ביטול הסכום האינפלציוני החייב בחישוב השבח
כפי שפורסם בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 5/2013 החישוב הלינארי המוטב נועד בין היתר למנוע הרעה משמעותית בטווח הקצר למרובי הדירות, שכן ביטולו של סעיף 49ב(1) לחוק הרע את מצבם של אותם מרובי דירות, היות שאלה הסתמכו על המצב החוקי ביום הרכישה אשר לפיו ניתן היה למכור את אותן דירות מגורים אחת לארבע שנים בפטור ממס.
כידוע, ביום 29.7.2013 פורסם ברשומות החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (חוק ההסדרים) [1]. בחוק זה תוקן (תיקון מספר 76) חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק" או "התיקון") אשר במסגרתו תוקנו נושאים שונים. אחד מהנושאים המהותיים ביותר עסק בשינוי הסדר המיסוי במכירת דירת מגורים מזכה [2].
במסגרת התיקון נקבע בסעיף 48א(ב2) לחוק שיעור מס מיוחד לשבח במכירה חייבת של דירת מגורים אשר יום רכישתה קדם ליום 1.1.2014, כך שהשבח הריאלי המחושב עד ליום 1.1.2014 ("שבח ריאלי עד יום המעבר") יהיה פטור ממס, ואילו השבח המחושב מיום 2.1.2014 ועד ליום המכירה יחויב בשיעור מס של עד 25% (להלן: "חישוב לינארי מוטב").
כפי שפורסם בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 5/2013 בעניין (להלן: "הוראת הביצוע"), החישוב הלינארי המוטב נועד בין היתר למנוע הרעה משמעותית בטווח הקצר למרובי הדירות, שכן ביטולו של סעיף 49ב(1) לחוק הרע את מצבם של אותם מרובי דירות, היות שאלה הסתמכו על המצב החוקי ביום הרכישה אשר לפיו ניתן היה למכור את אותן דירות מגורים אחת לארבע שנים בפטור ממס.
כמו כן, כדי למנוע מכירה לא מבוקרת של דירות מגורים בתקופה קצרה מחד גיסא ולאפשר לציבור מרובי הדירות להיערך לפי החקיקה החדשה מאידך גיסא, נקבע במסגרת התיקון כי תא משפחתי שבבעלותו ביום 1.1.2014 מספר דירות מגורים מזכות, יוכל ליהנות בתקופת המעבר (31.12.2017-1.1.2014) מחישוב שבח לינארי מוטב על מכירה של עד שתי דירות מגורים בתנאים שנקבעו בחוק.
דא עקא, התיקון לא כלל את ביטולו הנדרש של סעיף 47א(ג) לחוק אשר קובע כי השבח האינפלציוני המחושב עד ליום 31.12.1993 חייב בשיעור מס של 10%, שהרי אין כל היגיון כי השבח הריאלי המחושב לינארית עד ליום 1.1.2014 יהיה פטור ממס, ואילו השבח האינפלציוני המחושב עד ליום 31.12.1993 יישאר חייב.
במסגרת ערב עיון בלשכת עורכי הדין שנערך לחברי מחוז תל אביב ביום 7.1.2014, מסרו מנהל רשות המסים רו"ח משה אשר והיועצת המשפטית של מיסוי מקרקעין עו"ד אביבה אליאס, כי בימים אלו שוקדים נציגי רשות המסים עם פקידי משרד האוצר והמשפטים להגיש הצעה לתיקון החוק, כך שבמסגרת החישוב הלינארי המוטב יבוטל החיוב במס של הסכום האינפלציוני החייב ב-10% על שבח אינפלציוני המחושב עד ליום 31.12.1993.
עוד נמסר כי התיקון יחול באופן רטרואקטיבי, כך שהמס על סכום אינפלציוני ששולם על מכירה הזכאית לחישוב לינארי מוטב יוחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום המכירה.
על כן, מי שביכולתו לדחות את העסקה העומדת על הפרק - מומלץ לו לעשות כן ולחלופין לסמוך על כך כי התיקון יאושר בכנסת בקרוב, וליהנות משיעורי ריבית אטרקטיבית שמעניקה המדינה במקרים של החזרי מס.
לכל הדעות מדובר ביוזמה מבורכת ונדרשת לאור העיוות שנוצר בתיקון החקיקה כאמור.
[1] ס"ח - 2405, התשע"ג 116.
[2] דירה המשמשת בעיקרה למגורים לפי סעיף 49(א) לחוק.
הכותב - שותף במחלקת מסים במשרד ברון ושות' עורכי דין
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
