האם קיבלת את טופס 5329 מאגף המודיעין של רשות המסים ?

עו"ד ורו"ח רמי אריה, עו"ד שחר נח

אסור לזלזל במילוי הטופס, שכן למרות שהוא נשלח בדואר רגיל ולאו דווקא בדואר רשום, הוא מעיד כי המקבל אותו נמצא כבר במעקב ובבדיקה של רשות המסים. אי מילוי נכון של הטופס או אי הגשתו מהווים עברה פלילית שדינה מאסר בפועל.

דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות ההכנסה

כמאה אלף אזרחים קיבלו בימים אלו מכתב מרשות המסים בישראל ובתוך המעטפה מצאו את טופס 5329, אשר כותרתו: "דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל".

בטופס מתבקש האזרח למלא את מקורות הכנסותיו, פרטי חשבונות הבנקים שלו, לדווח אם הוא בעל מניות בחברה או שותף בעסק, לפרט את כל נכסי הנדל"ן והדירות שיש לו או לאשתו ועוד פרטים אשר ישמשו את רשות המסים כדי לקבוע אם מדובר במעלים הכנסות שיש מקום לפתוח לו תיק שומה ולחייבו במס ואולי גם לזמנו לחקירה פלילית.

לפי הידוע, מקבלי הטופס מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים:

הסוג הראשון - אלו שיש להם יותר מדירה אחת ולכן הם חייבים ברוב המקרים בדיווח ובמס על הכנסותיהם משכר הדירה.

הסוג השני - אלו ששוהים בחו"ל מעל 90 יום בשנת כספים ולכן הם חשודים בכך שיש להם עיסוקים, הכנסות ונכסים בחו"ל, אשר עליהם לא דיווחו לרשות המסים.

הסוג השלישי - אלו שנעשו בחשבונם בבנק פעולות של הפקדות ומשיכות "חשודות", שאין להם תיק במרשמי רשות המסים ואינם מדווחים כעובדים שכירים.

עוד סוג של אזרחים "בסיכון" הוא כאלו שנתקבל עליהם מידע במסגרת "קו הצדק" הידוע בכינויו "המלשינון" והמידע עליהם אינו מתאים לדיווחים על ההכנסות שלהם לרשות המסים.

אסור לזלזל במילוי הטופס, שכן למרות שהוא נשלח בדואר רגיל ולאו דווקא בדואר רשום, הוא מעיד כי המקבל אותו נמצא כבר במעקב ובבדיקה של רשות המסים. אי מילוי נכון של הטופס או אי הגשתו מהווים עברה פלילית שדינה מאסר בפועל.

חשוב למלא את הטופס בזהירות ובקפידה תוך קבלת ייעוץ ממומחה לענייני מסים, ולוודא את כל היבטי המיסוי הנובעים ממנו - הן באופן רטרואקטיבי עד עשר שנות מס לאחור, והן לשנות המס הבאות. אנו עומדים לרשותכם לפגישת ייעוץ בטרם מילוי הדוח.

הכותבים: רמי אריה - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il;

שחר נח - ממשרד רמי אריה ושות' - עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.