוחפת בצורה מהירה את היקף ההפקה היומי. בתוך כך, ההסכם להמשך הקפאת התפוקה מצד מדינות אופ"ק ורוסיה עד לסוף הרבעון הראשון של 2018 לא מצליח להוות גורם מאזן.    

עם זאת, מרכיב הנפט מתוך סך מחיר הדלק בתחנות מהווה כ-24.5% בלבד ולכן ירידה חדה בנפט באה לידי ביטוי בצורה של ירידה מתונה בהרבה במחיר הדלק בתחנות. נציין כי מרכיב המס מהווה קצת מעל 50% ממחיר הדלק ועל זה יש להוסיף עוד 14.5% שזה מרכיב המע"מ. כלומר כאשר אתם מתדלקים מיכל ב-300 שקלים (מיכל מלא של מכונית משפחתית ממוצעת), כמעט 200 שקלים זה תשלום מיסים. כיוון שהירידה בנפט משפיעה רק על 24.5% ממחיר הדלק בתחנות, ההשפעה על המחיר הכללי של הדלק היא מתונה מאוד. 

מרכיבי מחיר הדלק בישראל:

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    ניסים במיסים 28/06/2017 12:55
    הגב לתגובה זו
    אפשר להתנחם בנדל"ן שם המיסים הם רק 60% מהדירה.
  • 16.
    אגד 26/06/2017 16:32
    הגב לתגובה זו
    במקום לשלם כ"כ הרבה מיסים נסו להשתמש באוטובוס בכל פעם שתוכלו. אתם קולטים שעם חופשי חודשי במאתיים שקל אתם יכולים לנסוע כמה שמתחשק לכם כל החודש? מי שמשתמש גם באוטובוס גם מצמצם את הקילומטראג' באוטו, וכך אח"כ יהיה לכם גם קל יותר להפטר מהאוטו. זה רלוונטי לעלות ירידת הערך, שהיא עלות אסטרונומית! חוץ מזה תפטרו מהצורך לחפש חניה. נעים לכם להסתובב ברחובות כדי לחפש מקום חניה?
  • 15.
    עופר 26/06/2017 15:55
    הגב לתגובה זו
    מחיר הדלק לצרכן בארץ,לא משלמים אגורה על תידלוק המכונית הצמודה שלהם, אלא שוב אנו
  • 14.
    הוזלה מצחיקה,בארה"ב ב-8 ש"ח 4 ליטר(=1 גלון) (ל"ת)
    שמואל 26/06/2017 14:14
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יעקב 26/06/2017 05:09
    הגב לתגובה זו
    כדהנפט עולה היא עולה הרבה פחות וכדהיא יורדת אז היאניורדת הרבה הרבה יותר
  • 12.
    על כל 1ש"ח דלק5מיסים (ל"ת)
    גדי 25/06/2017 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    david farkash 25/06/2017 12:58
    הגב לתגובה זו
    ולכן מה שנרשם בכתבה לא מדוייק
  • 10.
    דוד 25/06/2017 12:57
    הגב לתגובה זו
    כאשר מחיר הדלק יורד יורדים באופן יחסי המיסים הנילווים אשר מחושבים על בסיס מחיר הדלק את המעמ בטוח לא משנים כל חודש ולכן ירידה במחיר הדלק משפיעה גם על הסכום האבסולוטי של המעמ שאנו משלמים לפיכך אנחנו נהנים נחלק זה בהפחתה לגבי הבלו על הדלק הממשלה משחקת עם זה וכאשר יש תנודות קיצוניות במחיר ל 2 הכיוונים היא מעלה או מורידה את הבלו וכך היא ממתנת את התנודות
  • 9.
    אישהו חייב להרים מחאה אלימה רק כוח מבינים פה (ל"ת)
    שועלי 25/06/2017 12:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    איתן 25/06/2017 12:42
    הגב לתגובה זו
    מי שזוכר תחילת מרוץ מחירי הדלק החל עם דרישות השותפים החרדים לקואליציה עם ביבי ארדואן. ככל שהדרישות גברו, מיד ביבי רץ להעלות את מיסי הדלק. עוד סיבה להעיף את האיש הבזוי הזה מחיינו.
  • אנטישמי מודרני. לא פחות. (ל"ת)
    אייל 25/06/2017 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גדי 25/06/2017 12:24
    הגב לתגובה זו
    פחות מ1 ש"ח מתוך ה 6 הם מחיר הדלק.
  • 6.
    באוצר ינצלו את זה בשביל להעלות את המס. (ל"ת)
    חיים 25/06/2017 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מיכאל 25/06/2017 11:14
    הגב לתגובה זו
    עליה של הדולר מגדילה את רכעב הנפט שנסחרים בדולר, טירידה מגבירה את ירידת מחיר הנפט. בכל אופן ההערכה כנראה חובבנית, כי לא מופיע בכתבה מי המעריך!
  • 4.
    במדינה של מושחתים גנבים הכנסת גונבת האזרחים (ל"ת)
    תום 25/06/2017 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משהו חייב לשלם הוצאות ראש הממשלה, אנחנו (ל"ת)
    יוסי 25/06/2017 11:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרוזן 25/06/2017 11:04
    הגב לתגובה זו
    גם לאחר שמחיר הנפט יוזל, גם אז נשאר כמדינה היקרה בעולם בכל התחומים
  • חחח 25/06/2017 15:09
    הגב לתגובה זו
    יקרים יקרים לנפי נהיה יקרים גם אחרי.
  • 1.
    מבין עניין 25/06/2017 10:51
    הגב לתגובה זו
    מדינת אוינק אוינק
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.27%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

טיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוקטיפול רפואי בקופת חולים, קרדיט: גרוק

הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם

הנתונים המעודכנים חושפים פער הולך מתרחב בין הכסף שהמדינה משקיעה בשירותי הבריאות ובין הצרכים בשטח, ולמרות שההוצאה הלאומית לבריאות עלתה מעט בשנת 2024 היא עדיין נמוכה ביחס לעולם


הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיעה בשנת 2024 לכמעט 7.3% מהתמ"ג. זהו גידול ריאלי של כ-1.7% לעומת 2023, אם כי ההוצאה לנפש עלתה בשיעור מתון במיוחד של כ-0.4% בלבד. בסך הכל הסתכמה ההוצאה בכ-146 מיליארד שקלים, לרבות שירותי אשפוז, מרפאות, פעילות רפואה פרטית, ציוד רפואי, תרופות ותחומי מחקר. עם זאת, במקביל לעלייה בהוצאה הכוללת, נרשמה ירידה קלה במימון הציבורי מ-4.8% ל-4.7% מהתוצר בין 2023 ל-2024.

הנתונים של הלמ"ס מלמדים לצד העלייה הקלה במימון המדינה לשירותי בריאות, נראה כי שיעור המימון הפרטי שאנחנו מממנים מכיסנו נותר גבוה יחסית והגיע ל 2.5% מהתוצר. מדובר בתזכורת לכך שמימון הבריאות בישראל נשען במידה רבה על הציבור. למעשה שליש (כ-33.6%) מההוצאה הלאומית מגיעה מהציבור, בין אם דרך ביטוחים פרטיים או הוצאות ישירות של משקי בית. שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות  ה-OECD  שבהן חלקו של המימון הציבורי רחב יותר.

בהשוואה בין לאומית רחבה יותר, ישראל נמצאת בחלק התחתון של דירוג ה OECD מבחינת היקף ההוצאה לבריאות. כאשר שיעור ההוצאה השוטפת, נמוך בהרבה מארצות הברית שבה שיעור ההוצאה מתקרב ל-17%. גם בגרמניה, צרפת וקנדה הרמות גבוהות משמעותית ונעות בין 10% ל-12%. מדינות שמשקיעות פחות מישראל הן טורקיה ומקסיקו שמציגות הוצאה מצומצמת יותר, בין 4.7% ל-5.9%. ישראל נמצאת באמצע הדרך, אך קרובה יחסית לקבוצת המדינות שלהן רמת השקעה נמוכה. מבנה המימון משפיע גם על התוצאות: במדינות אירופה המערבית הממשלה מממנת בין 70%-80% מההוצאה הלאומית, לעומת כ 66% בישראל. זה גורר עומסים על התשתיות וזמני המתנה ארוכים יותר, בעיקר על רקע הגידול המהיר באוכלוסייה,  שישראל מאופיינת בה.

ההוצאה הלאומית לנפש כאחוז מהתמ"ג ביחס לעולם, קרדיט: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אם בוחנים את ההוצאה לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, הפערים גדולים אף יותר. בישראל ההוצאה לנפש עומדת על כ 3,900 דולר לשנה, דומה לליטא אך נמוכה משמעותית מהמדינות המובילות. בארצות הברית ההוצאה חוצה את רף 14,000 דולר לנפש, ובמדינות מערביות כמו גרמניה, צרפת וקנדה היא נעה סביב 6,000 עד 7,000 דולר. אומנם האוכלוסייה בישראל צעירה יותר, מה שמקטין לכאורה את הצורך בהוצאה גבוהה, אבל גם לאחר התאמה לגילאים ישראל נותרת ברבע התחתון של המדינות המפותחות. העלייה בביקוש לשירותים ובצורכי כוח אדם ורפואה מתקדמת מתרחש בקצב מהיר יותר מקצב התוספת התקציבית, כך שנוצרים עומסים מתמשכים על בתי החולים, על המרפאות ועל שירותי הבריאות הקהילתיים.

לפי נתוני הלמ"ס, המגזר הפרטי הוא גורם מרכזי בהיקף השירותים. בעוד גורמים פרטיים מספקים יותר ממחצית היקף השירותים, קופות החולים מספקות כשליש מההוצאה על שירותי בריאות, ומוסדות ממשלתיים מספקים רק כ-5.7% מהשירותים, אך נציין כי היקף שירותי הבריאות נמצאים בירידה מאז השנים המורכבות של הקורונה שבהן הזרימה הממשלה משאבים מוגברים למערכת. הלמ"ס מפרט כי משקי הבית ממשיכים לשלם סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים, תרופות, בדיקות ורפואה פרטית. מערכת הבריאות בישראל אמנם נחשבת ליעילה, אבל עם עומס כלכלי גובר על הציבור. ישראל אמנם נהנית מתוצאות בריאות טובות כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים יחסית, אבל מנגד יש עדיין זמני המתנה ארוכים לתורים ומספר המיטות בבתי חולים לאלף נפש, עודנו הנמוך בהרבה מהממוצע באירופה.