דף הבית YNET
צילום: צילום מסך
פרסום ראשון

כתבת הבריאות של ynet מיטל יסעור בית-אור עוזבת - ועוברת ל'ישראל היום'

יסעור בית-אור הודיעה למערכת כי החליטה לא לחזור מחופשת הלידה אליה יצאה לפני מספר חודשים. באתר פנו למספר עיתונאים ועניינו אותם בתפקיד
אלכסנדר כץ | (21)

כתבת הבריאות של ynet, מיטל יסעור בית-אור, עוברת ל'ישראל היום' - כך נודע לאייס. יסעור תשמש ככתבת בריאות ב'ישראל היום' במקומה של זיוה מוגרבי, שנשארת בעיתון אבל לא תכסה את הניוז השוטף בתחום.

יסעור בית-אור החלה לעבוד ב-ynet לפני 6.5 שנים, לאחר ששימשה ככתבת גל"צ באזור הדרום, כתבת החדשות בכבלים בבאר שבע, וכתבת ברדיו דרום. לפני כחצי שנה יצאה לחופשת לידה והחליטה כעת לא לשוב ממנה לעבודה.

בימים האחרונים פנו ב-ynet למספר עיתונאים כדי לבדוק אפשרות לגיוסם ככתבי בריאות מקומה של יסעור. כאמור, בשלב זה טרם מונה מחליף ליסעור בית-אור.

דסק הבריאות של 'ישראל היום' הולך וגודל: בנוסף למוגרבי וכעת גם יסעור בית-אור, רן רזניק עבר לעיתון לפני חודשים אחדים ואחראי על תחקירים וכתבות עומק בנושא בריאות.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    לאה קנטור 24/09/2016 04:38
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת והלוואי ותצליחי לעורר את נושא הגביות והעושק המופרזים במערכת הבריאות בכללה ובהדסה. במקרה שלי כחולה אונקולוגית הגעתי ל20 דקות ייעוץ-דיעה שניה , גבו ממני 1800 ש'ח אשמח לספק פרטים. לאה
  • 20.
    המומה 17/12/2012 11:32
    הגב לתגובה זו
    פרסמה היום בישראל היום המלצות לברזל- בשר ועוף עם טיפת ידע הייתה יודעת שבבשר עוף ופרה כשרים אין כמעט ברזל. הברזל נמצא בדם שבכשרות מוצא מן החיה. ומה שנשאר זה רעלים. ברזל נמצא בקטניות וירוקים שכלל לא מוזכרים בכתבה. איך נותנים לאחת כזאת עם ידע פרימיטיבי להיות כתבת בריאות?!?!
  • 19.
    אחד שעבד איתה 04/01/2012 01:44
    הגב לתגובה זו
    אין לי ספק שתצליחי!
  • 18.
    אחת שמכירה 03/01/2012 09:43
    הגב לתגובה זו
    מה קרה? מיטל דרכה כאן לאיזה דובר על יבלת בזמן שעשתה את עבודתה? ברור שאת כל התגובות כתב אדם אחד.מיטל - אל תתייחסי. את כתבת מעולה וחרוצה ובהצלחה רבה בהמשך!
  • 17.
    ג'וני 03/01/2012 08:31
    הגב לתגובה זו
    טיפוס לא נעים בכלל. טוב שהלכה.
  • 16.
    משורר 03/01/2012 07:18
    הגב לתגובה זו
    ההמנון הרשמי של ההנהלה בוואינט הוא "אין אצלנו העלאות שכר". אז יש בישראל היום. גם מיטל הבינה כנראה שאי אפשר לעבוד 6.5 שנים על אותה משכורת. בקצב הזה, בעוד 10 שנים מהיום - וואינט יעסיק תלמידי תיכון. עדיף מלעבוד בבורגר ראנץ, לא?
  • 15.
    דסקון 02/01/2012 20:24
    הגב לתגובה זו
    בתוך זמן קצר היא הספיקה להשניא עליה את רוב דוברי ודוברות בתי החולים, רבה עם חצי המערכת בוואינט. ילדה בלתי נסבלת, ארוגנטית וגסת רוח.
  • 14.
    יניב בוקובזה 02/01/2012 19:13
    הגב לתגובה זו
    אבל כזה גל עכור של חוסר הערכה מקצועי לא בכל יום רואים
  • 13.
    תא כתבי בריאות 02/01/2012 18:37
    הגב לתגובה זו
    כתבת מעולה שתביא המון סיפורים ל"ישראל היום". וואינט הפסידו
  • 12.
    שמי 02/01/2012 17:39
    הגב לתגובה זו
    כתבת פח. מיחזור של קומוניקטים, כמו שציינו פה לפני. רק נס שלא פוטרה לפני שהתפטרה. יותר מזל משכל.
  • 11.
    יוסי לוין 02/01/2012 17:16
    הגב לתגובה זו
    למה לשלם כסף טוב עבור העתקת דפי יח"צ. אבל הקלאסיקה האמיתית היא העזיבה רגע לפני החזרה מחופשת הלידה.
  • 10.
    פצפונת 02/01/2012 16:44
    הגב לתגובה זו
    מקצוענית אמיתית שמשאירה אבק לאחרים
  • 9.
    אמיר 02/01/2012 16:10
    הגב לתגובה זו
    ברוך שפטרנו. עוד מכשפונת מתפנה
  • 8.
    קולגה 02/01/2012 15:18
    הגב לתגובה זו
    וואינט , תתעוררו...
  • 7.
    רוית 02/01/2012 15:15
    הגב לתגובה זו
    פטפטן בעל אלף כובעים
  • 6.
    ארז 02/01/2012 14:51
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא סבל אותה עכשיו שב"ישראל היום" יסבלו קצת
  • 5.
    תמיר 02/01/2012 14:39
    הגב לתגובה זו
    ynet הפסידו את הכתבת המובילה בתחום
  • 4.
    ז'אן קלוד 02/01/2012 14:39
    הגב לתגובה זו
    ברוך שפטרנו מעונשה של זו. המבין יבין. וכולם מבינות ומבינים.
  • 3.
    הרדיו החדש של וינט פצצה (ל"ת)
    ר 02/01/2012 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חבל שדסק הבריאות טופח אך דסק המשפט מצטמק (ל"ת)
    מירב 02/01/2012 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עזרא 02/01/2012 13:48
    הגב לתגובה זו
    פשוט מדהים איזה מערכת חדשות, כולם בורחים ממנה. זה לא רק בקרב הכתבים, גם בדסק. אבל ההנהלה לא מתרגשת, אצלה הכל בסדר. עצוב
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.