Abercrombie & Fitch - מניה בפוקוס

חברת Abercrombie & Fitch נחשבת כיום לאחד המותגים החזקים בתחום הביגוד והאופנה. בעזרת מיתוג וחוויית קנייה שונה, הצליחה החברה לבדל את עצמה ממתחרותיה וליהנות ממחירי פרימיום על פריטי אופנה שונים
אריאל קורינאלדי |

השבוע התבשרנו על פתיחת שלוש חנויות אברקרומבי בישראל (לכל המתעניין: קניון רמת אביב, קניון ארנה בהרצליה ושדרות ממילא בירושלים). החדשות "המרגשות" ברמה המקומית, באו ביחד עם חדשות פחות טובות שפרסמה החברה בסוף השבוע הקודם. מתוך נתוני צמיחת מכירות חנויות זהות עולה, כי הסניפים החדשים מחוץ לארה"ב ובעיקר אלה באירופה, מראים חולשה יחסית. בסניפי הדגל של החברה באירופה, יפן וקנדה אף נרשמה האטה. בעקבות הדיווח ירדה מניית החברה ב-20%. לכן, לאחר זמן רב שבו עקבנו אחר החברה ונמנענו מלהשקיע (עקב התמחור העודף, לדעתנו), החלטנו לבדוק האם הירידה החדה מוצדקת.

פעילות החברה... אופנה ומיתוג

חנויות החברה מתוכננות בקפידה ומעוצבות תוך השמת דגש על החושים השונים כגון תאורה מעומעמת, מוזיקה קצבית רועשת, ניחוח בושם באוויר, נציגי מכירה צעירים "המדגמנים" את בגדי החנות, טלוויזיות פזורות המשדרות קליפים של דוגמנים ודוגמניות ועוד.

נכון לסוף הרבעון השני, מפעילה החברה כ-1,073 סניפים במספר פורמטים שונים שרובם הגדול עדיין בארה"ב. יחד עם זאת, מפעילה החברה כ-40 סניפים באירופה, 17 בקנדה ושניים באסיה. חברה פונה לקהל צעיר ומציעה פריטי לבוש אופנתיים היא נמצאת בשוק תחרותי מאוד והיכולת להצליח תלויה בגורמים רבים כגון עיצוב, מיתוג, לוגיסטיקה, מיקום, יעילות תפעולית וכו'.

תוצאות פיננסיות אחרונות ותחזית ל-2011

במהלך המשבר הפיננסי והמיתון בסוף 2008, הציגה החברה ירידה חדה בהכנסות וברווחיות הגבוהה שאפיינה אותה לפני כן. בשנת 2010 (שנת הכספים של החברה מסתיימת בחודש ינואר של השנה שלאחר מכן) חזרה החברה לפסי הצמיחה, הן אורגנית ע"י גידול בהכנסות של חנויות זהות, והן ע"י פתיחת סניפים חדשים תוך כדי מימוש האסטרטגיה של התרחבות בינלאומית.

בחציון הראשון של 2011 המשיכה החברה באותה המגמה והכנסותיה גדלו ב-22% ועמדו על כ-1.75 מיליארד דולר. החברה הציגה רווח תפעולי של כ-86 מיליון דולר המהווים שולי רווח של כ-5%. רווחיות זו טובה בהרבה ממה שהציגה בחציון המקביל, אך עדיין נמוכה משמעותית מהרווחיות התפעולית שאפיינה אותה בעבר שעמדה על קרוב ל-20%. סעיף הרווח למניה בדילול מלא עמד על 62 סנט בששת החודשים הראשונים של השנה לעומת רווח של 9 סנט בתקופה המקבילה.מאזן החברה נקי וחזק.היא בעלת עודף מזומנים של כ-540 מיליון דולר (כ-6 דולר למניה). ההון העצמי של החברה עומד על כ-1.9 מיליארד דולר.

בשנים האחרונות הציגה החברה תזרים מזומנים מפעילות תפעולית של כ-400-500 מיליון דולר בשנה (גם בשנים "הקשות"). אחוז גבוה מתזרים מזומנים זה, מושקע בהקמת סניפים חדשים כחלק מאסטרטגיית הצמיחה של החברה. בנוסף, התזרים משמש לחלוקת דיבידנד שנתי בסך של 70 סנט למניה (תשואה דיבידנד נוכחית של 1.2%).

אסטרטגיה לעתיד

החברה הציגה באפריל השנה תוכנית אסטרטגית שאפתנית עם דגש על צמיחה חזקה בשווקים בינלאומיים. עד סוף 2012 מצפה החברה להפעיל 20 חנויות דגל במיקומים אטרקטיביים בערים מרכזיות ברחבי העולם. בנוסף תמשיך החברה בפריסה רחבה של המותג הנוסף שלה, Hollister, בקניונים ברחבי אירופה. לפי התוכנית העסקית היא אמורה להפעיל קרוב ל-200 חנויות עד סוף השנה הבאה. מנוע צמיחה נוסף שהוזכר באותה מצגת, הוא תחום המכירה הישירה ללקוח (אינטרנט).

החברה אף ציינה יעדים לשנת הכספים הבאה (2012) של חזרה לשולי רווחיות של כ- 15% וצפי לרווח למניה של 4.75 דולר. כמו כן, טענה החברה כי מנועי הצמיחה האלה אמורים להביא אותה לרמת הכנסות של כ- 7.5 מיליארד דולר בשנת 2015 (יותר מכפול ממה שהציגה בשנת 2010).

אז למה ירדה המניה?

לפני כשבוע פרסמה החברה את נתוני המכירות מחנויות זהות במהלך הרבעון השלישי (המסתיים באוקטובר). מתוך ההודעה ניתן לראות, כי נתוני הצמיחה בחנויות בארה"ב ובמכירות בתחום המכירה הישירה היו טובים. עם זאת, כפי האמור, מיינה החברה כי נתוני הצמיחה מחנויות זהות באירופה, קנדה ויפן היו חלשים ואף שליליים. הכרזה זו ביחד עם המשך החשש ממיתון כלכלי באירופה, גרם למשקיעים לפקפק ביכולת החברה במימוש התוכנית האסטרטגית.

לסיכום

בבואנו להעריך את החברה והאם התמחור הנוכחי אטרקטיבי, חשוב לדעתנו להפריד בין השקעה לטווח קצר והשקעה לטווח הבינוני. נראה כי החולשה הנוכחית בפעילות הבינ"ל ביחד עם העובדה כי החברה עדיין לא הצליחה להתאושש באופן מוחלט מהמשבר הקודם (2008) תורמות לעלייה ברמת האי-ודאות בטווח הקצר וגורמת לנו להמתין לאינדיקציות נוספות ולהבהרות שיגיעו כנראה בעוד כשבוע (לערך) כאשר תפרסם החברה את תוצאותיה לרבעון השלישי ותתייחס ככל הנראה לאירועים האחרונים.

עם זאת, למשקיע בעל אורך רוח וסבלנות המחיר הנוכחי בהחלט מהווה נקודת כניסה להשקעה בחברה מיוחדת מאוד בעלת מותג חזק, מנועי צמיחה לא מעטים ומאזן התומך בצמיחה גבוהה בשנים הקרובות. כיום נסחרת החברה במכפיל עתידי של 12 וזאת כאמור במידה ותעמוד ביעד הרווח למניה לשנת 2012.

לפי הערכת שווי שמרנית ביותר שנעשתה בשיטת היוון תזרימי מזומנים אנו מעריכים מחיר יעד של 75 דולר, הגבוה ב- 25% מהמחיר הנוכחי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.